לדלג לתוכן

איקר מוניאין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איקר מוניאין
Iker Muniain
מידע אישי
לידה 19 בדצמבר 1992 (בן 31)
פמפלונה שבספרד
שם מלא איקר מוניאין גוניי
גובה 1.70 מ'
עמדה קיצוני, חלוץ
מועדוני נוער
20002005
2005–2009
צ'נטראה
אתלטיק בילבאו
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2009–2010
2009–2024
2024–
בילבאו אתלטיק
אתלטיק בילבאו
סן לורנסו
19 (3)
434 (56)
0 (0)
נבחרת לאומית כשחקן**
2008
2008–2009
2010
2011
2011–2014
2012
2012–
2010–
ספרד עד גיל 16
ספרד עד גיל 17
ספרד עד גיל 19
ספרד עד גיל 20
ספרד עד גיל 21
ספרד עד גיל 23
נבחרת ספרד בכדורגל ספרד
נבחרת חבל הבסקים בכדורגל חבל הבסקים
2 (1)
20 (2)
5 (0)
1 (0)
31 (7)
3 (0)
2 (0)
4 (2)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-1 ביולי 2024
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-1 ביולי 2024
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אִיקֶר מוּנִיָאִין גוֹניי[1]בסקית: Iker Muniain Goñi, נולד ב-19 בדצמבר 1992) הוא כדורגלן ספרדי, המשחק בעמדות החלוץ והקיצוני בסן לורנסו מליגת העל הארגנטינאית. בשל סגנון משחקו וקומתו, הוא כונה בתקשורת "מסי הספרדי".[2] מוניאין בילה את כל הקריירה שלו באתלטיק בילבאו, כמעט 16 שנים במועדון ולמעלה מ-550 הופעות. הופיע הופעת בכורה לראשונה ב-2009 כשחקן הצעיר ביותר שאי פעם שיחק משחק רשמי במועדון, בגיל 16. הוא עזר לקבוצתו להגיע לגמר הליגה האירופית ב-2012 וכן לארבעה גמרים בגביע המלך בתשע שנים, אם כי בכל פעם סיים בצד המפסיד. ב-2022 הוא הפך לשחקן השישי שרשם 500 הופעות במועדון. בצעירותו היה נחשב לאחד מהשחקנים הספרדים הצעירים המוכשרים ביותר.

מוניאין רשם 59 הופעות עבור נבחרת ספרד בקבוצות הנוער, וזכה באליפות אירופה עד גיל 21 ב-2011 וב-2013. הוא גם השתתף באולימפיאדת 2012, באותה שנה בה הייתה הופעת הבכורה שלו בנבחרת ספרד הבוגרת. הוא נבחר שוב לסגל הנבחרת הבוגרת ב-2019, וכבש שער בינלאומי שני שבע שנים אחרי שכבש את הראשון.

קריירת מועדונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים מוקדמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איקר מוניאין, יליד פמפלונה, נווארה, הצטרף בגיל 12 לאקדמיה של ענקית הבאסקים והקבוצה הגדולה ביותר באזור שנולד בו, אתלטיק בילבאו.[3][4][5] כישרונו זוהה במהירות. כבר בינואר 2009, בגיל 16 ו-16 ימים בלבד, ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצת המילואים של המועדון, בילבאו אתלטיק, בליגה השלישית בספרד, ואף כבש את שערו הראשון שם זמן קצר לאחר מכן.

עלייתו המטאורית של מוניאין נמשכה כאשר ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת ב-30 ביולי 2009, במשחק במסגרת מוקדמות הליגה האירופית מול יאנג בויז. לאחר שנכנס כמחליף, הפך לשחקן הצעיר ביותר ששיחק במדי אתלטיק בילבאו במשחק רשמי מזה 94 שנה, בגיל 16 שנים, 7 חודשים ו-11 ימים בלבד.[6][7] שבוע לאחר מכן, במשחק הגומלין בשווייץ, הוא אפילו הצליח לכבוש את שערו הראשון, וקבע שיא נוסף בספרים של המועדון.[8][9]

