לדלג לתוכן

אגפא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגפא
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה Euronext
סימול AGFB
תקופת הפעילות 21 ביולי 1873 – הווה (151 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת אם אי גה פארבן עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות
  • Agfa-Gevaert (United States)
  • Agfa-Gevaert (Canada) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה מורצל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תעשיית הצילום, הדפס, הנדסה מדוייקת ותעשיית האופטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים סרט מגנטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל Marc Olivié עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 14,000 עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.agfa.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אגפא (בשמו המלא: Agfa-Gevaert NV) הוא תאגיד רב-לאומי בלגי-גרמני שמפתח, מייצר ומפיץ מוצרי הדמיה רפואית, תוכנות ומערכות לתעשיית הדפוס והדפוס הדיגיטלי, כימיקלים תעשייתיים ומערכות לייצור מימן ירוק.

המצלמות וסרטי הצילום של אגפא היו בעבר מוצרי צריכה בולטים ונפוצים. עם זאת, בשנת 2004, חטיבת מוצרי הצריכה של אגפא נמכרה לחברה שנוסדה על ידי מנהליה, בשם AgfaPhoto GmbH, תמורת 175.5 מיליון אירו[1]. אולם היא הגישה בקשה לפשיטת רגל לאחר שנה אחת בלבד של פעילות[2]. מאז חדלה אגפא לפעול בשוק הצרכני. אך ציוד צילום ממשיך להיות מיוצר תחת המותג AgfaPhoto ברישיון על יצרנים שונים[3].

שקופית Agfacolor עם צילום של פריז, משנת 1937
עובדי כפייה במפעל בבעלות חברת אגפא, מאי 1943

החברה החלה כיצרנית צבעים בשנת 1867, בשם Aktiengesellschaft für Anilinfabrikation (תאגיד לייצור אנילין) בעיר ברומלסבורג (כיום ברובע ליכטנברג בברלין). המייסדים היו פול מנדלסון ברתולדי (בנו של המלחין פליקס מנדלסון) וקרל אלכסנדר פון מרטיוס. היא הפכה לחברה בע"מ בשנת 1873.

בשנת 1897 רשמה החברה סימן מסחר על המותג "אגפא" שהפך לשם החברה. בשנת 1898 החלה החברה לייצר לוחות לצילומי רנטגן וסרטי צילום. בשנת 1903 הופק סרט הקולנוע הראשון על סרט צילום של החברה.

בשנת 1925 התמזגה החברה עם מספר חברות כימיקלים גרמניות אחרות והפכה לענקית הכימיקלים אי גה פארבן (IG Farben). פעילויות הצילום של התאגיד שולבו עם אלו של תאגיד באייר, כולל מפעל מצלמות במינכן.

בשנת 1928 רכשה החברה את Ansco, יצרנית מוצרי צילום אמריקאית, שמוצריה נמכרו תחת שם המותג Agfa-Ansco. בשנת 1936 הושק המותג "אגפאקולור" סרט צילום צבעוני חלוצי לחובבנים ומקצוענים. בשנת 1940 סרט קולנוע ראשון מצולם על סרט "אגפאקולור", Frauen sind doch bessere Diplomaten (נשים עושות את הדיפלומטים הטובים ביותר) באולפני הקולנוע הגרמניים UFA.

במהלך מלחמת העולם השנייה לתאגיד אי גה פארבן היה תפקיד מרכזי בכלכלת גרמניה הנאצית. הוא עשה שימוש נרחב בעבודות כפייה ועבדות במהלך התקופה הנאצית, וייצר את הכימיקל הידוע לשמצה של ציקלון בה ששימש בשואה. התאגיד הוחרם ופורק על ידי בעלות הברית ב-1945. חברת אגפא הוקמה מחדש ב-1952 (כחברה בת של באייר) מהפעילות שנותרה מאי גה פארבן. בנוסף ב-1941, נכסים אמריקאים של אגפא נתפסו על ידי ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה כרכוש אויב, והפכו ל-General Aniline and Film Corp, שמוצרי הצילום שלה חזרו לשם המותג Ansco.

