אבל אל-קמח
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז הגליל |
| נפה | נפת צפת |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | לא ידוע. במקום שרידים ארכאולוגיים מתקופת הברונזה, הוא זוהה עם היישוב "אבל בית מעכה" שמוזכר בתנ"ך, ואזכור ראשון לשם "אבל אל-קמח" נמצא בכתבים מהמאה ה-13.[2] |
| שטח | 4,615[1] דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | 10 במאי 1948 |
| יישובים יורשים | מושב יובל |
| דת | כ-70% מוסלמים ו-30% נוצרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 330[1] (1945) |
| קואורדינטות | 33°15′34″N 35°34′52″E / 33.259477777778°N 35.581055555556°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
אָבִּל אַל-קַמְח (בערבית: آبل القمح) היה כפר ערבי בגליל העליון, שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. מזוהה כ"תל אבל בית מעכה" מתקופת הברונזה הקדומה, העיר הכנענית הנזכרת במקרא.
משמעות השם, שמופיע לראשונה בכתבים גאוגרפיים מהמאה ה-13, היא "אחו החיטה". במפקד האוכלוסין בשנת 1596 מנו תושבי הכפר 143 נפשות[3].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכפר היה אחד משבעה כפרים מתואלים בגליל שאי הבהירות לגבי מעמדם ומעמד תושביהם לאחר סיום המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, משום המחלוקת על תיחום שטחי המנדט הבריטי והמנדט הצרפתי בצפונה של ארץ ישראל, הוסרה, עם אשרורו של הסכם ניוקומב-פולה האנגלו-צרפתי ב-1924 על ידי חבר הלאומים בו נקבע שהכפרים בשטח ארץ ישראל המנדטורית.
ב-1931 התגוררו בכפר כ-231 תושבים.
ב-1945 נמנו בכפר 330 תושבים, מהם 230 מוסלמים, חלקם שיעים-מתואלים, וכ-100 נוצרים, והייתה בו כנסייה. בשטח הכפר היו 4,615 דונמים, מתוכם כ-1327 דונם בעלות יהודית ו-3,116 בבעלות מוסלמים[1].
לפי ההיסטוריון בני מוריס, תושבי הכפר נמלטו ממנו במאי 1948 במהלך מלחמת העצמאות, לאחר כיבוש צפת הערבית על ידי כוחות "ההגנה". הכפר נכבש על ידי כוחות "ההגנה" במסגרת מבצע יפתח, ובתיו הנטושים נהרסו.
בשנת 1952 הוקם מושב יובל, כקילומטר וחצי ממרכז הכפר, על חלק מאדמותיו.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 אתר הכפר היה מכוסה בצמחייה ועשבים, קבוצת עצים נמצאה בפינה הצפון מזרחית של הכפר, אבנים מבתים הרוסים היו מפוזרות באתר, והסביבה שימשה למרעה[3].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com. שם היישוב מאוית Abil El Qamh
- ^ המדובר בכתביו של הגאוגרף המוסלמי יאקות אל-חמאווי, שמת ב-1228.מצוטט אצל le Strange, Guy (1890), Palestine Under the Moslems: A Description of Syria and the Holy Land from A.D. 650 to 1500, Committee of the Palestine Exploration Fund, p. 381 יישוב כנעני בשם אבל בית מעכה היה קיים במקום עוד באלף ה-3 לפנה"ס (תקופת הברונזה הקדומה)
- ^ 1 2 Khalidi, Walid. All That Remains: The Palestinian Villages Occupied and Depopulated by Israel in 1948. Washington DC: Institute for Palestine Studies, 1992 page 428