באוגוסט 2009 קבע שיא נוסף. מוניאין פתח בהרכב במשחק הפתיחה של הליגה הספרדית מול אספניול, והפך לשחקן הצעיר ביותר ששיחק אי פעם עבור המועדון בליגה הבכירה בספרד.[10] יכולת הבקעת השערים שלו נמשכה גם באירופה, שם מצא שוב את הרשת מול אוסטריה וינה.[11]

ב-4 באוקטובר 2009, מוניאין הגיע להישג נוסף: הפך לשחקן הצעיר ביותר שכבש שער בליגה הספרדית באותה תקופה, בגיל 16 שנים ו-289 ימים. שיא זה נשבר מאוחר יותר על ידי פבריס אולינגה ממאלגה בשנת 2012.[12] למרות פציעה קלה שהשביתה אותו לתקופה קצרה, מוניאין חתם על חוזה מקצועי ראשון בדצמבר 2009, בתוקף עד 2015.[13] הוא חזר למגרש זמן קצר לאחר מכן, כבש שער כמחליף ובישל את שני השערים במשחק שלאחר מכן. הוא סיים את עונת הבכורה המרשימה שלו בקבוצה הבוגרת עם סך הכל 35 הופעות ו-6 שערים בכל המפעלים.[14]

מוניאין הפך לשחקן הרכב קבוע בעונת 2010/2011, שם שיחק כקיצוני שמאל תחת המאמן חואקין קאפארוס. הוא כבש שער בדקה האחרונה בהפסד 1–2 מול אוסאסונה בעיר הולדתו פמפלונה.[15] עם זאת, החגיגה גרמה לו צרות. הוא קיבל כרטיס צהוב על כך שהרים את ידו לאוזנו, מחווה שהייתה מכוונת לקבוצת נעוריו (שיחק בטקסנטריה בפמפלונה לפני שהצטרף לאתלטיק).[16] משמעות הדבר הייתה השעיה אפשרית עקב צבירת כרטיסים צהובים, אך היא בוטלה מאוחר יותר.[17] מוניאין חזר למגרש במשחק הדרבי הבא מול ריאל סוסיאדד, שם כבש שער נוסף בניצחון ביתי 2-1.[18]

בעונת 2011/2012 השתתף מוניאין ב-58 משחקים, כבש תשעה שערים והוביל את קבוצתו לגמר הליגה האירופית וגמר גביע המלך.[19] למרות שמועות העברה שקשרו אותו עם מעבר מבילבאו בתחילת 2012, כשנותרו לו שלוש שנים בחוזה, מוניאין בסופו של דבר נשאר.[20] תפוקת השערים שלו ירדה בעונה שלאחר מכן, עם שער אחד בלבד ב-33 הופעות בליגה. עם זאת, השער הבודד הזה הגיע ברגע מכריע ב-10 במרץ 2013, הבטיח ניצחון ביתי מול ולנסיה והרגיע את חששות הירידה.[21]

מוניאין במדי בילבאו ב-2014

מוניאין חזר לכושר הבקעה ב-1 בדצמבר 2013, באצטדיון סן ממס החדש שנפתח לאחרונה. שערו גרם לברצלונה להפסיד את משחק הליגה הראשון שלה באותה עונה.[22] הוא המשיך במומנטום החם שלו 18 ימים מאוחר יותר, וחגג את יום הולדתו ה-21 עם צמד בניצחון 0–4 בגביע מול סלטה ויגו, שהבטיח את העפלת קבוצתו לשלב הבא.[23] למרות רגעים מבריקים אלה, כלי תקשורת מסוימים הטילו ספק אם התפתחותו של מוניאין כשחקן התייצבה לאחר שנות העשרה המפוצצות שלו.[24][25]

