אוניית גלנוע

מכונית נוסעת לתוך אוניית גלנוע

אוניית גלנוע (באנגלית: Roll on/Roll off ship, מכונה לרוב על פי ראשי תיבות RORO) היא אונייה המובילה מטענים מתגלגלים, הנישאים על גבי נגררים (טריילרים). היא יכולה לשאת גם מכוניות או קרונות רכבת הנוסעים לתוכה. ייחודה של האונייה בכך שהמטען (כלי הרכב, או הנגרר) נוסע לתוכה על גלגליו ובכוח מנועיו, להבדיל מרוב אוניות המשא האחרות בהן הטעינה והפריקה מתבצעים על ידי מנופים או מסועים הנמצאים על האונייה או על הרציף.

לאוניית גלנוע כבש המאפשר למטען "להתגלגל" לתוכה ביעילות ובמהירות, כאשר היא עוגנת בסמוך לרציף. בחלק מאוניות הגל-נוע קיים כבש הטענה וכבש פריקה, בחרטום ובירכתיים, דבר המקצר עוד יותר את זמני הטעינה והפריקה.

סוגים

קיימים מספר סוגים של אוניות גלנוע, הכוללים מעבורת, מעבורת בשילוב אוניית נוסעים, אוניות משא, ודוברות. באוניית גלנוע מודרנית ניתן להגיע באמצעות הכבש לכל הסיפונים. קיימות אוניות גל-נוע גדולות המתמחות בשינוע כלי רכב חדשים ממדינת הייצור לשווקים, אלה הן "מובילות מכוניות טהורות" (אנגלית: Pure Car Carrier).

שלא בדומה לשאר ענפי ההובלה הימית, בה גודל האונייה נמדד בדרך כלל במשקל המטען המרבי בטון, מטעני אוניות גלנוע נמדדים במידת "מטר בנתיב" (אנגלית: Lanes in meters). מידה זו מחושבת על ידי הכפלת אורך המטען במטרים במספר הנתיבים בכל סיפון שבהם יכולים לעמוד כלי הרכב, ובמספר הסיפונים. קיבולת "מובילת מכוניות טהורה" נמדד בדרך כלל ביחידות RT, או RT43, המבוסס על מידותיה של מכוניות טויוטה מדגם 1966.

אוניית הגלנוע משולבת הנוסעים הגדולה ביותר, נכון לשנת 2008, היא MS Color Magic, שנכנסה לשירות בחודש ספטמבר 2007, במעמס של כ-75 אלף טון. האונייה יכולה לשאת 550 מכוניות ואורך נתיביה הוא 1,270 מטר. באונייה גם למעלה מ-1,000 תאי נוסעים. אוניית הגלנוע בעלת הקיבולת הגדולה ביותר היא Ulysses, אשר נכנסה לשירות בשנת 2001 ויכולה לשנע 1,342 מכוניות על נתיבים באורך 4,101 מטר.

היסטוריה

אוניות הגלנוע הראשונות היו מעבורות שנשאו רכבות קיטור על פני נהרות. אחת המעבורות הראשונות, אשר החלה בשירות בשנת 1851, חצתה את אחד מפלגי נהר פורת' בסקוטלנד ונותרה בשירות כמעט ארבעים שנה עד בניית גשר במקום.

מעבורות הנושאות קרונות רכבת היו בשימוש בנמל ניו יורק עם תום מלחמת האזרחים האמריקנית וכן בעיר דטרויט. ברבע האחרון של המאה ה-19 נכנסו לשירות מעבורות להעברת מכוניות בסן פרנסיסקו ובמקומות אחרים בארצות הברית. מעבורות לנשיאת כלי רכב החלו להופיע אף באזורים אחרים בעולם, כך במונטריאול, בין איי יפן, על ימת באיקל ולחציית תעלת סואץ על ידי הרכבת המצרית.

במהלך מלחמת העולם השנייה נשאו נחתות כלי רכב קרביים והנחיתו אותן היישר על חוף האויב. המבנה הבסיסי של הנחתת אומץ לאחר תום המלחמה לשימושים אזרחיים. שירות אוניות גל-נוע לחציית תעלת למאנש בין אנגליה לצרפת, החל בשנת 1953.

בשנת 1957 הזמין הצבא האמריקאי את בנייתה של ספינה מיוחדת לנשיאת מכוניות. האונייה, "קורנט" שמה, הייתה מצוידת בכבש בירכתיים וכן במערכת נוספת של כבשים בין הסיפונים, בהם חנו כלי הרכב, דבר שאיפשר לכלי הרכב לנסוע לתוך הספינה ולהגיע בנסיעה עד למקום החניה המיועד להם. במקומות החנייה של כלי הרכב אף הותקנה מערכת לרתימת כלי הרכב למקומם וכן מערכת אוורור לסילוק גזי הפליטה של מנועי המכוניות בעת הפריקה והטעינה.

