מרביצי תורה

מרביצי תורה

שורשים, סיווג והנהגה
דת	יהדות
קבוצה	חרדים ספרדים

מרביצי תורה (בשמו המלא: "א.מ.ת. - ארגון מרביצי תורה" ובעגה חרדית: מרביצי, במלעיל) הוא ארגון שהוקם בשנת תשנ"ג על ידי קבוצת ראשי ישיבות חרדים ספרדים בוגרי ישיבות ליטאיות השומרים על זיקה ליטאית מובהקת, במטרה לארגן ציבור זה. בהמשך הפך שם זה לכינוי לציבור החרדי-ספרדי הקשור למפלגת דגל התורה הליטאית.

הרקע להקמת הארגון

מפלגת ש"ס הוקמה כמפלגה מוניציפלית בשנת 1982 בהנהגת הרב עובדיה יוסף. המפלגה זכתה בתחילתה לתמיכת מנהיג הזרם הליטאי הרב אלעזר מנחם מן שך, ובבחירות לכנסת האחת עשרה, בעקבות הקרע עם אגודת ישראל, אף הורה לתומכיו להצביע עבורה. כעבור כמה שנים הקים הרב שך את מפלגת דגל התורה, אך עדיין נחשב למורה דרכה של תנועת ש"ס במקביל לרב עובדיה יוסף.

בראשית שנות התשעים נוצר קרע בין הרב שך לבין הרב עובדיה יוסף ומפלגת ש"ס, בעקבות הצטרפותה של ש"ס בתרגיל המסריח וכניסתה לממשלת רבין בניגוד לדעתו של הרב שך. בשלב זה החל הרב שך לנהל מלחמה גלויה נגד המפלגה. הרב עובדיה יוסף סירב להכפיף את המפלגה להנהגתו של הרב שך, ותנועת ש"ס הלכה בדרך עצמאית. שינוי כיוון זה נתפס בקרב חלק מן הציבור החרדי-ספרדי כמרידה ברב שך ועורר התנגדות לש"ס ולרב עובדיה. בראש פלג זה עמדו קבוצת רבנים וראשי ישיבות ספרדים, חלקם תלמידיו של הרב שך, שראו בו את המנהיג של הציבור החרדי כולו, מכל העדות.

עם ראשי הישיבות שהתנגדו לדרכה של ש"ס נמנו הרבנים: נסים טולדנו (ישיבת שארית יוסף), גבריאל טולדנו (ישיבת אור ברוך), יהודה עדס (ישיבת קול יעקב), יעקב משה הלל (ראש ישיבת חברת אהבת שלום), אברהם סלים (ישיבת מאור התורה), בצלאל פנחסי (ראש ישיבת ברכת אפרים) שלמה ידידיה זעפראני (כתר תורה), יהושע ברכץ (עץ חיים), אליהו רפול (ישיבת נוה ארץ) ועוד.

נקודות המחלוקת

ההתנגדות של בני קבוצה זו לדרכה של ש"ס התבססה על כמה טענות מרכזיות.

• הנהגת הציבור החרדי ("הנהגת הדור") מסורה לרב שך בלי קשר להשתייכות עדתית, ואין לחלוק על דעתו והוראותיו.
• הזרם החרדי הספרדי אינו מחזיק בידע ובמיומנות הדרושה לשימור הערכים החרדיים, ולכן עליו להמשיך ולהיתלות בזרם הליטאי עד שירכוש את הידע והמיומנות האמורים.
• השיטה הלימודית שמתווה הנהגת ש"ס בלימוד התלמוד בישיבות אינה השיטה המתאימה לדורנו, ולא כך למדו רבותינו הספרדים.

הקמת הארגון ומטרותיו

כנס היסוד של הארגון נערך בי"ח בכסלו ה'תשנ"ג, במלון רייך בירושלים ונכחו בו כמאה ראשי ישיבות ורבנים ספרדים. בכנס נשאו דברים הרב אברהם סלים, הרב סעדיה בן יוסף, הרב נסים טולידנו, הרב יהודה עדס והרב יעקב הלל. לאחר מכן הקריא הרב אליהו רפול את החלטות הכנס ומטרות הארגון;

1. תמונה מועצת ראשי ישיבות לארגון, שתנהיג אותו.
2. הארגון ייזום הוצאה לאור של קובץ תורני של בני הישיבות הספרדיים כדי לעודד לימוד בעיון ובהעמקה.
3. תוקם קרן מלגות לבני ישיבות המצטיינים בלימוד מעמיק.
4. יושם דגש על קשר המשכי עם בוגרי הישיבות, אלו שבכולל ואלו שיצאו להתפרנס.
5. תוקמנה מסגרות מיוחדות לאברכים הראויים לכך, ללימוד הלכה ולדרכי הוראה מתוך ליבון יסודי ומעמיק בדרך הישיבות הליטאיות – אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.

תמיכה בארגון

חברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה פרסמו מכתבי תמיכה בארגון..