פציעות בברך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירתו של מוניאין לקחה תפנית ב-4 באפריל 2015, במהלך משחק מול סביליה. הוא ספג פציעה קשה - קרע ברצועה הצולבת הקדמית (ACL) בברך השמאלית[26] - שהשביתה אותו מהמשך העונה, כולל גמרים של גביע המלך וקופה דה אספניה.[27] החלמתו התעכבה בגלל סיבוכים,[28][29] אך הוא סוף סוף חזר למגרש ב-20 בדצמבר כמחליף, במקומו של איניאקי ויליאמס בהפסד בבית ללבאנטה.[30]

מוניאין חזר להרכב בדצמבר 2015 ושיחק באופן עקבי עד מכה קשה נוספת. ב-28 בספטמבר 2017, הוא קרע שוב את ה-ACL שלו, הפעם בברך ימין, במהלך משחק בליגה האירופית מול זוריה לוהנסק. פציעה זו איימה לסיים את העונה שלו.[31] עם זאת, לאחר היעדרות מפרכת בת שישה חודשים, הוא חזר באופן משמח כמחליף במשחק ליגה בחוץ מול ויאריאל ב-9 באפריל 2018, ואף כבש את השער השלישי של קבוצתו בניצחון 3-1.[32]

בהפגנת נאמנותו לאתלטיק בילבאו, מוניאין חתם על חוזה חדש בנובמבר 2018, שהאריך את שהותו עד 2024, עסקה יוצאת דופן למדי שלא כללה סעיף יציאה.[33] הוא הצהיר על מחויבותו: "לא רציתי סעיף יציאה כי אני לא רוצה שיהיה לי מחיר או שאעמוד למכירה. אני רוצה ללכת יד ביד עם אתלטיק עד הסוף... אני רוצה להיות כאן לשאר הקריירה שלי ולעזור למועדון להשיג דברים גדולים". בעקבות עזיבתם של שחקני מפתח בשנת 2019, הוא מונה לקפטן המועדון[34] וחגג עשור בקבוצה הראשונה.[35]

2020 עד העזיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 בינואר 2020, מוניאין הפך לשחקן ה-18 בהיסטוריה של אתלטיק שמשחק 400 משחקים רשמיים, נגד סלטה ויגו.[36] ביולי של אותה שנה, המשחק ה-420 שלו שבר עוד שיא מועדון, ועקף את איסמאל אורסאיס.[37] ב-8 בנובמבר, הוא רשם את ההופעה ה-430 שלו ונכנס לטופ 10 (משתווה לסך הכל של חוליאן גררו) בגיל 27 בלבד.[38]

בתחילת 2021, עם סגנון משחק התקפי יותר תחת המאמן החדש מרסלינו, מוניאין רשם שמונה בישולים בשלושה מפעלים בין 17 בינואר ל-15 בפברואר (משפר את הסך הכל שלו מעונות שלמות קודמות),[39] כולל שניים בגמר הסופר קופה הספרדי בו זכתה קבוצתו בתואר.[40] באפריל של אותה שנה הוא עלה לשחק בגמרי גביע המלך 2020 (שנדחה עקב מגפת הקורונה) ו-2021, שניהם נערכו באצטדיון לה קרטוחה הריק (אותו אצטדיון בו זכתה בסופר קופה) עקב מגבלות המגפה. אתלטיק הפסידה במשחק הראשון 0–1 לריאל סוסיאדד,[41] כאשר מוניאין שבר אמונה טפלה בכדורגל לפני שריקת הפתיחה על ידי נגיעה בגביע (נחשב ל"מזל רע"),[42] אך זכה לשבחים על ספורטיביות בכך שנשאר על המגרש לאחר השריקה האחרונה כדי להריע למנצחים.[43] כחשש מפציעה לפני המשחק בגמר השני שנערך שבועיים לאחר מכן, הוא הצהיר בפני העיתונות "גביעים ותארים לא נזכרים או הולכים לאיבוד בגלל שמישהו נוגע בהם או לא. הם נזכרים על המגרש, וזו המציאות היחידה", אך הפעם צוין כי שמר את ידיו הרחק מהפרס;[44] למרות זאת קבוצתו הובסה 0–4 על ידי ברצלונה והוא הוחלף במחצית כאשר התוצאה הייתה 0-0, ולא שותף יותר באותה עונה, כאשר החמיץ את שמונת משחקי הליגה האחרונים.[45]

