משתמש:אייל/טיוטה

סיפור הקרב בנביא
	וַתְּהִי־ע֧וֹד מִלְחָמָ֛ה לַפְּלִשְׁתִּ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֨רֶד דָּוִ֜ד וַעֲבָדָ֥יו עִמּ֛וֹ וַיִּלָּחֲמ֥וּ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֖ים וַיָּ֥עַף דָּוִֽד׃ וְיִשְׁבִּ֨י בְנֹ֜ב אֲשֶׁ֣ר ׀ בִּילִידֵ֣י הָרָפָ֗ה וּמִשְׁקַ֤ל קֵינוֹ֙ שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ מִשְׁקַ֣ל נְחֹ֔שֶׁת וְה֖וּא חָג֣וּר חֲדָשָׁ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לְהַכּ֥וֹת אֶת־דָּוִֽד׃ וַיַּֽעֲזׇר־לוֹ֙ אֲבִישַׁ֣י בֶּן־צְרוּיָ֔ה וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִתֵ֑הוּ אָ֣ז נִשְׁבְּעוּ֩ אַנְשֵֽׁי־דָוִ֨ד ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר לֹא־תֵצֵ֨א ע֤וֹד אִתָּ֙נוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְלֹ֥א תְכַבֶּ֖ה אֶת־נֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל׃
	ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוקים ט"ו–י"ז

הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.

תוספים ועזרים

נקדן אוטמטי

וירטואלי,

שינוייי צבע לתבנית / מילים

חיפוש מקורות לויקיפדיה

filetype:pdf

JSTOR

אלישבע דיין החי במקרא ט1386

ויקיפדיה:טיפול בהשחתה

תרגום ניאופיטי למקרא, לחפש לפי קיימים כבר.

https://www.youtube.com/@rabbisacksil

תולדות אור החיים אהבת שלום

הסכת על זיכרון

בקשותיי לטיפול דחוף

תוכן חסר - ס"ט

בעבר היה מקובל לפענח את ראשי התיבות ל"ספרדי טהור".^[1] הראשי תיבות לדבריהם נועדו להגיד שלא חיו כאנוסים או שלא התערבבו עם אשכנזים. המונח "ספרדי טהור" בפני עצמו הוא מושג מאוחר שלא נזכר בספרות עד המאה ה-19.

פענוח "ספרדי טהור" הופרך ממספר סיבות: אשכנזים רבים השתמשו בכינוי זה (ביניהם: החכם צבי,^[2] היעב"ץ^[3] רבי ישראל משקלוב ועוד רבים), כך גם תימנים (ביניהם הרש"ש^[4] רבי יחיא צאלח^[5]) ואיטלקים (ביניהם רמח"ל^[6] ועוד) החיד"א שלא היה ספרדי טהור חתם כך למכביר.^[7]

כמו כן החתימה "ס"ט" קיימת גם לפני גירוש ספרד, אם זה בעדת המוסתערבים^[8] ואם זה בספרד עצמה לפני הגירוש, (אצל הריטב"א,^[9] הרא"ש,^[10] אבודרהם^[11] ועוד רבים).

על סין טי: בנוסף חתימה זו משמשת גם כלפי אנשים אחרים (דוגמה אחת מני רבות: בהסכמת רבני סאלי לספר חפץ ה' נכתב "רבי חיים בן עטר ס"ט") ולא סביר שאדם יכנה את חברו "רפש וטיט".^[7]

לפענוח "סיפיה טב" יש ראיות ברורות ביניהם צורת חתימה נפוצה "ס"ט אכי"ר" (כך למשל חתם רבי יהודה כלץ בספרו משיח אלמים) - הדבר ברור שאדם לא יכתוב אמן כן יהי רצון על "ספרדי טהור" או "סין טין". בנוסף הצורה "סיפיה טב" או סופו טוב בשלמותה מצויה בספרים רבים. קיימות גם הטיות של סי"ט, סליט"א ועוד.^[7]

חזנות

נאפולי ר"ן, כתב יד ונציה של"ח, אופיבאך תע"ח, כתב יד מאופיבאך, ונציה שס"ט

משהד

1, 2, 3, 4

עדיין לא מזוהות!

ראובן נאווי

משה שבת, ישיבות בגדאד, ירושלים, תשע"ו, עמ' 93, פרק ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

יוסף בן חיים צרפתי

יוסף בן חיים צרפתי, באתר "החכם היומי"
יוסף בן חיים צרפתי, יד יוסף, ‏אמסטרדם ת"מ, באתר היברובוקס

טובים?

ראובן מרגליות

קבצים אצלי

דוד וישבי

סיפור דוד וישבי הוא סיפור מקראי על קרב בין דוד המלך לבין הענק ישבי, וסיועו של אבישי בן צרויה.

