אברהם סבע
| לידה |
1440  |
|---|---|
| פטירה |
1508 (בגיל 68 בערך) |
| מדינה |
ספרד |
| מקום מגורים |
ספרד, פורטוגל, פאס |
| תקופת הפעילות |
?–1508 |
| רבותיו |
יצחק די ליאון |
  | |
רבי אברהם בן יעקב סבע (1440 ה'ר, ספרד – 1508, ט' בתשרי ה'רס"ט[דרוש מקור], ליד ורונה, איטליה) היה רב, מקובל, והוגה דעות יהודי בדור גירוש ספרד.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ופעל בקסטיליה, היה תלמידו של רבי יצחק די ליאון. עם גירוש ספרד ב-1492 עבר לגימארייש שליד פורטו בפורטוגל עם קהילתו. בעת גזירות השמד על יהודי פורטוגל ב-1497 נחטפו שני ילדיו והוטבלו לנצרות. סבע עצמו נאסר בליסבון ועבר עינויים. הצליח להימלט לפאס שבמרוקו, אך את ספריו הרבים שחיבר נאלץ להשאיר בפורטוגל, שם קבר אותם תחת עץ זית ליד ליסבון. ממרוקו נדד רבות עד שהגיע לאדריאנופול, בירת האימפריה העות'מאנית, והשתקע בה, שם כתב את ספריו מחדש[1].
נפטר באונייה בדרכו לאיטליה בט' בתשרי ה'רס"ט (1508), ונקבר בוורונה.
החיד"א מספר על נסיבות מותו של רבי אברהם:
בספר דברי יוסף כתב יד כתב שהרב הנזכר היה בא בספינה ועמד נחשול של ים לטבעם, ורב החובל נתנפל להרב הנזכר להצילם, והשיבו שהוא יצילם אך בתנאי שאם ימות שלא ישליכוהו לים רק יביאוהו לאחת מערי ישראל ולא יהיה להם שום נזק. ונשבע לו רב החובל, והתפלל לה' ונח הים. ואחר שני ימים נפטר הרב ז"ל והיה קרוב לעיר וירונא, והשתדל רב החובל והגיע לוירונא וקברוהו ישראל שבוירונא בכבוד גדול זי"ע.
— שם הגדולים, חלק א', מערכת א', אות פ"ה
נכדתו, בתו של בנו רבי יצחק נישאה לרבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך[2].
שיטתו של הרב סבע ידועה במקוריותה, ושימשה רבות רבנים בדורות שלאחריו[דרוש מקור].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צרור המור, ביאור על התורה על דרך הדרוש והקבלה, נדפס לראשונה בוונציה 1523. לאחרונה נדפס במהדורה מפורשת ומבוארת על ידי הוצאת 'עוז והדר', בפרשת ויצא נדפס קונטרס תפארת בנים בו מגולל את תלאותיו ומאורעותיו עת גירוש ספרד.
- אשכול הכופר, על מגילת אסתר ומגילת רות.
- צרור הכסף, על הלכות ראש השנה, יום כיפור, עבודה זרה. וביאור על התפילה על דרך הקבלה. נקבר בליסבון וכנראה אבד.
- צרור החיים, פירוש על מסכת אבות. נקבר בליסבון, שוחזר, וכנראה אבד שוב. חלק מהספר נמצא בכתב יד ויצא לאור במהדורה מדעית במכון יד יצחק בן-צבי.
- קיצור סמ"ג, לפי הרב ישראל דנדרוביץ סבע הוא מחברו של הספר קיצור סמ"ג השנוי במחלוקת.[3]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נחמיה שמואל ליבוביץ, רבי אברהם סבע וספריו צרור המור ואשכול הכופר, ניו יורק תרצ"ו.
- אליעזר שלוסברג, לדרכי פרשנותו של ר' אברהם סבע בפירושו לתורה, בתוך: מגדים, גיליון ז', תשמ"ט 1989, עמ' 31–47.
- זבולון בוארון, גירושי סו"ף, גירושי ספרד ושמד פורטוגל, השתקפותם בביאורי ר' אברהם סבע צרור המור לתורה ואשכול הכופר למגילות רות ואסתר, ירושלים 1993.
- זבולון בוארון, עיונים בפרשנותו של רבי אברהם סבע, תל אביב 2004.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם בן החסיד ר' יעקב סבע", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 42, באתר היברובוקס
- "אברהם בן יעקב סבע", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 96–97, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי אברהם סבע הספרדי (בעל „צרור הכסף”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' כ"ו, באתר אוצר החכמה
- "אברהם סבע", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)[4]
- דב שוורץ, על ספר מאת אברהם גרוס, העוסק בר' אברהם סבע. עיקר המאמר הן הערותיו של שוורץ לגבי סוגיות שיטתיות בהגותו של סבע(הקישור אינו פעיל), פעמים 62, תשנ"ה 1995, עמ' 132–148
חננאל מאק, "שם קברתי כל מחמד עיני", בעיתון מקור ראשון, 18 בספטמבר 2018- אליעזר שלוסברג, מגדים ז, לדרכי פרשנותו של ר' אברהם סבע בפירושו על התורה, הוצאת תבונות, מכללת הרצוג, שבט תשמ"ט
אברהם בן יעקב סבע (1440–1508), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אם כי ישנם מקומות בהם הוא מודה שהוא לא זוכר משהו מהפירוש המקורי, כמו בפירושו לספר בראשית, פרק כ"ב, פסוק י': "ובפירוש התורה שהנחתי בפורטוגאל בגירוש מצאתי פירוש אחר [...] וכתבתיו שם ואיני זוכרו בעונותי".
- ^ שם הגדולים חלק א', מערכת י', אות קס"ה.
- ^ ראה, ישראל דנדרוביץ, "וציווה לעשות סימנים לכל מצווה, גילויים חדשים ומפתיעים בשאלת זהות מחבר הספר קיצור סמ"ג ומקורותיו" (להורדה), קובץ עץ חיים (באבוב) כד, עמ' שעו–שצו.
- ^ ABRAHAM SABA – JewishEncyclopedia.com, jewishencyclopedia.com