מוניאין במדי בילבאו בליגת האלופות נגד שחטאר דונייצק

ב-31 באוקטובר 2021, מוניאין הבקיע שער שוויון מאוחר בדרבי הבסקי באמצעות בעיטה חופשית והתבלט שוב בספורטיביות שלו בכך שניחם את השוער היריב אלכס רמירו, שחקן עבר של בילבאו, שטעות שלו הובילה לשער.[46] בפברואר 2022, הוערך שיצר 60 הזדמנויות כיבוש בליגה, ו-72 בכל המפעלים, המספר הרב ביותר של כל שחקן בספרד.[47] למרות שהדיחו את ברצלונה וריאל מדריד מהגביע המקומי, הם הפסידו בחצי הגמר לולנסיה וסיימו את העונה בלה ליגה במקום השמיני, מחוץ למקומות שמובילים לאירופה.[48]

מוניאין ערך את ההופעה ה-500 שלו עבור אתלטיק במחזור הראשון של עונת 2022/2023 נגד מיורקה, והגיע לציון דרך בגיל צעיר יותר מחמשת השחקנים האחרים שעשו זאת.[49][50] הוא זכה לכבוד בטקס קבלת פנים לאחר המשחק הזה,[51] וזכה לקבל מזכרת משניים מאותם אנשים - חוסה אנחל איריבר וסוסאטה - על המגרש לפני המשחק מול ולנסיה שישה ימים לאחר מכן.[52][53] לאחר פתיחת עונה מבטיחה תחת המאמן ארנסטו ואלוורדה, הקבוצה שוב סיימה במקום השמיני והפסידה בחצי גמר הגביע, הפעם לאוסאסונה.[54] הוא שותף באופן קבוע אך הפך יותר לשחקן ספסל, ועלה מהספסל ב-11 מתוך 30 משחקי הליגה שלו.[55]

אתלטיק גם פתחה את עונת 2023/2024 בצורה חזקה, אך מוניאין שיחק מעט מאוד במחצית הראשונה של העונה, כאשר ואלוורדה העדיף את אויהאן סאנסט כקשר ההתקפי הפותח ואת אלכס ברנגר כמחליף.[56] ב-30 בספטמבר מול ריאל סוסיאדד, הוא הגיע ל-542 הופעות עבור המועדון, עקף את השיא של טשטצ'ו רוחו עבור שחקן שדה ופיגר רק אחרי איריבר.[57] בגמר גביע המלך מול מיורקה, הוא הוכנס כמחליף בתחילת ההארכה כאשר התוצאה הייתה 1-1. הוא החמיץ את המסגרת בבעיטה חופשית, ולאחר מכן הבקיע את הפנדל שלו בדו-קרב הפנדלים שהגיע אחרי כן; ברנגר כבש את הפנדל המנצח, והקבוצה זכתה בתואר בפעם הראשונה מזה 40 שנה.[58]

למרות שצפו שיישאר לקראת קמפיין הליגה האירופית הקרוב,[59] ב-24 באפריל 2024 הודיע מוניאין כי יעזוב את אתלטיק ב-30 ביוני, ויסיים תקופה של 15 שנה במועדון, בה הפך לשחקן עם מספר ההופעות השני בגובה בתולדות המועדון; הוא הצהיר שהוא מרוצה מהתזמון של עזיבתו לאחר שזכה בגביע,[60][61] ויש ספקולציות שהוא יעבור לשחק מחוץ לספרד כדי להמשיך בקריירה שלו.[59]

קריירה בינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוניאין (מאחור) רודף אחרי אבדלאיף נוסייר באולימפיאדת הקיץ ב-2012

ב-8 בפברואר 2011, בגיל 18 בלבד, ערך מוניאין את הבכורה שלו בנבחרת ספרד עד גיל 21 במשחק מול דנמרק, במקומו של אדריאן לופס. לאחר מכן, הוא זומן על ידי המאמן לואיס מייה לסגל ששיחק באליפות אירופה לנוער 2011, השתתף בכל המשחקים וזכה עם הנבחרת בתואר השלישי שלה בקטגוריה זו והעפיל לאולימפיאדת הקיץ 2012.[62][63]

