אודרי פלאק
 | |
| לידה |
30 במאי 1931 ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
28 ביוני 2024 (בגיל 93) סאותאמפטון, ארצות הברית |
| לאום | אמריקאית |
| מקום לימודים |
|
| תקופת הפעילות |
1969–2007 (כ־38 שנים) |
| תחום יצירה | ציור פיסול |
| זרם באמנות | פוטוריאליזם |
| הושפעה על ידי |
יוזף אלברס |
|
www | |
  | |
אודרי ל. פלאק (באנגלית: Audrey L. Flack; 30 במאי 1931 – 28 ביוני 2024) הייתה אמנית אמריקאית. יצירתה הייתה חלוצה בסוגת האמנות פוטוריאליזם. עבודתה כללה ציור, פיסול וצילום.
לפלאק היו תארים אקדמיים רבים, כולל תואר שני ותואר דוקטור לשם כבוד מטעם קופר יוניון (אנ') בעיר ניו יורק. בנוסף, היא הייתה בעלת תואר ראשון באמנות מאוניברסיטת ייל, ולמדה במכון לאמנות יפה של אוניברסיטת ניו יורק (אנ'), שם למדה תולדות האמנות. במאי 2015 קיבלה פלאק דוקטור כבוד לתואר אומנויות יפות מאוניברסיטת קלארק (אנ'), שם גם נשאה את נאום הסיום.
עבודתה של אודרי פלאק מוצגת בכמה מוזיאונים חשובים, כולל המוזיאון לאמנות מודרנית, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, מוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית ומוזיאון סולומון ר. גוגנהיים. ציוריה הפוטוריאליסטיים של פלאק היו הציורים הראשונים מסוג זה שנרכשו עבור אוסף הקבע של המוזיאון לאמנות מודרנית, ומורשתה כאמנית צילום ממשיכה להשפיע גם כיום על אמנים אמריקאים ובינלאומיים רבים. מוזיאון ג'.ב. ספיד לאמנות (אנ') בלואיוויל, קנטאקי, הציג רטרוספקטיבה של עבודותיה ופעילותה החלוצית בעולם הפוטוריאליזם, וזו הביאה לפופולריות לה זוכה הז'אנר כיום.[1]
חיים מוקדמים וחינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלאק למדה בבית הספר התיכון למוזיקה ואמנות (אנ') בניו יורק. היא למדה אמנות בניו יורק בשנים 1948–1953, ולמדה בין היתר אצל יוזף אלברס.[2] היא סיימה תואר שני וקיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מטעם קופר יוניון בעיר ניו יורק, ותואר ראשון באמנויות יפות מאוניברסיטת ייל. בנוסף, פלאק למדה תולדות האמנות במכון לאמנויות יפות באוניברסיטת ניו יורק.[3]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודתה המוקדמת של פלאק בשנות ה-50 הייתה אקספרסיוניסטית מופשטת; אחת מיצירותיה בתקופה זו היה ציור מחווה לפרנץ קלין (אנ'). הנושאים הקיטשיים והאירוניים בעבודתה המוקדמת השפיעו על ג'ף קונס.[4] אך בהדרגה, פלאק יצרה בסגנון הריאליזם חדש, והמשיכה לצילומי טבע. המעבר שלה לסגנון הפוטוריאליסטי נבע בחלקו מגישתה הפתוחה ומשאיפתה ליצירה ברורה ומתקשרת עם צופה.[5] היא הייתה הציירת הפוטוריאליסטית הראשונה שנוספה לאוסף עם המוזיאון לאמנות מודרנית בשנת 1966.[6] בין 1976 ל-1978 ציירה את סדרת הואניטאס שלה, כולל היצירה מרילין (אנ').[7]
המבקר גרהאם תומפסון כתב: "דוגמה לאופן ההטמעה של הצילום בעולם האמנות היא הצלחתו של פוטוריאליזם בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 של המאה ה-20. סגנון זה נקרא גם סופר-ריאליזם, ריאליזם רדיקלי, או היפר-ריאליזם וציירים כמו ריצ'רד אסטס, צ'אק קלוז ואודרי פלאק, יצרו מתוך צילומי סטילס ציורים שנראו כתצלומים".[8]
מבקר האמנות רוברט סי מורגן כתב בעיתון The Brooklyn Rail על תערוכתה של פלאק בשנת 2010 בחלל פרויקט גארי סניידר אודרי פלאק מציירת תמונה: "היא לקחה את סימני התענוגות, היופי והמותרות והפכה אותם לסמלי תשוקה, הבל ושחרור".[9] בתחילת שנות השמונים עבר המדיום האמנותי של פלאק מציור לפיסול.[5] היא מתארת את המעבר הזה כרצון ל"משהו סולידי, אמיתי, מוחשי. משהו להחזיק ולהיאחז בו".[10]
פלאק טענה כי התנועה הפוטוריאליסטית מגבילה מדי, ושלכן רוב השראתה מגיעה מאמנות הבארוק.[דרוש מקור]
פלאק הייתה מיוצגת על ידי גלריית Louis K. Meisel וגלריות של הוליס תגרט. יצירתה שמורה באוספים של מוזיאונים שונים ברחבי העולם, כולל מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, המוזיאון לאמנות מודרנית, מוזיאון סולומון ר. גוגנהיים, מוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית, מוזיאון לאמנות הזיכרון אלן והגלריה הלאומית של אוסטרליה בקנברה, אוסטרליה.