בשנת 1964 מוזגה אגפא עם חברת גברט הבלגית (.Gevaert Photo-Producten N.V) שנוסדה בשנת 1894 באנטוורפן כייצרנית נייר צילום והחברה הממוזגת החלה לפעול בשם אגפא-גברט[4]. בתקופה זו הרחיבה החברה את פעילותה לתחומי פעילות נוספים בהם ייצור ושיווק מוצרים לאחסון מידע על מיקרופיש ומיקרופילם[5][6], מכונות צילום[7], מסרטות בפורמט סופר 8[8].

בשנות ה-70 של המאה ה-20 הרחיבה החברה את פעילותה בתחום ההדמיה הרפואית והשיקה מספר מוצרי רדיוגרפיה[9]. בנוסף השיקה מוצרי אחסון במדיה מגנטית, דוגמת קלטת שמע להקלטה ביתית[10].

בשנות ה-80 של המאה ה-20 נכנסה החברה לפעילות בתחום הדפוס והקדם-דפוס בנוסף השיקה מוצרי אחסון דיגיטליים בפורמט DAT (אנ')[11].

בשנת 1993 הקימה לראשונה מפעל לציוד צילום ברפובליקה העממית של סין, במטרה להוזיל את עלויות הייצור שלה[12]. בסוף שנות ה-90 החלה אגפא לייצר מצלמות חד פעמיות פשטות מפלסטיק, המגיעות עם סרט צילום בתוך המצלמה[13].

בשנת 1997 חברת האם של אגפא, באייר, החליטה להתמקד בייצור בתרופות, בפולימרים ובכימיקלים לחקלאות ולמכור בהדרגה את פעילות אגפא[14]. ב-1 ביוני ביצע אגפא הנפקה ראשונה לציבור של מניותיה בבורסות בריסל ופרנקפורט. בשנת 2003 מכר תאגיד באייר את רוב המניות שהחזיק באגפא[15].

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 ותחילת העשור הראשון של המאה ה-21 מכירות החברה בתחום ציוד הצילום המסורתי ירדו במהירות עם העלייה בזמינות והפופולריות של צילום דיגיטלי. אגפא גם החלה לפעול בתחום זה אך סבלה מתחרות רבה[16]. ב-2001 החליטה החברה להפסיק לייצר מצלמות דיגיטליות וסורקים ביתיים[17]. וב-2004 חדלה מכרה אגפא את פעילותה בתחום ציוד הצילום המסורתי[1]. במקביל בתקופה זו הרחיבה אגפא את פעילותה בתחומי ההדמיה הרפואית והדפוס על ידי שורה של רכישות.

בשנת 2005 רכשה אגפא את Heartlab Inc, חברה אמריקאית שפיתחה מוצרי הדמיה רפואית לקרדיולוגיה[18], ואת Med2Rad, ספקית של מערכות מידע לרדיולוגיה מאיטליה.

בשנת 2022 הודיעה החברה על ביצוע ספין-אוף של עסקי הקדם-דפוס והאופסט שלה לחברה חדשה, שנמכרה לקרן השקעות פרטיות[19]. באפריל 2023 היא החלה לפעול תחת שם חדש - ECO3[20].

מבנה החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטה אגפא ממוקם במורטסל, בלגיה, ויש לה משרדי מכירות ב-40 מדינות. במדינות שבהן אין לאגפא ארגון מכירות משלה, השוק מנוהל על ידי רשת של סוכנים ונציגים. בסוף 2011 היו בחברה 11,728 עובדים ברחבי העולם. לאגפא יש מפעלי ייצור ברחבי העולם. מרכזי הייצור והמחקר הגדולים ביותר נמצאים בבלגיה, ארצות הברית, קנדה, גרמניה, צרפת, איטליה וסין. המכירות נטו לשנת 2011 הסתכמו ב-3,023 מיליון אירו.