ב-24 בפברואר 2012 זומן מוניאין לראשונה לנבחרת הבוגרת, למשחק ידידות מול ונצואלה. חמישה ימים לאחר מכן, הוא החליף את ססק פברגאס בדקה ה-74 בניצחון 0–5 במלאגה.[64] מאוחר יותר באותה שנה, באולימפיאדת הקיץ בלונדון, הוא ערך שתי הופעות כשספרד הודחה בשלב הבתים מבלי לכבוש שער.[65]

מוניאין רשם 31 הופעות בנבחרת עד גיל 21, שהיה שיא לאומי במשך שלוש שנים לפני שנשבר על ידי ג'רארד דאולופאו.[66][67] בשנת 2019, לאחר שהציג יכולת טובה בנבחרת, הוא נבחר לסגל הבוגרת לשני משחקי מוקדמות יורו 2020;[68] הוא שיחק את המשחק השני שלו יותר משבע שנים לאחר הראשון, כמו גם את הבכורה שלו בתחרות רשמית, כמחליף בניצחון 0–2 על מלטה ב-26 במרץ.[69]

מוניאין שיחק גם עבור נבחרת חבל הבסקים הלא רשמית.[70]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למוניאין יש שני בני דודים גדולים שהם גם כדורגלנים, שניהם היו שחקני נוער באתלטיק ושיחקו לצידו לתקופה קצרה בבילבאו.[71][72] אדריאן גוניי, קשר, רשם מספר הופעות בקבוצה הבוגרת לפני שיצא לקריירה בליגה השלישית בספרד,[73][74][75] וחוליאן גוניי, קיצוני, עבר בסופו של דבר לברקאלדו גם בליגה השלישית.[76][77][73]

בנו של מוניאין נולד בפברואר 2015, כאשר השחקן הודיע על ההריון של חברתו באוגוסט 2014 באמצעות מחווה שביצע בזמן שחגג את השער שלו נגד נאפולי בפלייאוף של ליגת האלופות.[78] הוא מעריץ של סרחיו אגוארו, וקרא לכלב הלברדור שלו קון על שם שחקן נבחרת ארגנטינה; הכינוי האישי של מוניאין, "בארט סימפסון", ניתן לו על ידי פרננדו אמורבייטה בשל האופי השובב שלו, כמו גם הקומה הנמוכה שלו והשיער הבלונדי שלו.[73][24][25]

לאחר שהתחייב לקעקע את גביע הליגה האירופית על גופו אם אתלטיק בילבאו תזכה בגמר 2012,[19] דבר שלא קרה, מוניאין כן קעקע את גביע הסופר קופה הספרדי על רגלו בשנת 2015 בעקבות הניצחון של הקבוצה (למרות שלא השתתף במשחקים עקב פציעה).[79] קעקוע נוסף על העורף שלו, "XIX",[80] (19 בספרות רומיות) מציין את תאריך הלידה שלו ושל אחיו,[81] והיה במקור מספר החולצה המקורי שלו באתלטיק במשך מספר עונות למרות שלבש את המספר 27 כשחקן נוער שעלה לקבוצה הבוגרת בעונת הפריצה שלו,[3] ובשנת 2016 עבר למספר 10 המסורתי שלו.[82]