היא זכתה במדליית סנט גאודנס מקופר יוניון, ובפרופסורה לשם כבוד של אלברט כיפה מאוניברסיטת ברידג'פורט. היא הייתה פרופסור לשם כבוד באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, פרופסור אורח באוניברסיטת פנסילבניה, ולימדה והרצתה רבות הן ברמה הלאומית והן הבינלאומית.[3]
בשנת 1986 פרסמה פלאק את "Art & Soul: הערות על יצירה", ספר המבטא כמה ממחשבותיה על היותה אמנית.[10]
פלאק התגוררה ויצרה בניו יורק ובלונג איילנד. נפטרה בסאות'המפטון ב-28 ביוני 2024.
פוטוריאליזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]אודרי פלאק הייתה ידועה בעיקר בזכות ציוריה הפוטוריאליסטיים והייתה בין האמנים הראשונים שהשתמשו בתצלומים כבסיס לציור.[5] הז'אנר, שמתייחס לאמנות הפופ ארט, משלב בתוכו תיאורים של האמיתי והרגיל, מפרסומות למכוניות ועד לקוסמטיקה. עבודתה של פלאק הכניסה פריטי בית יומיומיים כמו שפתונים, בקבוקי בושם, מאדונס היספניים ופירות. חפצים דוממים אלה מפריעים לעיתים קרובות או מצטופפים במרחב הציורי, המורכב לעיתים קרובות כחי דומם. פלאק הכניסה תיאורים ממשיים של ההיסטוריה לציוריה הצילוניים, כמו "מלחמת העולם השנייה (וניטאס)" ו"קנדי מוטארקייד". נשים היו לעיתים קרובות נושא לציוריה הפוטוריאליסטיים.
פיסול
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
עבודות הפיסול של אודרי פלאק לרוב התעמעמו לאור ציוריה הפוטוריאליסטים הידועים יותר. בראיון דנה פלאק בעובדה שהיא מלמדת את עצמה בפיסול. היא שילבה את הדת והמיתולוגיה בפסל שלה ולא את הנושאים ההיסטוריים או היומיומיים של ציוריה. הפסלים שלה הדגימו לעיתים קרובות קשר לצורה הנשית, כולל סדרה של דמויות נשים וגיבורות מגוונות ואלוהיות. תיאורים אלה של נשים שונים מאלה של נשיות מסורתית, הם אתלטיים, מבוגרים וחזקים. כפי שתיארה אותם פלאק: "הן אמיתיות ועם זאת אידיאליות ... 'אלות בכל אישה'".[5]
בתחילת שנות ה-90 הוזמנה פלאק על ידי קבוצה בשם "ידידי המלכה קתרין" ליצור פסל ברונזה מונומנטלי של קתרין מברגנזה. הפסל, שהיה בערך בגובהו של בניין בן תשע קומות, אמור היה להיות מותקן בחוף המזרחי באזור האנטרס פוינט בלונג איילנד סיטי, מול האומות המאוחדות.[11] אולם הפרויקט מעולם לא מומש במלואו, שכן מפגינים בסוף שנות התשעים התנגדו לקשרי המלכה קתרין לסחר העבדים הטרנס - אטלנטי. אחרים התנגדו לפסל של מלוכה המשקיפה על שדה קרב של מלחמת המהפכה.[12] עם זאת, פלאק נותרה מסורה לפרויקט, וציינה כי היא השתדלה לתאר את קתרין כחזיתית, ומשקפת את הרקע הפורטוגלי שלה והוקירה את המגוון האתני ברובע קווינס.[13] כמה דגמים ראשוניים של הפסל נמצאים כעת באוספים ציבוריים, כולל מכון באטלר לאמנות אמריקאית והמוזיאון לאמנות הזיכרון אלן.
