סטנלי מתיוס

סטנלי מתיוס
Stanley Matthews

מידע אישי
לידה	1 בפברואר 1915 הנלי שבאנגליה
פטירה	23 בפברואר 2000 (בגיל 85) ניוקאסל-אנדר-ליים, הממלכה המאוחדת
גובה	1.74 מטרים
עמדה	קיצוני ימני
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1932–1947 1947–1961 1961–1965 סטוק סיטי בלקפול סטוק סיטי סך הכל: 259 (51) 391 (17) 59 (3) 709 (71)
נבחרת לאומית כשחקן
1934–1957 1947–1955 אנגליה בריטניה 54 (11) 2 (0)
קבוצות כמאמן
1967–1968 1970–1971 פורט וייל היברניאן
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

סר סטנלי מתיוס (באנגלית: Stanley Matthews‏; 1 בפברואר 1915 - 23 בפברואר 2000) היה כדורגלן אנגלי. מתיוס נחשב לאחד מגדולי שחקני הכדורגל במאה ה-20. שליטתו באמנות הכדרור הקנתה לו את הכינוי "הקוסם", בעוד אורח חייו הספורטיבי, התנזרותו משתיית אלכוהול ותזונתו הצמחונית אפשרו לו להמשיך לשחק ברמות הגבוהות ביותר בגיל מבוגר יותר מכל שחקן אחר. כמו כן, הוא זכור כאחד מהשחקנים ההוגנים ביותר בתולדות הכדורגל האנגלי. אף שהשתתף בלמעלה משבע מאות משחקים בקריירה הארוכה שלו, מעולם לא נרשם בפנקס השופט.

ביוגרפיה

מתיוס היה השלישי מבין ארבעת בניו של המתאגרף ג'ק מתיוס מסטוק און טרנט. האב הטמיע בבנו את הנחישות, המשמעת והרוח הספורטיבית ששימשו אותו היטב כל חייו. הקיצוני הימני הטבעי שיחק בנבחרת הנוער של אנגליה והוחתם על חוזה מקצועני בסטוק סיטי ב-1932. לימים היה לגדול שחקני המועדון הוותיק. ב-1934 ערך את הופעת הבכורה בנבחרת הבוגרת ואף הבקיע בניצחון 4-0 על ויילס. ב-1937 הבקיע שלושער במשחק בו הביסה אנגליה את צ'כוסלובקיה 10-0.

ב-1938 ביקש מתיוס לעזוב את סטוק סיטי. אולם עצרת מחאה של כ-3,000 מאוהדיה, ואלף נוספים שצעדו סביב האצטדיון, שינו את דעתו והוא נשאר בקבוצה.

מלחמת העולם השנייה קטעה את הקריירה שלו. הוא שירת בחיל האוויר המלכותי והוצב ליד בלקפול. בשנות המלחמה הופיע כשחקן אורח במדי קבוצות שונות: קרו אלכסנדרה, מנצ'סטר יונייטד, ארסנל, גלאזגו ריינג'רס ואפילו נבחרתה הבלתי רשמית של סקוטלנד.

לאחר המלחמה עזב את סטוק כדי לשחק במועדון הכדורגל בלקפול, עמו זכה סוף סוף בגביע ה-FA ב-1953, לאחר שכבר הפסיד בשני משחקי גמר קודמים. במשחק הגמר התמודדה בלקפול מול בולטון וונדררס. עד כ-30 דקות לסיום עוד הובילה בולטון 3:1. בחצי השעה האחרונה של המשחק ביצע מתיוס שורת פעולות מבריקות שהביאו לכיבוש שלושה שערים (כוכבה השני של בלקפול, סטן מורטנסן, הבקיע במשחק זה שלושער). בלקפול ניצחה בסיום 4:3 ומשחק הגמר זכה לכינוי "הגמר של מתיוס".

מתיוס היה הראשון שזכה בכדור הזהב ב-1956 וגם הזוכה הראשון בתואר כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות עיתונאי הכדורגל) ב-1948. חמש עשרה שנים לאחר מכן, בגיל 48, העניקו לו עיתונאי הכדורגל את התואר בשנית, לאחר שסטוק סיטי (אליה שב ב-1961) חזרה בהנהגתו לליגה הראשונה.

פסלו של מתיוס במרכז העיר הנלי

1965 הייתה שנתו האחרונה כשחקן בליגה האנגלית. בן 50 חזר מפציעה בברכו שהשביתה אותו לשנה כדי לשחק משחק אחד נוסף ולבשל את שער השוויון של סטוק. באפריל 1965 נערך לכבודו משחק ראווה בוויקטוריה גראונד, אצטדיונה של סטוק סיטי (עד 1997) בין הקבוצה המקומית לנבחרת כוכבים שכללה בין השאר את לב יאשין, פרנץ פושקש ואלפרדו די סטפנו. עם סיום המשחק נישא מתיוס מהמגרש על כתפיים. באותה שנה אף הוענק לו תואר אבירות, אולם סיר סטנלי המשיך להתעקש כי פרש מהמשחק 'מוקדם מדי'. לאחר פרישתו באנגליה שימש כמאמנה של פורט וייל ואחר כך כמאמן-שחקן בליגה המלטזית בגיל 55. גם לאחר מכן, בגיל שישים ולמעלה מזה, שיחק במועדונים מקומיים שונים ברחבי העולם. ב-1981 השתתף במשחק צדקה שנערך בסקוטלנד.

מתיוס הוא השחקן המבוגר ביותר אי פעם ששיחק בליגה האנגלית הבכירה כמו גם בנבחרת אנגליה. את הופעת הליגה האחרונה ערך כאמור מספר ימים לאחר יום הולדתו ה-50, ובזירה הבינלאומית שיחק עד גיל 42. הקריירה שלו כשחקן הנבחרת ארכה 23 שנים וכללה 11 שערים ב-54 הופעות רשמיות. כמו כן הבקיע 2 שערים ב-29 הופעות בלתי רשמיות בימי מלחמת העולם.

על אף הקריירה יוצאת הדופן באורכה זכה מתיוס לשחק רק בשני גביעי עולם, ב-1950 וב-1954. זאת כיוון שבוטלו משחקי גביע העולם בשנות המלחמה, בזמן שגופו היה בשיא איתנו.

ב-2002, עם היווסדו של היכל התהילה של הכדורגל האנגלי, היה מתיוס המנוח השחקן הראשון שנכלל בו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סטנלי מתיוס בוויקישיתוף

• סטנלי מתיוס, באתר Transfermarkt
• סטנלי מתיוס, באתר WorldFootball.net
• סטנלי מתיוס, באתר National Football Teams
• סטנלי מתיוס, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• סטנלי מתיוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סטנלי מתיוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)