אביבית לוי
 | |
| לידה |
25 באפריל 1972 (בת 52) ירושלים, ישראל  |
|---|---|
| מקום לימודים |
אוניברסיטת בר-אילן |
| מנחה לדוקטורט |
עמיהוד אמיר, יהונתן אומן |
| מוסדות |
שנקר - בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב |
  | |
אביבית לוי (נולדה ב-25 באפריל 1972) היא משוררת, מלחינה וחוקרת מדעי המחשב, פרופסור חבר במחלקה להנדסת תוכנה במכללת שנקר.[1][2][3] מתמחה בתכנון ופיתוח אלגוריתמים ומבני נתונים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביבית לוי נולדה בירושלים. היא גדלה והתחנכה בקריית אונו. למדה בבית הספר היסודי ממ"ד "שילה" בקריית אונו והמשיכה את לימודיה באולפנת בני-עקיבא צפירה שבמושב צפריה. בשנת 1991 שירתה במסגרת השירות הלאומי באלין בית נועם.
בשנת 1995 השלימה תואר ראשון במדעי המחשב-סטטיסטיקה בהצטיינות יתרה. בשנת 1998 השלימה בהצטיינות תואר שני במדעי המחשב, בתחום חישובים מבוזרים. בשנת 2007 השלימה תואר שלישי במדעי המחשב, בתחום אלגוריתמים להתאמת תבניות, בנושא "התאמת תבניות עם שגיאות בכתובות" בהנחיית פרופ' עמיהוד אמיר ופרופ' יהונתן אומן באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2009 סיימה השתלמות בתר-דוקטורט בהנחיית פרופ' גדי לנדאו בתחום אלגוריתמים להתאמת תבניות באוניברסיטת חיפה, ובין השנים 2010–2013 שימשה כחוקרת נלווית במכון קיסריה-רוטשילד למחקר בין-תחומי של יישומים במדעי המחשב, באוניברסיטת חיפה.
בשנת 1994 החלה לעבוד כמתכנתת בחברת התקשורת טלרד, ובשנת 1999 החלה להשתלב באקדמיה. תחילה שימשה מרצה מן החוץ במחלקה להנדסת תוכנה במכללת שנקר (1999–2002), מנחה בקורס מבוא למדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה (2000). מונתה למרצה במחלקה להנדסת תוכנה מכללת שנקר (2003–2008), עלתה לדרגת מרצה בכירה (2009–2014) ובשנת 2015 מונתה לפרופסור חבר.
פעילותה באקדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוי מילאה שורת תפקידים במכללת שנקר, ביניהם מ"מ ראש המחלקה להנדסת תוכנה (2011), ראש התמחות אנאליטית (2013–2015), ראש התמחות הנדסת נתונים ומידע במחלקה להנדסת תוכנה (2016–2017), חברה בוועדת אתיקה ומשמעת סגל (2018–2019), יו"ר ועדת אתיקה ומשמעת סגל (2020–2022), חברת ועדת תקנון אקדמי (2020–2022) וחברת ועדת מינויים מוסדית עליונה (2020–2025). בשנת 2024, התמנתה לראש התוכנית לתואר שני בהנדסת תוכנה שהוגשה לאישור המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג).
בין השנים 2016–2021, הייתה לוי חברה בוועדה מטעם המל"ג לבחינת קורסים במדעי-המחשב בעבור מיזם ישראל דיגיטלית.
אחד מהישגיה המדעיים במחקרה לדוקטורט הוא מתן פתרון לבעיה מתמטית שהוצגה על-ידי המתמטיקאי ארתור קיילי בשנת 1849, אשר ניסח את השאלה מהו מרחק החילופים עבור מחרוזות שבהן מספר המופעים של כל אות אינו מוגבל. בעיה זו נשארה פתוחה למעלה מ-150 שנה עד שלוי ושותפיה ניסחו משפט אפיון מתמטי עבור מרחק החילופים עבור מחרוזות כאלה, הוכיחו שחישוב מרחק זה הוא בעיה NP-קשה והראו אלגוריתם קירוב עבורה.[4] תוצאה זו הוצגה לראשונה במאמר: “On the Cost of Interchange Rearrangement in Strings” בכנס European Symposium on Algorithms בשנת 2007 ופורסמה בכתב-העת SICOMP בשנת 2010.