תערוכות יחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2017 "אודרי פלאק: ציורי אמן מקריוולי", גלריות הוליס טגארט, ניו יורק, ניו יורק
- 2015–2016 "גיבורות: רישומים והדפסים נשגבים של אודרי פלאק", גלריות מרכז וויליאמס, מכללת לאפייט, פנסילווניה; מוזיאון האמנות של הייד והבית ההיסטורי, גלנס פולס, ניו יורק; מכון באטלר לאמנות אמריקאית, יאנגסטאון, אוהיו
- 2015 "אודרי פלאק: השנים האקספרסיוניסטיות המופשטות", גלריות הוליס טגארט, ניו יורק, ניו יורק
- 2012 "אודרי פלאק: פיסול, 1989-2012", גלריה גארת 'גרינאן, ניו יורק, ניו יורק
- 2010 "אודרי פלאק מציירת תמונה", גלריה גארי סניידר, ניו יורק, ניו יורק
- 2007 "דפנה מדברת: תערוכה של פיסול והדפסי סדנת אמן", אוניברסיטת צפון דקוטה, גרנד פורקס, נ.ד.
- 2007 "אודרי פלאק: אקספרסיוניסט מופשט", הגלריה לאוניברסיטת רידר, לורנסוויל, ניו ג'י
- 2007 "פלסטרים ואסונות - הפסל האחרון של אודרי פלאק", מכללת קהילת קינגסבורו, ניו יורק
- 2002 "רישומים, צבעי מים ופסלים - תגובות ל-11 בספטמבר", גלריה ורד, איסט המפטון, ניו יורק
- 2001 "צבעי מים וציורים של פליין אייר", גלריה ברנדוצ'י-מייזל, ניו יורק, ניו יורק
- 1999 "סמלים של המאה העשרים", המכללה לאמנות ועיצוב של סוואנה, סוואנה, ג'ורג'יה
- 1998 "אודרי פלאק - עבודה חדשה", גלריה לואי ק. מייזל, ניו יורק, ניו יורק
- 1996 "דפנה מדברת", מוזיאון הגילדה הול, איסט המפטון, ניו יורק
- 1996 "אמור וינקיט אומניה", מוזיאון האמנות במערב וירג'יניה, רואנוק, וירג'יניה
אוספים ציבוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Museum of Modern Art, New York, New York
- Solomon R. Guggenheim Museum, New York, New York
- Whitney Museum of American Art, New York, New York
- Metropolitan Museum of Art, New York, New York
- St. Louis Museum of Art, St. Louis, Missouri
- Dallas Museum of Fine Art, Dallas, Texas
- University of Arizona, Phoenix, Arizona
- Albright-Knox Art Gallery, Buffalo, New York
- Walker Art Center, Minneapolis, Minnesota
- Mint Museum of Art, Charlotte, North Carolina
- Rose Art Museum, Brandeis University, Waltham, Massachusetts
- Allen Memorial Art Museum, Oberlin College, Oberlin, Ohio
- Stuart M. Speiser Collection, Smithsonian Institution, Washington, DC
- HHK Foundation for Contemporary Art, Inc., New York, New York
- Australian National Gallery, Canberra, Australia
- National Gallery of Victoria, Melbourne, Australia
- San Francisco Museum of Fine Art, San Francisco, California
- National Museum of American Art, Washington, DC
- University of Texas at Austin, Austin, Texas
- Wadsworth Athenaeum, Hartford, Connecticut
- Capricorn Gallery, Baltimore, Maryland
- Akron Art Museum, Akron, Ohio
- National Museum of Women in the Arts, Washington, DC
- New York University Collections, New York, New York
- Reynolda House Museum, Winston-Salem, North Carolina
- Art Museum of Western Virginia, Roanoke, Virginia
- Speed Museum of Art, Louisville, Kentucky
- Cornell Fine Arts Museum, Winter Park, Florida
- Butler Institute of American Art, Youngstown, Ohio
- Hudson River Museum, Yonkers, New York
- Cameron Art Museum, Wilmington North Carolina
- The Tampa Museum of Art, Tampa Florida
- East Hampton Center of Contemporary Art, East Hampton, New York
- Minneapolis Institute of Art, Minneapolis, Minnesota
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2007 פרס כבוד זיגפלד, יו"ר Keynote, האיגוד הלאומי לחינוך לאמנות, ניו יורק
- 2004 תואר דוקטור לשם כבוד, האקדמיה ליים לאמנות