נכון לשנת 2024, הפעילות של אגפא מחולקת ל-5 קבוצות:

מוצרים תעשייתיים - חטיבה העוסקת בייצור כימיקלים תעשייתיים, מוליכים, מוליכים למחצה, רכיבים וחיישנים עבור תעשיית הרכב, ייצור צגים, אלקטרואופטיקה ומוצרים פוטו-וולטאים

אגפא פתרונות רדיולוגיה (Agfa Radiology Solutions) - חטיבה המפתחת, מייצרת ומשווקת מערכות רדיולוגיה אנלוגיות ודיגיטליות עבור מגזר הבריאות ועבור יישומים תעשייתיים ספציפיים. כולל מכונות לצילום רנטגן ומדפסות ייעודיות לתחום.

אגפא הלת'קייר (Agfa Healthcare) חטיבה המפתחת מערכות מידע להדמיה רפואית, כולל מערכות ארכיון ותקשורת תמונות (PACS) לאחסון, אחזור והעברת תמונות כגון צילומי רנטגן, סריקות CT, MRI ואולטרסאונד, עם משרדים ראשיים במורטל (בלגיה), גנט (בלגיה), ווטרלו (אונטריו, קנדה), שנחאי (סין) ווינה (אוסטריה).

אגפא מערכות דפוס (Agfa Printing Solutions) - חטיבה המפתחת ומייצרת מערכות דפוס דיגיטלי, כולל מדפסות בפורמט רחב, מדפסות אופסט, דיו ותוכנה.

רכיבים לייצור מימן ירוק - חטיבה המפתחת ממברנות עבור אלקטרוליזת מים אלקליין (Alkaline water electrolysis) עבור פרויקטים לייצור מימן יורק.

מצלמות וציוד צילום

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצלמת Agfa Box 50 (משנת 1949)
מגוון מסרטות ביתיות 8 מ"מ שייצרה אגפא
מצלמת Agfa Optima 1035
סרט שקופיות צבעוני Agfachrome CT18, עם אריזה (1981)
מצלמת Agfamatic Pocket 4000

בשנת 2004 יצאה אגפא משוק הצרכני למוצרי צילום, לרבות מצלמות, סרטי צילום וציוד צילום אחר. עד אז במשך השנים ייצרה עשרות דגמים של מצלמות, ביניהם היו:

  • ה-Agfa Box 50 - מצלמה עמידה ופשוטה למתחילים. עם פילם בגודל 6×9 ס"מ על סרט 120 מ"מ. כדי לטעון את הסרט היה על הצלם להוציא את החלק הפנימי מהמצלמה.
  • Agfa Ambiflex - מצלמת רפלקס לסרט 35 מ"מ, שהושקה ב-1960 בערך. שהייתה בעלת אפשרות להחלפת עדשות והייתה מצוידת במד אור ובטיימר עצמי.
  • Agfa Rapid - סדרת מצלמות זולות ופשוטות להפעלה ללא זום, שיועדה לחובבים וזכתה להצלחה רבה ברחבי העולם[21]
  • Agfa Optima - משפחה של מצלמות 35 מ"מ שהושקה בשנת 1959. היא הייתה המצלמה הראשונה שיוצרה עם חשיפה מתוכנתת אוטומטית, תוך שימוש במערכת מכנית המונעת במד אור סלניום[22].
  • Agfamatic Pocket - משפחה של מצלמות קומפקטיות שהושקה בשנות ה-70. המצלמה הייתה שטוחה עם פילם דק שגולגל בתוך כיסוי פלסטיק מיוחד עם פלאש אלקטרוני מובנה[23]. כדי להעביר לצילום הבה צריך היה לכווץ את המצלמה משני צדדיה ולאחר מכן להרפות, כמעיין אקורדיון. בישראל זכתה המצלמה להצלחה כמתנת בר-מצווה, בגלל פשטות הפעלתה[24].