פעילות הארגון

מלבד כנס היסוד קיים הארגון כנסים נוספים;

• בכ"ו בטבת ה'תשנ"ג באולמי וגשל בבני ברק. בכינוס נכחו לפי דיווחי התקשורת כאלף משתתפים.
• בט"ו בשבט ה'תשנ"ד, בעקבות חיכוכים שהחריפו בין הנהגת דגל התורה להנהגת ש"ס. בכינוס זה התבטא הרב יהודה עדס: "השטחיות הכריזה מרד על העמקות".
• בכ"ה בתמוז ה'תשנ"ד נערך כנס השיא של הארגון בבנייני האומה בירושלים, ובו נכחו כמה אלפי משתתפים. הרב שך הגיע מבני ברק חרף חולשתו, ונכח באולם למשך דקות בודדות.
• בט"ז בתשרי ה'תשנ"ה נערכה שמחת בית השואבה מטעם הארגון, וכן חלוקת מלגות למשתתפי תוכניות הכתיבה. היה זה הכנס הציבורי האחרון של הארגון.

במהלך השנים שלאחר מכן לא תועדה פעילות ציבורית משמעותית של הארגון, אך נוצר למעשה תת-זרם בציבור החרדי הספרדי שכונה בקיצור "מרביצי" שנחשב לזרם בעל זיקה רבה יותר לציבור הליטאי.

בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו ב-2003 הוקמה בבני ברק הרשימה המונציפלית 'קד', בראשות הרב בצלאל פנחסי והרב יהודה עדס - מראשי ציבור ה'מרביצי'. הרשימה הכניסה שני נציגים לעירייה ולאחר מכן הצטרפה למפלגת דגל התורה. בבחירות לכנסת ה-20 שנערכו שנתיים לאחר מכן תמכו רוב רבני מרביצי בהצבעה למפלגת יהדות התורה. בבחירות המקומיות הבאות, ב-2008, רצה רשימת קד גם בערים ביתר, אלעד ובית שמש, והכניסה נציג אחד או שניים בכל אחת מהן. בהמשך היא התאגדה ברוב הערים עם מפלגת 'יהדות התורה', שהקצתה מקום לנציגי קד בערים אלו ובערים נוספות.

מרביצי התורה כיום

לאורך השנים, הציבור הקשור לארגון נותר מחויב לדרך הליטאית ודבק בהתנגדותו למפלגת ש"ס ולראשיה. עם זאת, לא ניתנה לאנשי הזרם נציגות פוליטית ממשית בכנסת ובמועצות המקומיות. אנשי הזרם סבלו מאפליה מצד הנהגתה הפוליטית של דגל התורה, שבאה לידי ביטוי בקבלה למוסדות, בהקצאות מבנים ועוד. בשל כך, נעשו ניסיונות שונים לצרף את פלג 'מרביצי' למפלגת ש"ס.

בקרב אנשי הזרם שנותרו בתוכו נוצר פילוג נוסף עם התלקחות המחלוקת בציבור הליטאי. חלקם נותרו במחנה הרוב של דגל התורה, וחלקם הצטרפו לפלג בני תורה בהנהגת הרב שמואל אוירבך, בייחוד לאור טענות כי עסקני דגל התורה אינם דואגים למניעת גיוס בני ישיבות ספרדים או אף מעוניינים בכך לכתחילה.

נכון לשנת 2022, רוב הנמנים עם ציבור ה'מרביצי' בעבר עברו להצביע לתנועת ש"ס, בשל תמורות ושינויים שחלפו על הציבור הספרדי כולו וכן שינויים שנערכו בתנועת ש"ס עצמה. כחלק מכך, כמה מראשי ורבני 'מרביצי תורה' הורו בשנת ה'תשפ"ב להצביע ש"ס, ביניהם הרב שלמה ידידיה זעפראני, הרב אברהם סלים ועוד.

ב-17 באפריל 2023 הצטרפו הרב אברהם סלים והרב שמואל בצלאל למועצת חכמי התורה של ש"ס, ויש שראו בכך את 'תום עידן מרביצי', סיום הפילוג בציבור החרדי-ספרדי והתאחדות תחת מטריית תנועת ש"ס.

יש הרואים בפעילות איגוד עמלי התורה פעילות המשך למרביצי תורה.

קישורים חיצוניים

• ארגון מרביצי תורה ספרדים באה"ק, באתר אוצר החכמה
• חוברת בינו שנות דור ודור, באתר טקסט רץ הוצאה לאור
• ישראל כהן, בעקבות הוראת הרב עדס: המרביצי חזרו לחיק דגל, באתר כיכר השבת - 18 באוגוסט 2013
• ישראל כהן, האם סיעת ק"ד תפרוש מהרשימה המשותפת?, באתר כיכר השבת - 18 באוגוסט 2013
• ישראל כהן, סוער בבני ברק: המרביצי מאיימים לרוץ באופן עצמאי, באתר כיכר השבת - 10 בספטמבר 2013
• הרב ראובן זכאים תוקף את הנהגת ה'מרביצי': הזדמנות היסטורית שפוספסה, באתר כיכר השבת - 25 בדצמבר 2013
• דעת בעלי בתים הפך מדעת תורה - הרב אהרן פחימא משיב לראובן זכאים, באתר כיכר השבת - 29 בדצמבר 2013
• אלי ביתאן, המשתכנזים הראשונים: "מעדיף שילדיי ילמדו ביידיש ולא יקללו במרוקאית", באתר שיחה מקומית - 20 בנובמבר 2016
• חוברת אריות קשורים בחוט - הציבור הספרדי-ישיבתי: עבר, הוה, עתיד.