טלי תמיר
 | |
| טלי תמיר, 2014 | |
| לידה |
2 במרץ 1954 (בת 70) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מקום לימודים | |
| תחום יצירה | אוצרת וחוקרת של אמנות ישראלית |
|
talitamir | |
  | |
טלי תמיר (נולדה ב-2 במרץ 1954) היא אוצרת וחוקרת של אמנות ישראלית. בעבודתה כאוצרת היא עוסקת רבות בהיבטים פוליטיים וחברתיים של האמנות הישראלית. בשנת 2010 זכתה תמיר בפרס האוצר[1] מטעם משרד התרבות והספורט.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תמיר, ילידת תל אביב, למדה תולדות האמנות באוניברסיטה העברית (1978-1974) וסיימה תואר שני (1987-1983) ושלישי (2024) באוניברסיטת תל אביב. כיום היא מרצה ב "בית לאמנות ישראלית" במכללה האקדמית תל אביב-יפו, והיא מרכזת מקצועית של התוכנית ללימודי אוצרות עכשווית של היחידה ללימודי החוץ של הטכניון.
התערוכה הראשונה שאצרה הייתה "ליקוי חמה" (גלריה בוגרשוב, תל אביב 1989) שהתייחסה לחרדת האלימות, המלחמה והאסון דרך עבודתם של ארבעה אמנים.
בין השנים 1994–2004 פעלה כאוצרת בגלריה הקיבוץ בתל אביב. בשנים אלה אצרה שורה ארוכה של תערוכות יחיד, תערוכות זוגיות וכן תערוכות תזה קבוצתיות. תערוכות התזה שאצרה עסקו בדרך כלל בבחינה ביקורתית של אתוסים ציוניים וישראליים ובאופן שבאו לידי ביטוי בעבודות אמנות ובכרזות. כך למשל, ב"תערוכה תמימה - תערוכה לרגל חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל" (אפריל 1998), ביקשה תמיר להעלות לדיון את יסוד התמימות בתרבות הישראלית ואת הקשר בין מיתוס התום לבין המיתוס "טוב למות", כלומר, מיתוס ההקרבה העצמית למען המולדת; בתערוכות "שטח אש 1" (פברואר 2002) ו"שטח אש 2" (מאי 2002) היא עסקה בנוף הישראלי כשטח אש ובמיליטריזם של החברה הישראלית.
בשנת 2005 אצרה בביתן הלנה רובינשטיין במוזיאון תל אביב את התערוכה "לינה משותפת - קבוצה וקיבוץ בתודעה הישראלית" שעסקה במתח שבין היחיד והקבוצה בחברה הישראלית ובאופן מיוחד בחברה הקיבוצית. המונח "לינה משותפת", ציינה תמיר, משמש כמטפורה "לכל מה שמאורגן על-פי כללי הדבוקה/התנועה/הכיתה/הגדוד/ הפלוגה"[2].
בין השנים 2005–2010 שימשה כאוצרת של מוזיאון נחום גוטמן בנווה צדק בתל אביב שם אצרה בין השאר את ארבע התערוכות "צייר-תייר" (יולי 2008), "צייר-צליין" (אוקטובר 2008) ו"צייר-צייד" (פברואר 2009) ו"זולו: ציידים ופנטזיות אחרות" (ספטמבר 2009). בתערוכות אלה עסקה בבחינת המבט של גוטמן כצייר תייר והדגישה, בתערוכה השלישית במיוחד, את המבט הקולוניאליסטי של האמנים הישראלים.
החל משנת 2010 תמיר פועלת כאוצרת עצמאית. בין התערוכות שאצרה ניתן לציין את "רות שלוס" (המשכן לאמנות, עין חרוד 2006), "בריסטולים" (בשיתוף עם מאיר טאטי. מוזיאון בת ים לאמנות, 2011) ואת "התערוכה החקלאית" (מוזיאון פתח תקווה, 2015).
תמיר חיה ועובדת בתל אביב.