לוי היא חוקרת פעילה בתחום פיתוח ותכנון אלגוריתמים ופרסמה מאמרים רבים בנושאים של ניתוח דמיון ומרחקים בין מחרוזות, זיהוי ושחזור מחזוריות וקוואזי-מחזוריות מקורבת, זיהוי מילון תבניות עם מרווחים, דחיסת נתונים בעזרת עצי סדרות חשבוניות, ועוד. בשנים האחרונות היא עוסקת במחקר גם בלמידת מכונה ובינה מלאכותית. היא חברת ועדת התוכנית ושופטת בכנסים בינלאומיים בתחום התמחותה, שופטת מאמרים עבור כנסים וכתבי-עת בינלאומיים, ומארגנת כנסים בינלאומיים.
פעילותה הספרותית והמוזיקלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1998 השלימה תואר ראשון במוזיקה בהצטיינות יתרה באוניברסיטת בר-אילן. היא בוגרת קורס הלחנה ופזמונאות בהנחיית המוזיקאי דניאל סולומון בבית הספר רימון (2017) ובוגרת כיתת-אמן של המשורר רוני סומק (2017) במסגרת בית הספר לכתיבה "המגירה".
בשנת 2012 הנחתה את פאנל "יצירה ישראלית או יצירה אנטי-ישראלית" בקמפוס אריאל. בינואר 2015, השתתפה במושב "על עצים ואבנים" בהנחיית פרופ' זיוה בן-פורת ביחד עם המשוררת אגי משעול והמשורר אמוץ דפני בפסטיבל "שירה במדבר" בשדה בוקר. בפברואר 2018 השתתפה במשלחת הישראלית מטעם משרד החוץ ואגודת הסופרים העבריים לפסטיבל ספרות בהודו. בנובמבר 2019 השתתפה במושב "קולו של היחיד", בכנס כיסופים החמישי: כתיבה, זיכרון, חזון.
החל משנת 2011 יזמה והפיקה (יחד עם ד"ר מירי דבי-קריצלר) את המופע השנתי "מילה שלי – שמים את השפה העברית על המפה" בהיכל התרבות נתניה ובשיתוף אגודת הסופרים העבריים. המופעים הם תמהיל של הרצאות, הומור ומוזיקה סביב הלשון העברית, כאשר בכל שנה המופע מתמקד בנושא אחר.
בשנת 2013 יצא לאור אלבומה המוזיקלי "מילים שקופות". החל משנה זו יוצרת ומעלה לוי מופעי מוזיקה ושירה במתנ"סים ובמרכזי תרבות ברחבי ישראל; "מילים שקופות",[5] "רוק בעזרת נשים",[6] "בת-קול: נשים שרות נשים", "ארבע יוצרות – ארבע אהבות".
בשנת 2020 שימשה מנהלת אומנותית של הפסטיבל הבינלאומי לשירה ים-תיכונית "שירת הים מניס עד תוניס"[7] וערכה את האנתולוגיה של הפסטיבל שיצאה בהוצאת דבי-אופקים. האנתולוגיה מכילה שירי 28 משוררים משתתפי הפסטיבל. באותה השנה השתתפה בפרויקט "מקום" של בית אבי חי ויצרה לימוד בנושא: "מדוע שותק הברוש? חירות היוצר ונאמנות לקדושה".
לוי חברה באגודת הסופרים העבריים,[8] באקו"ם ובמועצת המערכת של כתבי-העת הספרותיים "פסיפס" ו"שבילים". בשנת 2011 שימשה כשופטת בפרס קוגל לספרות.[9]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוי נשואה לדוד-אליהו לוי, להם ארבעה ילדים והם מתגוררים בנתניה.
פרסים ספרותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2015, קיבלה את אות "קסת הזהב" מטעם אגודת הסופרים העבריים, בשנת 2019, זכתה בציון לשבח על שיריה מטעם ועדת השיפוט של "שירת המדע 2019",[10] ובשנת 2021 זכתה במקום השני בעיר בתחרות הארצית "מילה במקום" מטעם עמותת "הליקון לשירה" על שירה "בעיר שלי יש".
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סנונית בחורף, שירה, רעננה: אבן-חושן, 2019.
- פנים באבן, שירה, תל אביב: ספרי עיתון 77, 2013.[11]
- קולות מן התיבה, שירה, תל אביב: עקד, 2006.