פעילות בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצרי הצילום של חברת אגפא החלו להימכר בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי וזכו לפופולריות רבה[25]. עם זאת, לאחר עליית הנאצים, איש עסקים ציוני שעלה מגרמניה בשנות ה-20, אריך נאי, יזם חרם על מוצרים גרמנים, ביניהם מוצרי אגפא[26].

לאחר הקמת מדינת ישראל חודש היבוא של מוצרי אגפא לישראל בשנת 1955[27], לאחר כינון יחסים דיפלומטיים עם גרמניה המערבית, על ידי חברת ש. גטר — צורכי צלום בע"מ (לימים "גטר גרופ")[28][29]. סרטי הצילום הצבעוני והמצלמות של אגפא זכו שוב לפופולריות רבה בישראל[30]. בשנת 1966 אף הקימה אגפא ביתן רשמי ביריד הבינלאומי שנערך בתל אביב[31].

בשנת 1969 התרחבה פעילות החברה בישראל עם הקמת מעבדות "ישראקולור" (כחברת בת של היבואן חברת ש. גטר), לפיתוח שקופיות וסרטי 8 מ"מ צבעוניים בפורמט אגפאקולור, תוך 24 שעות[32]. החברה גם החלה לשווק בישראל קלטות שמע[33]. בנוסף נכנסה לשוק המשרדי ושיווקה מכונות צילום ומוצרי אחסון במיקרופיש ומיקרופילם[34].

בשנת 1992 החליטה מעבדות "ישראקולור" להפסיק לפתח סרטי סופר 8 בישראל, בגלל הירידה בביקוש והמעבר לשימוש במצלמות וידאו[35]. באותה שנה יצא לאקרנים הסרט החיים על פי אגפא שביים אסי דיין, שם הסרט מתייחס לעובדה שכוכבת הסרט ליאורה שהיא צלמת חובבת וברמנית בפאב בו מתרחשת העלילה, מצלמת לכל אורך הערב את היושבים בפאב במצלמה עם סרטי "אגפא"[36].

בשנת 1998 נכנס תאגיד אגפא לפעילות ישירה בישראל, שרכשה את חברת "פלווקו" ששימשה במשך השנים כסוכנת בלעדית בישראל של אגפא העולמית בענף הדפוס, הקדם-דפוס והדפוס הדיגיטלי[37]. החברה החלה לפעול בשם "אגפא גרפיקס" כשם חטיבת הקדם-דפוס של אגפא[38]. אולם פעילות זאת נרכשה ב-2001 על ידי יבואן מוצרי הצילום של אגפא, חברת "ישראקולור"[39]. בשנת 2000 השקיעה אגפא בקרן הון הסיכון הישראלית "דור ונצ'רס" (DOR Ventures), אותה הקימו אריה רוזנפלד ואהרון דברת[40].

בשנת 2001 רכשה חטיבת המערכות הרפואיות של אגפא 25% ממניות חברת מדיוויז'ן הישראלית, שעסקה בפיתוח וייצור ובשיווק מערכות הדמיה דיגיטלית לשוק רפואת העיניים[41]. בנוסף באותה שנה שילבה אגפא במצלמות הווידאו והסטילס הדיגיטליות שייצרה שבבים תוצרת חברת צורן הישראלית[42]. בשנת 2002 רכשה מערכת לעיצוב, תכנון ובניית פסי ייצור תוצרת חברת התוכנה הישראלית טקנומטיקס[43].