טעינה ופריקה של כלי רכב באונייה זו היה יעיל הרבה יותר מאשר באוניות משא אחרות, בהן בעת העמסת כלי רכב מכלי הדלק רוקנו, המצברים נותקו, והרכבים נישאו במנוף אל תוך ספנת (מחסן) האונייה, שם נרתמו למניעת תזוזה. תהליך זה היה ארוך ומייגע, וכלי רכב רבים ניזוקו במהלך השינוע.

מובילת מכוניות

Triton Ace מובילת מכוניות טהורה

מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 גדל שוק המכוניות הבינלאומי באופן ניכר ויחד עמו גדל מספרן של אוניות מסוג גלנוע, בדגמים שונים. בשנת 1973 נבנתה בהזמנת חברת הספנות היפנית K line האונייה European Highway, האונייה הראשונה מדגם "מובילת מכוניות ייעודית" (אנגלית: Pure Car Carrier), אשר קיבולתה הייתה 4,200 מכוניות. מאז נבנו אוניות רבות מדגם זה וכן מדגם המאפשר הובלת מכוניות ומשאיות גם יחד (אנגלית: Pure Car/Truck Carrier) ובו סיפונים שגובהם ניתן לשינוי ולהתאמה לסוג כלי הרכב המשונע. לאוניות אלה מראה חיצוני קופסתי ייחודי, בגובה כמעט שווה מעל פני המים לכל אורכן. הן אטומות מכל צדדיהן כדי להגן על המטען הנמצא בהן. אוניות אלה מצוידות בדרך כלל בכבש בירכתיים וכן כבש צידי, המאפשרים טעינה ופריקה משני פתחים בעת ובעונה אחת. בתחילת המאה ה-21 ניבנו נושאות מכוניות ענקיות המסוגלות לשאת כ-8,000 כלי רכב.

שימושים צבאיים

נגמ"שי סטרייקר יוצאים מכֶּבֶשׁ אוניית הגלנוע האמריקאית שוגארט

אוניות גלנוע משמשות צבאות לשינוע כלי רכב ורק"מ לאזורי לחימה, לעיתים אף במסגרת לוחמה אמפיבית (הצבת כוחות צבאיים על חוף אויב), לרוב לאחר שהחוף אובטח בידי כוחות קטנים יותר.

במבצע שלום הגליל הושט אגד התותחנים 216 מאשדוד לביירות באוניית הגל נוע יסמין.

אסונות ותקלות

אסון המעבורת "אסטוניה"

בליל 28 בספטמבר 1994, בדרכה מטאלין לסטוקהולם, טבעה המעבורת האסטונית "אסטוניה" במימי הים הבלטי. באסון זה נספו 852 מתוך 1,049 נוסעי המעבורת, רובם אזרחי שוודיה ואסטוניה. ועדת החקירה הבינלאומית קבעה שהאסון אירע עקב פתיחה פתאומית של הכבש (המשמש לכניסה וליציאה של כלי רכב) כתוצאה מליקויים בתכנון האונייה.

עד לאסון זה, תקלות בכבש היו אופייניות לאוניות מסוג גלנוע, אך לא הסתיימו בתוצאות קשות כל כך. בעקבות האסון בוצעו שינויים מבניים באוניות מסוג גלנוע שהיו בשלבי תכנון או בנייה, וכן חוזקו מנגנוני סגירת הכבש בכל האוניות הקיימות מסוג זה.

השריפה באונייה "פליסיטי אייס"

ערך מורחב – פליסיטי אייס

ב-16 בפברואר 2022 פרצה שרפה באזור המטען של פליסיטי אייס, בעת שהפליגה באוקיינוס האטלנטי, לא הרחק מהאיים האזוריים. על האונייה היו 3,965 מכוניות מתוצרת קבוצת פולקסווגן שמחירן הכולל כחצי מיליארד אירו. כל 22 אנשי הצוות של האוניה נטשו אותה וחולצו על ידי מכלית הנפט Resilient Warrior שהוזעקה לעזרה. מהמכלית פונו אנשי הצוות במסוק של חיל הים הפורטוגלי אל הורטה שבאיים האזוריים.

טרור

ב-26 בפברואר 2021, הספינה HELIOS RAY, בבעלותו של רמי אונגר, שהובילה מכוניות מסעודיה לסינגפור, הותקפה במהלך שיט באזור מפרץ עומאן, ונאלצה לחזור על עקבותיה. כתוצאה מהפיצוץ נפערו שני חורים בקוטר של כמטר וחצי בדופן הספינה, אולם המנוע שלה לא נפגע. בישראל ייחסו את התקיפה לאיראן.

ב-13 באפריל 2021, הספינה HYPERION RAY השייכת לאיש העסקים הישראלי רמי אונגר הותקפה ליד נמל אל-פוג'יירה באיחוד האמירויות. לספינה נגרם נזק שטחי בלבד, והאונייה המשיכה בדרכה במהירות מלאה. גם במקרה זה ייחסו בישראל את התקיפה לאיראן.

לקריאה נוספת

• דניאלה רן, בין ספינה לרציף תולדות לשכת הספנות הישראלית 1982-1932, פרדס הוצאה לאור, 2008, עמ' 11, 119, 148, 157, 220.