פאביו קנבארו

פאביו קנבארו
Fabio Cannavaro

מידע אישי
לידה	13 בספטמבר 1973 (בן 51) נאפולי שבאיטליה
גובה	1.76 מטר
עמדה	בלם
מועדוני נוער
1988–1992 נאפולי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1992–1995 1995–2002 2002–2004 2004–2006 2006–2009 2009–2010 2010–2011 סה"כ נאפולי פארמה אינטר מילאנו יובנטוס ריאל מדריד יובנטוס אל-אהלי דובאי 58 (1) 212 (5) 50 (2) 74 (6) 94 (0) 27 (0) 16 (2) 531 (16)
נבחרת לאומית כשחקן
1997–2010 איטליה 136 (2)
קבוצות כמאמן
2013–2014 2014–2015 2015–2016 2016–2017 2017–2021 2019 אל-אהלי דובאי (עוזר מאמן) גואנגג'ואו אוורגראנד א-נסר טיינג'ין קואנג'יאן גואנגג'ואו אוורגראנד סין
מאזן מדליות מתחרה עבור איטליה גביע העולם זהב גרמניה 2006 כדורגל גברים אליפות אירופה כסף בלגיה-הולנד 2000 כדורגל גברים אליפות אירופה עד גיל 21 זהב צרפת 1994 כדורגל גברים זהב ספרד 1996 כדורגל גברים
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

פאביו קנבארו (באיטלקית: Fabio Cannavaro; נולד ב-13 בספטמבר 1973) הוא מאמן כדורגל איטלקי וכדורגלן עבר ששיחק בעמדת הבלם. בעברו שימש כקפטן נבחרת איטליה, עמה זכה במונדיאל 2006, והחזיק בשיא ההופעות בתולדות הנבחרת. קנבארו נחשב לאחד משחקני ההגנה הטובים בעולם וזכה בתוארי כדור הזהב וכדורגלן השנה בעולם בשנת 2006.

קריירת משחק

נולד בנאפולי והחל לשחק כילד בקבוצה המקומית נאפולי בתור הזהב שלה, עת במועדון שיחקו גם דייגו מראדונה וצ'ירו פרארה. תחילה היה אחד מהילדים אשר תפקידם להביא את הכדורים לקבוצת הבוגרים (במונדיאל 1990 שימש קנבארו בתפקיד זה בעת שמראדונה ונבחרת ארגנטינה הדיחו את איטליה במשחק חצי הגמר באצטדיון סאן פאולו). אך עד מהרה הבחינו ביכולותיו ככדורגלן וב-7 במרץ 1993 הופיע לראשונה במדי הקבוצה הבוגרת במשחק נגד יובנטוס באצטדיון דלה אלפי.

לאחר שנתיים בהן שיחק כבלם בהרכב הראשון, נאלצה נאפולי, אשר הייתה שרויה במשבר כספי, למכור את קנבארו, ובקיץ 1995 הצטרף לקבוצת פארמה, מחזיקת גביע אופ"א. פארמה הייתה באותה עת אחת הקבוצות החזקות בסרייה A. יחד עם המגן ליליאן טוראם והשוער ג'אנלואיג'י בופון ובהדרכתו של המאמן קרלו אנצ'לוטי יצרו קנבארו וחבריו את ההגנה החזקה ביותר בליגה האיטלקית. ב-1997, סיימה הקבוצה במיקום הגבוה בתולדותיה – המקום השני, מרחק נקודה אחת בלבד מהאלופה יובנטוס. בשבע שנותיו במועדון, זכה קנבארו בגביע אופ"א ובגביע האיטלקי (שניהם בעונת 1998/1999).

בקיץ 2002, נמכר לאינטר מילאנו תמורת 32 מיליון אירו. אולם השנתיים בהן שיחק ב"נראזורי", אשר אומנו על ידי הקטור קופר, נחשבו כאכזבה יחסית. יכולתו הייתה בינונית והוא סבל מפציעות רבות. בקיץ 2004, אחרי אליפות אירופה לאומות, בה נכשלה נבחרת איטליה (כולל קנבארו ששיחק במדיה) כישלון חרוץ, הציע לו המאמן פאביו קאפלו חוזה ביובנטוס, אותה החל אז לאמן. לקנבארו יועד תפקיד מרכזי בקבוצה המחודשת שבנה קאפלו. הוא חזר לשתף פעולה עם ליליאן טוראם וג'אנלואיג'י בופון, חבריו מפארמה ויחדיו הם יצרו שוב את קו ההגנה המצטיין של הליגה האיטלקית.

שתי העונות שלו ביובנטוס הסתיימו בשתי אליפויות. הגנת יובנטוס נחשבה באותן שנים כאחת מהחזקות ביותר בכל אירופה, מעמדו של קנבארו עלה והוא ביסס את מעמדו כאחד מטובי הבלמים בעולם.