בשנת 2004 רכשה חטיבת הקדם דפוס של אגפא את חברת ההזנק הישראלית "פרו-אימג'", חברה שהוקמה ב-1995 על ידי שני עובדי סאיטקס קורפוריישן לשעבר, ופיתחה מערכות לניהול תהליכי עבודה בתחום ההוצאה לאור והדפוס של עיתונים יומיים[44]. תחום בו התחרתה עם חברה ישראלית נוספת - קריאו[45].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגפא בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 הניו יורק טיימס, אגפא - כבר לא סרטי צילום, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2004
    אליהו חסין, ‏אגפא נשארה ללא סרטי צילום: מכרה את החטיבה להנהלתה, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2004
  2. ^ TheMarker digital, בגרמניה הוגשה בקשה לפתוח בהליכי חדלות פרעון כלפי חברת אגפא פוטו, אחת הספקיות העיקריות של ישראקולור, באתר TheMarker‏, 29 במאי 2005
  3. ^ TheMarker digital, ישראקולור: מונה לאגפא פוטו מנהל מיוחד, באתר TheMarker‏, 1 ביוני 2005
  4. ^ מלחמת המצלמות, למרחב, 12 באפריל 1965
  5. ^ המיקרופיש של אגפא הוכיחה עדיפותה בישראל ובאירופה, מעריב, 31 במרץ 1976
  6. ^ אגפא גברט - סוגי מירופילמים שונים, הארץ, 20 בספטמבר 1966
  7. ^ מכונות צלום "מעתק" - בשיטת "אגפא גברט", הַבֹּקֶר, 17 בספטמבר 1965
  8. ^ פרס - מסרטת אגפא סופר 8, מעריב, 30 בספטמבר 1966
  9. ^ שיטה חדשה של צילום פעולות הלב כהסרטה רנטגנית, שפותחה על-ידי מפעלי "אגפא גברט, על המשמר, 4 במרץ 1974
  10. ^ הסרט של הצמרת: סרטי ההקלטה של אגפא, מעריב, 13 באפריל 1972
  11. ^ יוחאי רפאלי, צליל הלייזר, חדשות, 21 בנובמבר 1989
  12. ^ אי.פי (בייג'ין), מבזקי עולם - אגפא־גבארט, מקימה בסין מתקן משותף לחיתוך ואריזת סרטי צילום, נייר צבע וסרטי רנטגן של אגפא, חדשות, 29 בנובמבר 1993
  13. ^ מיכל שדה, דלתה פילם מנסה לשקם את הכבוד האבוד של המצלמה החד פעמית, באתר TheMarker‏, 2 בנובמבר 2000
  14. ^ באייר תצמצם את תחומי הפעילות, באתר גלובס, 27 באוגוסט 1997
  15. ^ רן דוידוב, באייר דיווחה על גידול של 80% ברווח התפעולי אך החמיצה התחזיות ולא צפתה שיפור בעסקיה, באתר TheMarker‏, 6 באוגוסט 2003
  16. ^ זהבה דברת, ‏תערוכת הצילום פוטומיקס 97' תיפתח מחר, באתר גלובס, 10 בפברואר 1997
  17. ^ Linda Harrison, Agfa axes low-end scanners, The Register, ‏20 ביולי 2001
  18. ^ ניו יורק טיימס, חברת מדקון מנהלת משא ומתן למכירתה במזומן לחברה זרה, באתר TheMarker‏, 8 ביוני 2005
  19. ^ Agfa confirms Offset Solutions sale, Printweek, ‏30 באוגוסט 2022
  20. ^ ECO3 unveiled as new name for Offset Solutions, Printweek, ‏6 באפריל 2023
  21. ^ אגפא רפיד – המצלמה לכל, הארץ, 26 בספטמבר 1965
  22. ^ אגפא אופטימה עם המחשב האלקטרוני היא מצלמה חדישה מאד. לא תובל להעריך את סגולותיה ועיצובה עד שלא תחזיק אותה בידך, מעריב, 1 באוגוסט 1977
  23. ^ מצלמת אגפאמטיק 3000 כם מבזק אלקטרוני, "העולם הזה", גיליון 2288 מ-8 ביולי 1981, עמוד 5
  24. ^ דליה שרון, צלם את הוזלות ארידור-לפני שייעלמו!, כל העיר, 13 במרץ 1981
