איבט קלארק

איבט קלארק
Yvette Clarke
	דיוקנה הרשמי של קלארק בקונגרס, 2017
לידה	21 בנובמבר 1964 (בת 59); ניו יורק, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
שם מלא	איבט דיאן קלארק
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוברלין קולג', מכללת מדגר אוורס
עיסוק	פוליטיקאית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	clarke.house.gov
	3 בינואר 2007 – מכהנת; (17 שנים)
	→ מייג'ור אוונס
מחוז בחירה	מחוז הקונגרס ה-11 (2013-2007) ; מחוז הקונגרס התשיעי (מאז 2013)

איבט דיאן קלארק (באנגלית: Yvette Diane Clarke; נולדה ב-21 בנובמבר 1964) היא פוליטיקאית אמריקאית, המכהנת כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת ניו יורק, ברציפות מאז 2007. בשנים 2007–2013 ייצגה את מחוז הקונגרס ה-11 של ניו יורק, והחל מ-2013 היא נציגת מחוז הקונגרס התשיעי הנמצא רובו ככולו ברובע ברוקלין. טרם היבחרה לקונגרס הייתה בשנים 2002–2006 חברת מועצת העיר ניו יורק כנציגת מחוז הבחירה ה-40.

ביוגרפיה

קלארק נולדה בשכונה פלטבוש שבברוקלין בשלהי נובמבר 1964, בתם של לזלי קלארק וחברת מועצת העיר לשעבר אונה קלארק, שניהם היגרו לארצות הברית מג'מייקה. היא סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון ע"ש אדוארד ר. מרו וזכתה במלגה שאפשרה לה להירשם ללימודים גבוהים באוברלין קולג', שם למדה בין השנים 1982–1986. במהלך לימודיה באוהיו, את עונות הקיץ העבירה בוושינגטון הבירה כמתמחה במשרדו של חבר הקונגרס מייג'ור אוונס (אנ') בגבעת הקפיטול, ולימים סיפרה לעיתון "Roll Call" שהתמקדה בסוגיות חקיקה הקשורות לסחר באזור הקריביים^[1].

בטרם נכנסה לחיים הפוליטיים עבדה קלארק כמומחית לרפואת ילדים והכשירה את תושבי הקהילה להעניק טיפול רפואי לילדים. מאוחר יותר שימשה כעוזרת עבור ולמאנט מונטגומרי (אנ'), חברת הסנאט של מדינת ניו יורק, ועבור חברת האספה המדינתית ברברה קלארק, שתיהן נציגות קווינס בבית המחוקקים. קלארק עבדה גם כמנהלת פיתוח עסקי ב"תאגיד הכלכלי לפיתוח כלכלי של הברונקס" והתמקצעה בתחום העסקים^[2]. בשנת 2001 נבחרה קלארק לנציגת מחוז הבחירה ה-40 במועצת העירייה של ניו יורק. היא החליפה בתפקיד את אמה, שייצגה את ברוקלין במועצה^[3]. היא נתנה את חסותה להחלטות של העירייה אשר התנגדו ליציאה אל מלחמת עיראק, מתחה ביקורת על חוק הפטריוט וקראה לביטול פדרלי של עונש המוות בארצות הברית. קלארק נודעה כמבקרת חריפה של ממשל הנשיא ג'ורג' ווקר בוש, והתנגדה לקיצוצי הממשל בתקציבי תוכניות ומיזמים ששמו פעמיהם לזכויות נשים ולמיגור העוני. היא המשיכה לדבוק בהתנגדותה למדיניותו של בוש גם כשנבחרה לקונגרס, כאשר הצביעה נגד הרחבת הוראות חוק הפטריוט לאחר היבחרו של ברק אובמה לנשיאות.