רשימת תערוכות כאוצרת עצמאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1989 - "ליקוי חמה", גלריה בוגרשוב, תל אביב
- 1993 - "תמרה ריקמן: מלאכים", מוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן
- 1995 - "מול ההר", קמפוס גבעת חביבה (במסגרת אירועי ארט פוקוס 1)
- 1997 - "דשא הנייר", משכנות שאננים, ירושלים
- 1998 - "שבת בקיבוץ", מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, אשדות יעקב מאוחד
- 1998 - "קול ענות: מוטיבים תנ"כיים באמנות ישראלית 1998-1970", בית האמנים ע"ש זריצקי, אלחריזי, תל אביב
- 1999 - "נשל I", אצטדיון טדי, ירושלים (במסגרת ארט פוקוס 3)
- 1999 − "ציור רזה", גלריה הקיבוץ, תל אביב, אמנית - רחל רבינוביץ'
- 2001 - "יוחנן סימון: דיוקן כפול", מוזיאון תל אביב לאמנות
- 2003 - "גל וינשטיין: גג", הביאנלה של סאו-פאולו
- 2005 - "לינה משותפת", ביתן הלנה רובינשטיין, מוזיאון תל אביב
- 2006 - "רות שלוס: עדות מקומית", המשכן לאמנות, עין חרוד
- 2006 - "הדס עפרת: לידה מחדש", מוזיאון ישראל, ירושלים
- 2009 - "פיליפ בולקיה: לחות", נמל תל אביב
- 2010 - "מיכה שמחון: מקאם", בית האמנים, ירושלים
- 2010 - "אמנות על האש", גלריה קונטמפוררי, תל אביב
- 2010 - "אלי קופלביץ ורחל רבינוביץ: החלוקה החדשה", מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, אשדות יעקב מאוחד
- 2011 - "שרון פוליאקין: שדה בור", מוזיאון תל אביב לאמנות
- 2011 - "רענן חרל"פ: סלון, כיתה, מחסן", גלריה לאמנות, מרכז ההנצחה קריית טבעון
- 2011 - "רוחות הרפאים של הפרולטריון", גלריה החללית, תל אביב (בשיתוף עם הילה כהן-שניידרמן)
- 2011 - "חדווה אטלס בן דוד: דיוקן קבוצתי עם מורה", בית האמנים, ירושלים
- 2011 - "ארבעה בסירה אחת", גלריה אינדי, תל אביב
- 2011 - "בריסטולים", מוזיאון בת ים לאמנות עכשווית (בשיתוף עם מאיר טאטי)
- 2012 - "שרי כראל: שתי וערב; עדי בר: כלבי דם", גלריה קונטמפוררי, תל אביב
- 2012 - "דיגי דקל: טרילוגיית המרחק א'", גלריה גל-און, תל אביב
- 2012 - "אורה איתן מאיירת", מוזיאון נחום גוטמן, תל אביב
- 2012 - "פיליפ בולקיה: קו רוחב", נמל תל אביב
- 2013 - "שמואל כץ: ימי הרדיו", המשכן לאמנות, עין חרוד
- 2013 - "מה שרואים מכאן", גלריה קונטמפוררי, תל אביב
- 2013- "נועם רבינוביץ': רשימות מהוואדי", מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, אשדות יעקב מאוחד
- 2014 - "בטון, בולימיה", בית בנימיני, תל אביב
- 2015 - "התערוכה החקלאית", מוזיאון פתח תקווה לאמנות
- 2019 - "קרטונאז'"[3], בית אוסף קופפרמן, קיבוץ לוחמי הגטאות
- 2019 - "אדמה, אדמתי", עבודות של דפנה רכטר. הגלריה בקיבוץ לוחמי הגטאות (עם מיכל הורביץ)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוצרת מוזיאון נחום גוטמן פורשת מתפקידה לאחר שש שנות פעילות, 1 בספטמבר 2010, באתר ערב רב
- כרמלה טייכמן, "שיחה עם טלי תמיר", חלק א' אוקטובר 2014, חלק ב' נובמבר 2014, באתר בית לאמנות ישראלית
- טלי תמיר, "מוזיאון ישראל: החזון, המימוש והקונספציה, מבית הנכות למוזיאון לאומי", 1989
- טלי תמיר, עורכת (אורחת), "אביגדור סטימצקי: גיליון מיוחד במלאת שנתיים למותו", סטודיו 15 (אוקטובר 1990)
- טלי תמיר, עורכת (אורחת), "סטודיו שיחות (דיאלוגים באמנות הישראלית)", סטודיו 67 (דצמבר 1995)
- טלי תמיר, "העלייה מן הלימבו: על ימי הצילום בגלריה לימבוס", בתוך יהודית גואטה, גליה גור זאב ודפנה איכילוב, עורכות, לימבוס, מקום, צילום, תל אביב 2008, עמ' 302–334
- טלי תמיר, "בטון, בולימיה: כוח מוחלש", 16 באוקטובר 2014, באתר בית בנימיני
- היסטוריה צרובה על דיקט גרמני, טקסט לקטלוג התערוכה "אוגוסטה ויקטוריה" של שי עבאדי בגלריה דן, תל אביב, 4 בפברואר 2012 באתר ערב רב
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טלי תמיר
טלי תמיר, ברשת החברתית פייסבוק- האתר של גלריה הקיבוץ
- על תערוכת יוחנן סימון במוזיאון תל אביב באתר מכונת קריאה
- על הרטרוספקטיבה לרות שלוס באתר המשכן לאמנות, עין חרוד
- על התערוכה של שרון פוליאקין באתר מוזיאון תל אביב
- על הרטרוספקטיבה לשמואל כץ באתר המשכן לאמנות, עין חרוד
- על תערוכת נועם רבינוביץ באתר מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, אשדות יעקב מאוחד
- על "התערוכה החקלאית" באתר מוזיאון פתח תקווה
- הרצאה של טלי תמיר על רענן חרל"פ באתר youtube
טלי תמיר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר הפרס
- ^ טלי תמיר, לינה משותפת: קבוצה וקיבוץ בתודעה הישראלית, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005, עמ' 38.
- ^ דף התערוכה