מיד לאחר טורניר הגביע העולמי של 2006 ועם קריסתה של יובנטוס בעקבות פרשת הטיית המשחקים בסרייה א', הצטרף קנבארו למאמנו קאפלו ולחברו למדי יובנטוס, אמרסון, ועבר לריאל מדריד והיה שותף לזכיית הקבוצה באליפות ספרד כבר בעונתו הראשונה, ב-19 במאי 2009 חתם קנבארו בקבוצתו לשעבר יובנטוס, לאחר שחוזהו בריאל מדריד תם.

ביוני 2010 חתם קנבארו על חוזה באל-אהלי דובאי, אך נופה מהקבוצה כעבור שנה.

ביולי 2011 הודיע על פרישתו מכדורגל.

נבחרת לאומית

מהיותו נער, שיחק קנבארו בכל הנבחרות הצעירות של איטליה. הוא אף היה שותף לנבחרת עד גיל 21, אותה אימן צ'זרה מאלדיני, אשר זכתה בשתי אליפות אירופה רצופות (1994, ו-1996). בקיץ 1996 הוא נטל חלק באולימפיאדת אטלנטה במדי הנבחרת האולימפית. את חולצת הנבחרת הבוגרת הוא לבש לראשונה בינואר 1997, במשחק מוקדמות מונדיאל 1998 נגד צפון אירלנד. מאז ועד היום קנבארו נחשב כמעוז ההגנה האיטלקית, לרוב, לצד אלסנדרו נסטה אשר מרכיב יחד עמו קו הגנה הנחשב לאחד הטובים ביבשת. קנבארו השתתף במונדיאל 1998, בו הודחה איטליה בדו-קרב בעיטות עונשין מול המארחת והאלופה צרפת. ביורו 2000 שוב נוצחו האיטלקים על ידי הצרפתים, הפעם בגמר. במונדיאל השני של קנבארו, מונדיאל 2002, הודחו קנבארו והנבחרת האיטלקית בשמינית הגמר על ידי קוריאה הדרומית.

במונדיאל 2006 איטליה לא הבריקה במיוחד בשלב הבתים המוקדמים, אבל הציגה הגנה חזקה בראשותו של קנבארו וספגה רק שער אחד עד למשחק הגמר, וגם זה היה שער עצמי. במהלך הטורניר ערך קנבארו את הופעתו ה-95 ובכך הפך לשחקן עם מספר ההופעות הרביעי בגודלו בנבחרת. במשחק הגמר, אשר התעלה לרמה גבוהה של ההגנות, ניצחה לבסוף איטליה לאחר הארכה ודו-קרב בעיטות עונשין. קנבארו, הקפטן הוותיק של נבחרת איטליה, זכה לקבל לידיו את גביע העולם ולהניפו לקול תשואות האוהדים האיטלקיים.

היו לו 136 הופעות (מתוכן ב-70 היה קפטן) והוא שיאן ההופעות של נבחרת איטליה בכדורגל.

קריירת אימון

לאחר פרישתו של מרצ'לו ליפי מאימון, מונה קנבארו למאמנה של קבוצת גואנגג'ואו אוורגראנד הסינית, שאותה אימן ליפי לפני הפרישה. ב-9 ביוני 2016 התמנה לתפקיד מאמן טיינג'ין קואנג'יאן מליגת המשנה הסינית.

חיים אישיים

קנבארו נשוי לדניאלה ולהם שלושה ילדים. גם אחיו של פאביו, פאולו קנבארו, היה כדורגלן ושיחק עד 2017 במועדון ססואולו כמגן. ב-2007 יסדו פאביו קנבארו והכדורגלן בן עירו, צ'ירו פרארה, קרן שמטרתה לסייע ברכישת ציוד מחקרי וציוד ניתוחי למחלת הסרטן לבתי חולים בעירם, נאפולי.

בפברואר 2015 נידון לעשרה חודשי מאסר בפועל בשל כניסה לנכס שהוחרם ממנו על ידי המשטרה.

תארים

כשחקן

פארמה

• גביע אופ"א: 1998/1999
• קופה איטליה: 1998/1999, 2001/2002
• הסופר קאפ האיטלקי: 1999

ריאל מדריד

• אליפות ספרד: 2006/2007, 2007/2008

נבחרת איטליה

• גביע העולם: 2006
• אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21: 1994, 1996

אישיים

• השחקן המצטיין של אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21: 1996
• נבחרת היורו: 2000
• כדורגלן השנה בעולם: 2006
• כדור הזהב: 2006
• כדור הכסף של המונדיאל: 2006
• נבחרת הטורניר של המונדיאל: 2006
• כדורגלן השנה בליגה האיטלקית: 2006
• נבחרת השנה של אופ"א: 2006
• FIFPRO World 11:‏ 2006, 2007
• היכל התהילה של הכדורגל האיטלקי: 2014
• הרכב כל הזמנים של יובנטוס: 2017

כמאמן

טיינג'ין טיינהאי

• הליגה הסינית הראשונה: 2016

גואנגג'ואו אוורגראנד

• ליגת העל הסינית בכדורגל: 2019
• הסופר קאפ הסיני: 2018

אישיים

• מאמן השנה בסין: 2017

עיטורים

• אביר במסדר ההצטיינות של הרפובליקה של איטליה: 2000
• עיטור הזהב על הצטיינות בספורט של הוועד האולימפי האיטלקי: 2006
• קצין במסדר ההצטיינות של הרפובליקה של איטליה: 2006