  25. ^ ראו מודעה: י. בלוך - בית מסחר למכשירי אופטיקה וצלום - מחבר גדלו לכל מיני צרכי-צלום של אגפה -קודק - גבהרט, דואר היום, 13 בינואר 1931
  26. ^ נדן פלדמן, היהודי שיזם חרם כלכלי על גרמניה הנאצית, באתר TheMarker‏, 17 באפריל 2015
  27. ^ פיטורים בגלל יבוא מגרמניה, למרחב, 4 במרץ 1955
    יבוא מחבל בייצור ניר צילום " בארץ וגורם לפיטורים, קול העם, 2 במרץ 1955
  28. ^ שינויים בהנהלת "אגפא", מעריב, 21 בדצמבר 1982
  29. ^ מיכל מרגלית, ‏גטר גרופ רוכשת מבנה בקרית אריה ב-70 מיליון שקל, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2010
  30. ^ חברת אגפא – חלוצת הצילום הצבעוני בארץ, הארץ, 26 בספטמבר 1965
    אגפא קולור אוניברסל הסרט הנדרש ביותר, הארץ, 28 באפריל 1967
  31. ^ חברה מספרת על עצמה - ביתן "אגפא" ביריד, הארץ, 6 ביולי 1966
  32. ^ נפתחו מעבדות "ישראקולור" לפיתוח סרטים 8 מ"מ ושקופיות תוך 24 שעות, על המשמר, 27 ביוני 1969
  33. ^ חדש בארץ - AGFA - סרטים מגנטיים לטייפריקורדר - קסטות, מעריב, 11 ביולי 1969
  34. ^ אנחנו באים אליך - לשכת שרות 'אגפא' בתל-אביב, מעריב, 20 בינואר 1977
  35. ^ רונן טל, סופר 8 עוברים לגרמניה - חברת אגפא החליטה להפסיק לפתח סרטי סופר 8, בהם משתמשים בעיקר סטודנטים לקולנוע, חדשות, 3 בנובמבר 1988
  36. ^ אורי קליין, החיים על פי אגפא: אפוקליפסה אז ועכשיו, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2011
  37. ^ אורנה רביב, ‏אגפא העולמית רכשה השליטה בסוכנות הדפוס פלווקו מפ"ת, באתר גלובס, 6 באוקטובר 1998
  38. ^ AGFA GEVAERT, חטיבה של אגפא העולמית, נכנסת לפעילות בארץ, באתר גלובס, 10 בנובמבר 1998
  39. ^ גולן פרידנפלד, הושלמה עסקת רכישת אגפא גרפיקס על ידי ישראקולור תמורת 1.9 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 24 באפריל 2001
    TheMarker digital, דרור שטרום אישר את המיזוג בין ישראקולור לבין אגפא גרפיקס, באתר TheMarker‏, 18 ביולי 2001
  40. ^ מאת אלה יעקבי-בשן, ‏קרן הון סיכון בראשות רוזנפלד גייסה 30 מיליון ד' מסאיטקס, סיטיגרופ ואגפא, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2000
    מאת אלון תבור, סאיטקס שבה להאמין ברוזנפלד: השקיעה בקרן ההון סיכון DOR Ventures, באתר TheMarker‏, 29 באוגוסט 2000
  41. ^ סופי שולמן, אגפא רוכשת 25% ממניות מדיוויז'ן, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2001
  42. ^ סוכנויות הידיעות, חברת צורן משיקה מערך חדש לשימוש יצרני המצלמות הדיגיטליות, באתר TheMarker‏, 9 בפברואר 2001
  43. ^ סוכנויות הידיעות, חברת הציוד הרפואי אגפה הלתקייר בחרה בפתרונות ה-eMPower של טקנומטיקס, באתר TheMarker‏, 22 במאי 2002
  44. ^ סוכנויות הידיעות, ענקית ההדמיה הבלגית Agfa Gevaert הודיעה על רכישת חברת ProImage מאור עקיבא, באתר TheMarker‏, 8 בספטמבר 2004
  45. ^ גלית ימיני, אגפא תתחרה בקריאו בתחום הדפוס לעיתונים בעזרת חברת הסטארט-אפ הישראלית שרכשה- פרו-אימג', באתר הארץ, 20 בספטמבר 2004