- 1995-96 פרס ממשלת ארצות הברית לתכנון תחבורה, שהוענק על ידי ג'יין אלכסנדר, יו"ר NEA, ופדריקו פנה, מזכיר התחבורה, הוענק לפרויקט Rock Hill Gateway
- 1994 פרופסור כבוד, אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון
- 1989-93 חבר הדירקטוריון, האגודה לאמנות קולג' באמריקה
- 1985 פרס אמן השנה, האגודה למורים לאמנות בעיר ניו יורק
- 1982 מדליית סן גאודנס, קופר יוניון
- 1977 ציון לשבח ולדוקטור כבוד של קופר יוניון
- 1974 מכון באטלר לאמנות הוקרה[3]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בסקינדה, סמנתה, "אמנים יהודים ותנ"ך באמריקה של המאה העשרים", פילדלפיה, פנסילבניה, הוצאת אוניברסיטת פן סטייט, 2014, ISBN 978-0-271-05983-9
- פלאק, אודרי, גאומה-פטרסון, תליה, הילס, פטרישיה, "שוברים את הכללים: אודרי פלאק, רטרוספקטיבה 1950–1990", ניו יורק: הארי נ. אברמס, 1992
- מתיסון, רוברט ס., אודרי פלאק: השנים האקספרסיוניסטיות המופשטות (אורכב 28.05.2017 בארכיון Wayback Machine), ניו יורק, גלריות הוליס טאגגרט, 2015, ISBN 978-0-988-91397-4
- Flack, Audrey, Art & Soul: הערות על יצירה, ניו יורק, דוטון, 1986, ISBN 0-525-24443-3
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אודרי פלאק- "אודרי פלאק: שוברים את החוקים"
- אודרי פלאק, במוזיאון האינדיאנפוליס לאמנות
- אודרי פלאק, בגלריה הלאומית של ויקטוריה
- תערוכת אודרי פלאק, באתר מוזיאון גוגנהיים
- הדיוקן שלי של אנואר סאדאת, מאת אודרי פלאק, בארכיון הבלוג האמריקני לאמנות, מוסד סמית'סוניאן
- ביוגרפיה של אודרי פלאק: גלריות, באתר הוליס טגארט
- אודרי פלאק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Meisel, Louis. "Biography of Audrey Flack". אורכב מ-המקור ב-2008-03-18. נבדק ב-27 בפברואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Audrey Flack papers, circa 1952-2008". Archives of American Art. Smithsonian Institution. נבדק ב-9 באפריל 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Biography". Audrey Flack. audreyflack.com. אורכב מ-המקור ב-2012-08-01. נבדק ב-9 באפריל 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ arts, Women in the (2010-05-19). "From NMWA's Vault: Audrey Flack". Broad Strokes: The National Museum of Women in the Arts' Blog (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-2019-03-06. נבדק ב-2019-03-02.
- ^ 1 2 3 4 Gaze, Delia (1997). Dictionary of Women Artists. Chicago, IL: Fitzroy Dearborn Publishers. ISBN 1-884964-21-4.
- ^ "Audrey Flack Biography". Jewish Virtual Library. American-Israeli Cooperative Enterprise. נבדק ב-9 באפריל 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Audrey Flack's Marilyn: Still Life, Vanitas, Trompe l'Oeil". The University of Arizona Museum of Art and Archive of Visual Arts. נבדק ב-2018-01-11.
- ^ Thompson, Graham: American Culture in the 1980s (Twentieth Century American Culture), Edinburgh University Press, 2007
- ^ Morgan, Robert C. (בנובמבר 2010). "Audrey Flack and the Revolution of Still Life Painting". The Brooklyn Rail.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 Flack, Audrey. (1 באוקטובר 1986). Art & Soul: Notes on Creating. Dutton. ISBN 978-0-525-24443-1. נבדק ב-9 באפריל 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Fried, Joseph P. (1992-07-26). "Catherine of Queens?". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-03-02.
- ^ Bearak, Barry (1998-01-09). "The Queen of Ethnic Nightmares; Cultural Politics Mires Statue of Borough's Namesake". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-03-02.
- ^ Kilgannon, Corey (2017-11-09). "The Statue That Never Was". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-03-02.