ב-2004 התמודדה קלארק נגד אוונס בבחירות מקדימות שהתקיימו במפלגה הדמוקרטית אך היא הפסידה כשגרפה כ-29% בלבד. לאחר בחירות אלה פרש אוונס מהחיים הפוליטיים, ובמאי 2006 התגברו סיכוייה של קלארק להחליף את אוונס אחרי שמועמד אחר ממוצא קריבי פרש מהמירוץ לקונגרס. באוגוסט אותה שנה דיווחו העיתונים "Crain Communications" ו"ניו יורק דיילי ניוז" כי מסמכים של אוברלין קולג' הצביעו על כך שקלארק לא השלימה את לימודיה הגבוהים, בניגוד לדברי מטה הבחירות שלה^[4]. קלארק טענה תחילה כי חשבה שהרוויחה מספיק נקודות זכות על מנת לסיים את לימודיה באוברלין, ואז מאוחר יותר גרסה כי השלימה את לימודי התואר תוך השתתפות בקורסים במכללת מדגר אוורס. ב-12 בספטמבר זכתה במועמדות המפלגה הדמוקרטית, וביום הבחירות גברה על סטיבן פינגר, מועמד המפלגה הרפובליקנית, עם כ-89% מקולות הבוחרים. ב-3 בינואר 2007 קלארק הושבעה לתפקידה.

קלארק תומכת בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות רעיון שתי מדינות לשני עמים. חלק מעמדותיה כלפי הסכסוך העמידו אותה בפני ביקורת ציבורית מצד קהל בוחריה במחוז אותו היא מייצגת, שכ-20% מאוכולסייתו הם יהודים (לפי הערכות מפקד האוכלוסין של ארצות הברית)^[5]. בשנת 2010 חתמה קלארק על שתי עצומות שקראו לנשיא אובמה ללחוץ על מדינת ישראל לפתור את הסגר על רצועת עזה, חתימה ממנה הסתייגה בהמשך^[6]. בשנת 2009 היא הצביעה נגד הצעת חוק שגינתה את הדו"ח הסופי של ועדת גולדסטון. ב-2015 הודיעה קלארק כי תתמוך בהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית חרף פניותיהם של בוחריה היהודים וקבוצות הסברה מקומיות להצביע נגדו. באותה שנה נכחה בנאומו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בפני הקונגרס של ארצות הברית, על אף שתחילה הביעה חוסר ודאות לגבי יחסה לנאום.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איבט קלארק בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של איבט קלארק בבית הנבחרים האמריקאי (באנגלית)

איבט קלארק, ברשת החברתית פייסבוק
איבט קלארק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
איבט קלארק, ברשת החברתית אינסטגרם
איבט קלארק, סרטונים בערוץ היוטיוב
איבט קלארק, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)

הערות שוליים

^ אלכס גנגיטנו, Clarke Knows the ‘Tricks of the Trade’ From Her Internship, באתר Roll Call‏, 20 ביולי 2018 (באנגלית)
^ ג'ונתן פ. היקס, In Her Mother’s Footsteps, and Now in Shirley Chisholm’s, Too, באתר הניו יורק טיימס, 14 בספטמבר 2006 (באנגלית)
^ ג'נין רמירז, Brooklyn mother and daughter's political path was a first for city, באתר ny1.com‏, 19 בפברואר 2018 (באנגלית)
^ פטריק הילי, Yvette Clarke's Oberlin Education, באתר הניו יורק טיימס, 23 באוגוסט 2006 (באנגלית)
^ Yvette Clarke takes Step Against Israel, Again, באתר Crown Heights‏, 1 בפברואר 2010 (באנגלית)
^ אדם דיקטר, Clarke Gets An Earful On Israel, באתר The Jewish Week‏, 11 בפברואר 2010 (באנגלית)

[1] אלכס גנגיטנו, Clarke Knows the ‘Tricks of the Trade’ From Her Internship, באתר Roll Call‏, 20 ביולי 2018 (באנגלית)

[2] ג'ונתן פ. היקס, In Her Mother’s Footsteps, and Now in Shirley Chisholm’s, Too, באתר הניו יורק טיימס, 14 בספטמבר 2006 (באנגלית)

[3] ג'נין רמירז, Brooklyn mother and daughter's political path was a first for city, באתר ny1.com‏, 19 בפברואר 2018 (באנגלית)

[4] פטריק הילי, Yvette Clarke's Oberlin Education, באתר הניו יורק טיימס, 23 באוגוסט 2006 (באנגלית)

[5] Yvette Clarke takes Step Against Israel, Again, באתר Crown Heights‏, 1 בפברואר 2010 (באנגלית)

[6] אדם דיקטר, Clarke Gets An Earful On Israel, באתר The Jewish Week‏, 11 בפברואר 2010 (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]