הסיפור במקרא

הסיפור מתואר בשמואל ב בשלושה פסוקים, תוך כדי מלחמה של ישראל עם פלשתים, דוד מתעייף. ישבי מנצל את המצב ומנסה להרוג את דוד, אבישי בן צרויה נזעק לעזרתו והורג אותו, בעקבות הסיפור העם מחליט שדוד לא יצא יותר למלחמה בשל זקנתו ובעקבות כך סיכון לחייו.

הסיפור לא מופיע בדברי הימים לפי שרה יפת הדבר נובע מפני שהסיפור מטיל דופי בגבורת דוד.^[12]

בספרות הדרש

בספרות הדרש חז"ל הרחיבו את הסיפור, הסיפור מופיע במספר מקומות: בגמרא,^[13] במדרש תהלים,^[14] במדרש רבה^[15] ובמדרש מכתב יד,^[16] כולם מספרים את אותו סיפור בהרחבות ובנקודות שונות.

הסיפור הוא כדלהלן: ה' אומר לדוד שבשל חלקו בהריגת כהני נוב, מות שאול ובניו וחטא דואג מגיע לו או שיכלה זרעו או שהוא ימות בידי אויב, דוד מעדיף את האפשרות השנייה.

בערב שבת דוד יצא לצוד באמצעות נצים^[17] לפתע הוא ראה צבי יפה, וניסה לצוד אותו הצבי שהיה בעצם השטן גגר אותו עד לשטחי פלשתים, כשהגיע לנוב ישבי ראה אותו ושם אותו מתחת לקורת בית הבד^[18] כדי למעוך אותו בתגובה להרג אחיו גלית בידי דוד, דוד לא נהרג מכיוון שהקרקע התרככה מתחתיו בנס.

באותו זמן אבישי בן צרויה חפף את ראשו וראה כתמי דם במים, (לפי גרסאות אחרות, פרדתו של דוד באה לפניו או יונה נופפה בכנפיה לפניו) אבישי מחפש את דוד ולא מוצא והוא חושש שקרה לו משהו, אבישי מתיר לעצמו לקחת את פרדת דוד, והוא יוצא לחפשו. תוך כדי החיפוש מתרחשת לו קפיצת הדרך, ערפה אם הענקים רואה אותו ומשליכה עליו פלך בניסיון להורגו, אבישי ניצל וזורק עליה את הפלך בחזרה והורגה. כשהוא מגיע לנוב הוא רואה

בדי דקא מסגי חזייה לערפה אמיה דהוות נוולא, כי חזיתיה פסקתה לפילכה שדתיה עילויה, סברא למקטליה, אמרה ליה, עלם אייתי לי פלך, פתקיה בריש מוחה וקטלה. כד חזייה ישבי בנוב אמר השתא הוו בי תרין וקטלין לי, פתקיה לדוד לעילא ודץ ליה רומחיה, אמר ניפול עלה ונקטל. אמר אבישי שם אוקמיה לדוד בין שמיא לארעא, ונימא ליה איהו, אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורים. אמר ליה מאי בעיית הכא, אמר ליה הכי אמר לי קודשא בריך הוא והכי אהדרי ליה, אמר ליה אפיך צלותיך, בר ברך קירא ליזבון ואת לא תצטער. אמר ליה אי הכי סייע בהדן, היינו דכתיב ויעזר לו אבישי בן צרויה, אמר רב יהודה אמר רב שעזרו בתפלה. אמר אבישי שם ואחתיה, הוה קא רדיף בתרייהו, כי מטא קובי אמרי קום ביה, כי מטא בי תרי אמרי בתרי גוריין קטלוה לאריא. אמרי ליה זיל אשתכח לערפה אימיך בקיברא, כי אדכרו ליה שמא דאימיה כחש חיליה וקטליה. היינו דכתיב אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל. (סנהדרין צה א)

בראשית רבה, פרשה נ"ט, פסקה א' "יִשְׁבִּי בְּנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה" אניף במגיניה וקפץ דוד לאחוריו תמניא עשר אמין זה נתיירא מזה וזה נתיירא מזה זה נתיירא לומר אם לאחוריו קפץ כדין לקמוי מה וזה נתיירא מזה לומר אין במגינא אניפי כדין איך אנא יכול למוקמיה ביה באותה שעה אמר דוד הלואי הוה לי חד מן בני אחתי דייתי ויסייעני מיד ויעזר לו אבישי בן צרויה לאחורי תרעא הוה קאים אתמהא רבנן אמרי אפי' היה בסוף העולם הטיסו הקדוש ברוך הוא והביאו בהרף עין שלא יהיה אותו צדיק עומד ומצטער הה"ד (שם,) "ויעזר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי וימיתהו אז נשבעו אנשי דוד לאמר לא תצא אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל".