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פאביו קנבארו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של פאביו קנבארו

• פאביו קנבארו, ברשת החברתית פייסבוק
• פאביו קנבארו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• פאביו קנבארו, ברשת החברתית אינסטגרם
• פאביו קנבארו, ברשת החברתית טיקטוק
• פאביו קנבארו, באתר Transfermarkt
• פאביו קנבארו, באתר Soccerway
• פאביו קנבארו, באתר WorldFootball.net
• פאביו קנבארו, באתר National Football Teams
• פאביו קנבארו, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• פאביו קנבארו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

פאביו קנבארו - תבניות ניווט

נבחרת איטליה – אולימפיאדת אטלנטה 1996 1 פליוקה • 2 פאנוצ'י • 3 נסטה • 4 קנבארו • 5 גלאנטה • 6 פרזי • 7 אמטראנו • 8 קריפה • 9 ברנקה • 10 בראמבייה • 11 דל וקיו • 12 בופון • 13 פיסטונה • 14 טומאסי • 15 פצ'ה • 16 מורפאו • 17 לוקארלי • 18 ברנרדיני • 19 סרטור • מאמן: מלדיני נבחרת איטליה – מונדיאל 1998 1 טולדו • 2 ברגומי • 3 מלדיני • 4 קנבארו • 5 קוסטקורטה • 6 נסטה • 7 פסוטו • 8 טוריצ'לי • 9 אלברטיני • 10 דל פיירו • 11 ד' באג'ו • 12 פליוקה • 13 קואיס • 14 די ביאג'ו • 15 די ליוויו • 16 די מטאו • 17 מוריירו • 18 ר' באג'ו • 19 אינזאגי • 20 קייזה • 21 ויירי • 22 בופון • מאמן: צ' מלדיני נבחרת איטליה – יורו 2000 (מקום שני) 1 אביאטי • 2 פרארה • 3 מלדיני • 4 אלברטיני • 5 קנבארו • 6 נגרו • 7 די ליוויו • 8 קונטה • 9 אינזאגי • 10 דל פיירו • 11 פסוטו • 12 טולדו • 13 נסטה • 14 די ביאג'ו • 15 יוליאנו • 16 אמברוזיני • 17 זמברוטה • 18 פיורה • 19 מונטלה • 20 טוטי • 21 דל וקיו • 22 אנטוניולי • מאמן: זוף נבחרת איטליה – מונדיאל 2002 1 בופון • 2 פאנוצ'י • 3 מלדיני • 4 קוקו • 5 קנבארו • 6 זאנטי • 7 דל פיירו • 8 גאטוזו • 9 אינזאגי • 10 טוטי • 11 דוני • 12 אביאטי • 13 נסטה • 14 די ביאג'ו • 15 יוליאנו • 16 די ליוויו • 17 טומאסי • 18 דלווקיו • 19 זמברוטה • 20 מונטלה • 21 ויירי • 22 טולדו • 23 מטראצי • מאמן: טרפטוני נבחרת איטליה – יורו 2004 1 בופון • 2 פאנוצ'י • 3 אודו • 4 זאנטי • 5 קנבארו • 6 פרארי • 7 דל פיירו • 8 גאטוזו • 9 ויירי • 10 טוטי • 11 קוראדי • 12 טולדו • 13 נסטה • 14 פיורה • 15 פאבאלי • 16 קאמורנזי • 17 די ואיו • 18 קסאנו • 19 זמברוטה • 20 פרוטה • 21 פירלו • 22 פרוצי • 23 מטראצי • מאמן: טרפטוני נבחרת איטליה – מונדיאל 2006 - אלופת העולם 1 בופון • 2 זקארדו • 3 גרוסו • 4 דה רוסי • 5 קנבארו • 6 ברצאלי • 7 דל פיירו • 8 גאטוזו • 9 טוני • 10 טוטי • 11 ג'ילארדינו • 12 פרוצי • 13 נסטה • 14 אמליה • 15 יאקווינטה • 16 קאמורנזי • 17 בארונה • 18 אינזאגי • 19 זמברוטה • 20 פרוטה • 21 פירלו • 22 אודו • 23 מטראצי • מאמן: ליפי נבחרת איטליה – מונדיאל 2010 1 בופון • 2 מאג'ו • 3 קרישיטו • 4 קייליני • 5 קנבארו • 6 דה רוסי • 7 פפה • 8 גאטוזו • 9 יאקווינטה • 10 די נטאלה • 11 ג'ילארדינו • 12 מרקטי • 13 בוקטי • 14 דה סאנטיס • 15 מרקיזיו • 16 קאמורנזי • 17 פאלומבו • 18 קוואליארלה • 19 זמברוטה • 20 פאציני • 21 פירלו • 22 מונטוליבו • 23 בונוצ'י • מאמן: ליפי