אברהם אלנקאר
 | |
| שער הספר "מחזור קטן" בנוסח אלג'יר (ליוורנו, ה'תרמ"ו) | |
| לידה |
 מרוקו, פאס |
|---|---|
| פטירה |
1804 ה'תקס"ד  איטליה, ליוורנו |
| השכלה | תלמוד, הלכה, קבלה, דקדוק עברי |
| מקום מגורים | פאס, ליוורנו |
| תקופת הפעילות | המאה ה-18 |
| השתייכות | אחרונים |
| תחומי עיסוק | דיין |
| תפקידים נוספים |
דיין, שד"ר, משורר, רב  |
| בני דורו | החיד"א, יעקב חיים בן נאים, שאול ישועה אביטבול, אברהם כלפון |
| חיבוריו | "מחזור קטן", הגהות ל"תיקוני זהר", שירים ופיוטים |
  | |
רבי אברהם אלנקאר (המאה ה-18, נפטר בשנת ה'תקס"ד - 1804) היה דיין בליוורנו שבאיטליה, מקובל, מדקדק, משורר ופרשן. התפרסם בעיקר על ידי ביאורו על המחזור לימים הנוראים, נדפס לצד נוסח המחזור שעבר את הגהתו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברהם בן רבי יוסף אלנקאר נולד בפאס שבמרוקו.[1] במהלך חייו הוא נדד במקומות שונים - היה בקוסטא,[2] בשנת ה'תקמ"ג (1783) שהה בצפת ובפאס, בשנת ה'תקמ"ד (1784) הוא שהה בתלמסאן, בשנת ה'תקמ"ה (1785) בתוניס ובשנת ה'תקמ"ח (1788) בטרבלס.[3] בטרבלס התיידד עם רבי אברהם כלפון שמצטט אותו בספריו,[4] והרב אלנקאר כתב הסכמה לספר "לקט הקציר" שחיבר. כן היה מיודד עם רבי שאול ישועה אביטבול רבה של העיר צפרו שבמרוקו, אצלו שהה בשנת ה'תקמ"ג והיה עמו בקשרי מכתבים.[5] לפחות משנת ה'תקנ"ה (1794/5), הוא התגורר בעיר ליוורנו שבאיטליה וכיהן שם כדיין בבית דינו של רבי יעקב חיים בן נאים, בשהותו בליוורנו היה בקשרים עם החיד"א.[2] רבי אברהם נפטר בשנת ה'תקס"ד (1804).
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירתו המפורסמת ביותר היא הספר "מחזור קטן" לימים הנוראים שאותו הדפיס בשנת ה'תקס"ג (1803), הוא סידר בו את המחזור לימים הנוראים בתוספת הגהות וביאורים רבים. המחזור זכה לתפוצה רבה ועוד באותה השנה הוא יצא בארבעה נוסחים: ספרדים, אוראן, תלמסאן ותוניס. החל משנת ה'תר"ז (1857) נדפס המחזור הקטן בשינויים קלים תחת השם "זכור לאברהם" וזכה למהדורות רבות, כשגם בעשורים האחרונים הוא זוכה לביקוש מוגבר.
רבי אברהם חיבר גם הגהות לספר "תיקוני הזוהר", שאותו הוא הדפיס יחד עם חברו רבי יעקב חיים בן נאים בשנת ה'תקנ"ה (1795), בראשו ובסופו הוא הדפיס ארבעה-עשר מפיוטיו. פיוטים נוספים מצויים בכתב יד.[6] כמו כן הוא כתב הגהות ביאורים לספר "שרשי השמות" מרבי משה זכות שנדפס יחד עם הגהות אלו בשנת ה'תשנ"ה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי שמואל גירונדי, תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליה, עמוד 47, טריסטה, תרי"ג.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי יוסף בן נאים, מלכי רבנן ערך רבי אברהם אלנקאר, באתר היברובוקס.
- ספר תיקוני הזהר עם הגהותיו ופיוטיו של רבי אברהם אלנקאר באתר הספרייה הלאומית
אברהם בן יוסף אלנקאר (1740-1803), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אברהם אלנקאר, מחזור קטן, סדר סעודת ליל ראש השנה, ליוורנו, תקס"ג.
- ^ 1 2 ראו: מחזור זכור לאברהם השלם, יום כיפור, עמוד נו, הוצאת ספורנו, ה'תשע"ח.
- ^ ראו דברים שכתב לצד פיוטיו שנדפסו בראש ובסוף ספר תיקוני הזהר, ליוורנו, ה'תקנ"ה.
- ^ ראו חיי אברהם, סא ב ו-סה א, ליוורנו, תרי"ז.
- ^ הרב דוד עובדיה, קהילת צפרו א, עמודים 313 - 317, ירושלים, תשל"ה.
- ^ למשל, פיוטו לכבוד רבי דוד בן חסין, בכתב יד. ראו: תהלה לדוד, "מבוא", עמוד 45, לוד, תשנ"ט.
| תקופת חייו של הרב אברהם אלנקאר על ציר הזמן |
|---|
 |