במדרש תהלים (פרק יח) תרחיב צעדי תחתני, רבי יהושע בן לוי אמר, מכח החרב שהניף ישבי דחה את דוד י"ח אמה ונפל לארץ, היו שניהם מתיראין זה מזה, ודוד מקלס להקב"ה תרחיב צעדי תחתי, מיד הצמיח הקב"ה לאבישי, שנאמר ויעזר לו אבישי בן צרויה, אמר להם ישבי שנים על אחד, אמרין ליה הא אנן קטלין לך עול אמא בקרתא עשרה קטלין לך...

ישבי

המקרא מגדיר את ישבי כ"ישבי בנוב מילידי הרפה" המשמעות הפשוטה של ילידי הרפה הם ילדיהם של ענקית, חז"ל דרשו שהרפה היא ערפה.

מקור השם

הוא מתואר מנוב במובן (חז"ל מסבירים שהכוונה היא על "עסקי נוב" כלומר בשל אשמתו הטבח בנוב עיר הכהנים).

בגדי מלחמתו הם

זמן הקרב

מקום הקרב

קישורים חיצוניים

גלעד ששון, סיפור נפילת דוד בשבי יְִשִׁבּי בנוב על פי בבלי סנהדרין, JSIJ, גיליון 9, 2020, עמ' 19–44
חיים נחמן ביאליק, "דָּוִד וְיִשְׁבִּי" בפרויקט בן-יהודה
ישראל שפירא, ‏טיול לבין הזמנים: המעיין הקדוש - נחשף, באתר כיכר השבת, 2 באוגוסט 2021
משה גרסיאל, ארבעת בני הרפאים שנפלו בידי דוד ועבדיו, בית מקרא נד (תשס"ט), חוברת א, עמ' 39–61.
הרב יונתן רוזין, אגדות הש"ס, פרקים 53–56, ישבי בנוב.
- איש שבא על עסקי נוב | פרק 53, סרטון בערוץ "ישיבת ברכת משה מעלה אדומים", באתר יוטיוב (אורך: 57:58)
- הנהגת ה' ותורת הגמול בבחירתו של דוד | פרק 54, סרטון בערוץ "ישיבת ברכת משה מעלה אדומים", באתר יוטיוב (אורך: 56:14)
- בחירתו השגויה של דוד | פרק 55, סרטון בערוץ "ישיבת ברכת משה מעלה אדומים", באתר יוטיוב (אורך: 57:30)
- היפוך בחירתו של דוד והינצלותו | פרק 56, סרטון בערוץ "ישיבת ברכת משה מעלה אדומים", באתר יוטיוב (אורך: 58:17)

הערות שוליים

^ מאיר היילפרין, הנוטריקון, הסימנים והכנוים, וילנה: דפוס ב. א. קלעצקין, תרע"ב 1912, עמ' 188, באתר היברובוקס; ברוך הלוי אפשטיין, מקור ברוך (עמ' 16), מכון שורשים (הוצאה מחודשת), ‏2004
^ שו"ת חכם צבי, סימנים ה, ו, ועוד
^ שו"ת שאילת יעב"ץ, ח"א, תשובות ג, ה, ו, ועוד
^ בשטר ההתקשרות של חברת אהבת שלום
^ שו"ת פעולת צדיק בראשו
^ חתימת ספר מסילת ישרים
^ ¹ ² ³ שלמה מ. יצחקי (שם בדוי), בענין ראשי תיבות ס"ט, אור המערב, גליון ה' (תש"ן) עמ' 39–56, באתר אוצר החכמה
^ אליהו אשתור, תולדות היהודים במצרים ובסוריה, בכרך ג לאורך הספר
^ שו"ת הריטב"א, סימן קפ
^ שו"ת הרא"ש כל ג סימן ו
^ בסוף ההקדמה
^ שרה יפת, אמונות ודעות בספר דברי הימים, ירושלים תשל"ז, עמ' 394 הע' 199
^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ה, עמוד א', מובא גם בילקוט שמעוני, שמואל ב, רמז קנה, ובמדרש הגדול לספר דברים, כי תצא (מהדורת פיש, עמ' תסד-תסה
^ פרק יח
^ בראשית רבה, פרשה נ"ט, פסקה א'
^ אהרן ילינק, בית המדרש, חלק ד, ירושלים 1938, עמ' 14; מיכאל היגר, הלכות ואגדות, ניו-יורק תרצ"ג, עמ' 8
^ כך פירש ספר הערוך את המילה "בזאי", רש"י בפירושו השני פירש שזהו שם כפר והכוונה שדוד יצא לצוד בכפר
^ לפי גירסאות אחרות הוא שם אותו מתחת לכרית שלו, ראו בדקדוקי סופרים וביד רמה