- זכות השתיקה, שירה, תל אביב: עקד, 2002.
- הולך תמים - מורשתו חייו ופועלו של הרב יוסף קאפח, עיון, ירושלים: יד מהר"י קאפח, 2003.[12]
רשימות ספרותיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים, לוי פרסמה רשימות ספרותיות רבות, בהן:
- "זה שמספר את הסיפור: הצופה, המצופה והבלתי-צפוי – על תפקיד המשורר בשיריו של בלפור חקק בספרו 'זריחה בין הזמנים'", מהות - כתב עת ליצירה יהודית, מכון הברמן למחקרי ספרות, עמ' 127–129, 2003.
- "אל מול האור הלבן", הרהורים בעקבות 'ספר האור הלבן' לאיתמר יעוז-קסט, פסיפס 78, עמ' 28–31, 2010.
- להבדיל בין חושך לאור – על תמונת המלחמה בשירתם של משוררים ישראלים בני זמנינו, מאזנים, 2010.
- גילוי פנים בפרד"ס, מקור ראשון, מוסף "שבת", 4 במרץ 2011.
- המאזין, המשורר והנביא" בעקבות ספרו של הלל ברזל 'שירה והתגלות', מקור ראשון, מוסף "שבת", 19 באוקטובר 2012.
- "שתי מצלמות מול שיר", על ספר השירה 'בובת האשבול' של חלי אברהם-איתן, עתון 77 גיליון 378, אוקטובר-נובמבר 2014, עמ' 10, בארכיון הדיגיטלי של כתב העת בספריית אוניברסיטת טקסס באוסטין
- "זיכרון, משמעות והיפוכה", על שירת השואה בספר 'השכן מברגן בלזן' של יעקב ברזילי, פסיפס, 2016.
- כשהשיר נהיר זה רק מאור חוזר, על ספר השירה 'וחצי תאוותי בידו' של חוה פנחס-כהן, עתון 77 גיליון 403, אוקטובר-נובמבר 2018, עמ' 12–13.
- "ככה זה אצלנו", הכיוון מזרח - חזית הסירוב התימנית, גיליון 33, 2018.
- "כתובת היא כזב של שיר" – האמנם?, בעקבות ספר השירה 'לובשת בגד הפוך' של יערה בן-דוד, באתר "יקום תרבות", 12 בינואר 2021.
שיריה התפרסמו באתרי ספרות מקוונים, באנתולוגיות לשירה, ובכתבי-עת לספרות, בין היתר: מאזניים, פסיפס, עיתון 77, שבילים, מראה, בין סגול ותכלת, תימא, תהודה, אפיקים.[13]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופ' אביבית לוי, באתר שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות
- CURRICULUM VITAE – Avivit Levy (באנגלית)
- אביבית לוי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אביבית לוי, באתר של נילי דגן
אביבית לוי, ברשת החברתית פייסבוק
אביבית לוי, ברשת החברתית LinkedIn
אביבית לוי, סרטונים בערוץ היוטיוב- אביבית לוי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- אביבית לוי, באתר dblp
- אביבית לוי, באתר ResearchGate
- אביבית לוי, באתר גוגל סקולר
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרופ' אביבית לוי, באתר שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות
- ^ אביבית לוי-קאפח, באתר library.osu.edu
- ^ הולכת תמים | הילה מלמד, באתר מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות, 2013-05-17
- ^ פרק 18: פרופ' אביבית לוי, באתר שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות
- ^ אביבית לוי Archives, באתר בית היוצר
- ^ "בפקקים אני עושה חזרות למופע", באתר מאקו, 24 במאי 2014
- ^ פסטיבל שירת הים - מניס עד תוניס שירה ים תיכונית, באתר היכל התרבות נתניה
- ^ חברים, באתר www.hebrew-writers.org
- ^ הוכרזו זוכי פרס חולון לספרות, באתר ynet, 4 באפריל 2011
- ^ ועדת השיפוט, אביבית לוי - ציון לשבח, שירת המדע, תשע"ט, עמ' 36
- ^ אביבית לוי, פנים באבן, באתר הספרייה הלאומית
- ^ הרב יוסף קאפח ז"ל (ביוגרפיה), באתר אדם ברוך, 2003-08-15
- ^ הולכת תמים | הילה מלמד, באתר מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות, 2013-05-17