ויקטור אמברוז

ויקטור אמברוז
Victor Ambros
לידה	1 בדצמבר 1953 (בן 71); הנובר, ארצות הברית
ענף מדעי	ביולוגיה מולקולרית
מקום לימודים	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס; תיכון וודסטוק יוניון ;
מנחה לדוקטורט	דייוויד בולטימור, רוברט הורביץ
מוסדות	אוניברסיטת הרווארד (1 ביולי 1984–30 ביוני 1992); Worcester Foundation for Biomedical Research (1 בפברואר 2008); בית ספר לרפואה גייזל (1 ביולי 2002–31 בינואר 2008); דארטמות' קולג' (1 ביולי 1992–30 ביוני 2002); המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (1 בספטמבר 1979–1 ביולי 1984); University of Massachusetts Medical School ;
פרסים והוקרה	פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2024); עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (2018); פרס מרץ' אוף דיימס בביולוגיה התפתחותית (2016); פרס פריצת דרך במדעי החיים (2015); פרס גרובר בגנטיקה (2014); פרס וולף לרפואה (2014); פרס קיו למחקר רפואי (2013); Dr. Paul Janssen Award for Biomedical Research (2012); פרס דיקסון ברפואה (2009); פרס לואיזה גרוס הורביץ (2009); פרס מסרי (2009); מדליית בנג'מין פרנקלין (2008); פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי (2008); פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (2008); Clarivate Citation Laureates (2008); מדליית איגוד התורשה של אמריקה (2006); פרס רוזנסטיל (2004); פרס ניוקומב קליבלנד (2002) ;

ויקטור ר. אמברוז (באנגלית: Victor Ambros; נולד ב-1 בדצמבר 1953) הוא ביולוג התפתחותי אמריקאי, חתן פרס נובל, שגילה את ה-microRNA הידוע הראשון.

אמברוז הוא פרופסור בבית הספר לרפואה (אנ') של אוניברסיטת מסצ'וסטס. הוא השלים את לימודי התואר הראשון והדוקטורט שלו במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. אמברוס קיבל את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 2024 על מחקרו על ה-microRNA.

ביוגרפיה

נולד בניו המפשייר. אביו, לונגין, הגיע לארצות הברית כפליט מלחמה מפולין. ויקטור גדל במשק קטן בהרטלנד שבוורמונט, במשפחה בת שמונה ילדים. הוא למד בבית הספר התיכון וודסטוק יוניון (אנ'). בהמשך קיבל תואר ראשון בביולוגיה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ב-1975 ודוקטורט בשנת 1979. את עבודת הדוקטור שלו עשה בהנחיית חתן פרס נובל דייוויד בולטימור. אמברוס המשיך את מחקרו ב-MIT כעמית פוסט-דוקטורט במעבדתו של חתן פרס נובל לעתיד, הווארד רוברט הורביץ.

ב-1984 הפך לחבר סגל באוניברסיטת הרווארד, אך פרש משלא הוענקה לו קביעות, זמן קצר לאחר שגילה את מה שמכונה היום microRNA, שבגינו הוענק לו ב-2024 פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.

אמברוז הצטרף לסגל דארטמות' קולג' בשנת 1992. ב-2008 הצטרף לסגל בית הספר לרפואה של אוניברסיטת מסצ'וסטס, וכיום הוא נושא בתואר פרופסור סילברמן למדעי הטבע בתוכנית לרפואה מולקולרית באוניברסיטה, שנתמך בידי תלמידו לשעבר בדארטמות', הווארד סקוט סילברמן.

במשך השנים זכה לפרסים בגין עבודתו. בשנת 2024 חלק את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה עם גארי רובקון "על גילוי ה-microRNA ותפקידו בוויסות גנים לאחר שעתוק"^[1].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויקטור אמברוז בוויקישיתוף

Learn more about Victor Ambros, PhD, 7 באוקטובר 2024 באתר בית הספר לרפואה של אוניברסיטת מסצ'וסטס (באנגלית)

הערות שוליים

^ הודעה לעיתונות של ועדת פרס נובל, על זכייתו המשותפת עם רובקון בפרס לשנת 2024.

[1] הודעה לעיתונות של ועדת פרס נובל, על זכייתו המשותפת עם רובקון בפרס לשנת 2024.

[1]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)