זאב רובין
 | |
| לידה |
23 בספטמבר 1942 קריית ביאליק, פלשתינה המנדטורית  |
|---|---|
| פטירה |
28 במאי 2009 (בגיל 66) |
| ענף מדעי | היסטוריה |
| מקום מגורים | ישראל |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט | פרגוס מילאר |
| מוסדות |
אוניברסיטת תל אביב |
| תרומות עיקריות | |
| חקר תולדות רומא והקיסרות הרומית | |
  | |
זאב רובין (23 בספטמבר 1942 - 28 במאי 2009) היה פרופסור מן המניין להיסטוריה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]זאב רובין נולד ב-23 בספטמבר 1942 בקריית ביאליק וגדל בעיקר בנתניה. למד לתואר הראשון באוניברסיטת תל אביב בחוגים להיסטוריה ולספרות אנגלית. בתמיכתו של ראש החוג להיסטוריה כללית, פרופ' צבי יעבץ, המשיך במסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, וסיים אותו ב-1971, בהדרכתו של פרופסור פרגוס מילאר. עבודת הדוקטורט עסקה בשימוש שעשה השלטון, לשם חיזוק מעמדו, בדת המדינה הרומית ובנושאים השאובים מדתות אחרות ומפולחנים שמחוץ לדת המדינה הרומית, וזאת בימי שלטונה של השושלת הסוורית (בשנים 235-193).
עם סיום לימודיו באוקספורד הצטרף לסגל החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב, ובו לימד עד אחרית ימיו. בין השאר עסק בתולדות יוון ורומא, וימי הביניים, למן התקופות המוקדמות ועד מסעי הצלב.
היה ממייסדי עמותת "מצרף", המוציאה לאור את כתב העת "קתרסיס", והיה חבר במועצת המערכת שלה.
רחל פייג וישניא, עמיתתו בחוג להיסטוריה, תיארה כישרונות נוספים שלו:
יכולתו ללמוד שפות בכוחות עצמו הייתה לשם דבר. כל אימת שנזקק לקרוא מקורות או מחקרים בשפה אותה לא הכיר, היה לוקח ספרי דקדוק ומילונים רלוונטיים ומשתלט במהרה על השפה לה היה זקוק. היידיש העסיסית שלו הדהדה במסדרונות בניין גילמן, חידודיו השנונים שעשעו מרצים וסטודנטים כאחד, ומטבעות הלשון שלו הפכו במשך השנים לנכסי צאן וברזל של החוג. זאביק היה איש אשכולות של ממש, ברוך כשרונות ובעל אופקים רחבים. הוא היה בקיא להפליא במקורות היהודיים ואף שלט בכתבי שייקספיר, מהם היה מצטט פסקאות שלמות בעל-פה. חובב ספרות בלשית ומומחה בכתבי אגתה כריסטי אותה העריץ. הוא הכיר את יצירתו של טולקין על בוריה, ועקב בחדווה, יחד עם בנותיו, אחר כל עלילותיו של הארי פוטר. אם לא די בכל אלה, היה גם צייר מחונן, ונהג לשרטט בכישרון רב את דיוקנותיהם של המרצים השונים בעת שהאזין לדבריהם.[1]
זאב רובין נפטר מהתקף לב ב-28 במאי 2009. הותיר אחריו אישה, ד"ר אפרת חבס רובין, וארבע בנות.
סמינר המחקר של בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב נקרא על שמו, "הפורום ע"ש זאב רובין".[2]
מחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]זאב רובין הדגיש בתחילה במחקריו את תולדות רומא והקיסרות הרומית במאות ה-2 וה-3. במהלך השנים עבר לחקר שלהי העת העתיקה. במוקד מחקרו עמד מלכתחילה אגן הים התיכון כולו במאה הרביעית עד הכיבושים המוסלמיים בראשית המאה השביעית, אולם הדגש עבר במידה הולכת וגדלה לתולדות הקיסרות הרומית המזרחית מראשית המאה ה-4 ועד הכיבושים המוסלמיים, כלומר קבלתה של הנצרות כדת רשמית ושולטת על ידי הקיסרים הרומיים. חלק מעבודת המחקר הוקדש לתולדות ארץ ישראל בתקופה זו, וחלק הוקדש לתולדות היחסים בין הקיסרות הרומית המזרחית (נהוג להתייחס אליה בתקופה הזו כבר כאל ביזנטיון) לבין המעצמה הגדולה האחרת של שלהי העת העתיקה, היא פרס הססנית.
במסגרת עיסוק מחקרי זה החל זאב רובין להתעניין במידה הולכת וגדלה לא רק בתולדות פרס הסאסאנית, אלא גם בהיסטוריוגרפיה של ממלכה זו. נושא זה קשה במיוחד, משום שכתבי ההיסטוריה מהתקופה הסאסאנית אבדו בצורתם המקורית, ולא נותר מהם כמעט דבר, פרט לתקצירים, עיבודים ותרגומים, מאוחרים יחסית, לערבית ולפרסית. לשם כך למד רובין את השפות שבהן כתובים המקורות המצויים בידינו ובעיקר פרסית תיכונה על שני הדיאלקטים העיקריים שלה: הדיאלקט הפרתי והדיאלקט המקובל בתקופה הסאסאנית. דיאלקט זה מוכר לנו כיום בתור ה-Book Pahlavi של הכתבים הזורואסטריים מהתקופה הבתר-סאסאנית שלאחר הכיבושים המוסלמיים.
מאז 1999 שימש כעמית מחקר קבוע ב-SOAS, בית הספר ללימודי המזרח ואפריקה, השייך לאוניברסיטת לונדון.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התנצרותה של אירופה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1991
- ירושלים לדורותיה, האוניברסיטה הפתוחה, 2002-1984.
- Civil-war propaganda and historiography, Bruxelles : Latomus, 1980 (Collection Latomus ; v.173).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דבר המערכת, קתרסיס 11, אביב תשס"ט 2009, 6-5.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רב מספר הטובים שיאבלו עליו, באתר הארץ, 28 ביוני 2009
- זאב רובין 23.9.1942 - 28.5.2009, אתר אוניברסיטת תל אביב
- יוסי גורביץ, זאב רובין בבלוג "החברים של ג'ורג'"
זאב רובין (1942-2009), דף שער בספרייה הלאומית
מכּתביו:
- זאב רובין, הפוליתאיזם בקיסרות הרומית המזרחית ומחוץ לגבולותיה בשלהי העת העתיקה, אתר אוניברסיטת תל אביב
- זאב רובין, פני יאנוס, המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רחל פייג וישניא, זאב רובין, 23.9.1942 – 28.5.2009, החוג להיסטוריה, אוניברסיטת תל אביב
- ^ הפורום ע"ש זאב רובין, בית הספר להיסטוריה, אוניברסיטת תל אביב