נבחרת ספרד
אישיים
אתלטיק בילבאו

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איקר מוניאין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ זהו שם ספרדי ולכן השם הפרטי הוא איקר, שם המשפחה הוא מוניאין, וגוניי הוא השם האמצעי
  2. ^ Manchester United Given Go-Ahead to Sign the "New Messi", web.archive.org, ‏2011-12-22
  3. ^ 1 2 Muniain alcanza los 19, www.marca.com
  4. ^ "Burgui & Muni". El País (בספרדית). 2012-01-09. ISSN 1134-6582. נבדק ב-2024-07-13.
  5. ^ Athletic Club: a way of life | Athletic Club's Official Website, www.athletic-club.eus (באנגלית)
  6. ^ ABEL ROMERA, Abel Romera, El Young Boys toma La Catedral, Diario AS, ‏2009-07-30 (בספרדית)
  7. ^ Europa Press, Fútbol.- Iker Muniain, con 16 años, se convierte en el segundo jugador más joven en debutar con el Athletic, www.europapress.es, ‏2009-07-30
  8. ^ UEFA.com, The official website for European football, UEFA.com (באנגלית)
  9. ^ [https://www.marca.com/2009/08/06/futbol/equipos/athletic/1249591514.html Muniain, el m�s joven en marcar con el Athletic - MARCA.com], www.marca.com
  10. ^ Muniain ya es el león más joven en la historia de la Liga, Mundo Deportivo, ‏2009-09-01 (בספרדית)
  11. ^ Report: Athletic Bilbao v Austria Vienna - UEFA Europa League - ESPN Soccernet, web.archive.org, ‏2011-06-04
  12. ^ amoscoso, Muniain se queda sin el récord de goleador más joven de la Liga, ElDesmarque, ‏2012-08-19 (בספרדית)
  13. ^ FIFA.com - Muniain signs Athletic deal, web.archive.org, ‏2009-12-04
  14. ^ El Athletic firma el finiquito de Marcelino | Fútbol | deportes | elmundo.es, www.elmundo.es
  15. ^ Report: Osasuna v Athletic Bilbao - Spanish Primera División - ESPNFC, web.archive.org, ‏2012-10-24
  16. ^ Iker Muniain explica las declaraciones sobre Osasuna, www.resultados-futbol.com
  17. ^ Europa Press, Fútbol.- El Athletic recurrirá ante el CEDD la tarjeta de Muniain y solicitará la suspensión cautelar de la sanción, www.europapress.es, ‏2011-04-20
  18. ^ Report: Athletic Bilbao v Real Sociedad - Spanish Primera División - ESPNFC, web.archive.org, ‏2012-10-24
  19. ^ 1 2 Muniain promete tatuarse la Copa de la Liga Europa si gana la final, Mundo Deportivo, ‏2012-05-03 (בספרדית)
  20. ^ Inside-Futbol, In-Demand Athletic Bilbao Forward Iker Muniain Quashes Transfer Talk, Inside Futbol | Latest Football News, Transfer Rumours & Articles, ‏2012-03-30 (באנגלית אמריקאית)
  21. ^ El Athletic abate a un buen Valencia, www.rtve.es, ‏2013-03-10 (בספרדית)
  22. ^ Athletic Bilbao v Barcelona live football scores | Soccer scores and live video | ESPNFC.com, web.archive.org, ‏2013-12-03
  23. ^ Athletic-Celta: resumen, goles y resultado - MARCA.com, www.marca.com
  24. ^ 1 2 Iker Muniain: El futbolista 'explosivo' necesita chispa, Mundo Deportivo, ‏2013-01-16 (בספרדית)
  25. ^ 1 2 worldfootballanalytics, "The puzzle that is Iker Muniain", worldfootballanalytics
  26. ^ MARCA.com, Muniain estará siete meses de baja, MARCA.com, ‏2015-04-07 (בספרדית)
  27. ^ EFE, Iker Muniain: "La lesión me ha enseñado a valorar el día a día", Diario AS, ‏2015-10-23 (בספרדית)
  28. ^ Iñigo Markinez,Agencia EFE, Se retrasa la reaparición de Muniain, cadena SER, ‏2015-10-26 (ב־European Spanish)
  29. ^ MARCA.com, Se retrasa, otra vez, el regreso de Muniain, MARCA.com, ‏2015-11-16 (בספרדית)
  30. ^ Nika Cuenca, El Athletic gana con solvencia al colista y se coloca séptimo, Diario AS, ‏2015-12-20 (בספרדית)
  31. ^ Muniain to miss up to eight months after knee injury, MARCA in English, ‏2017-09-29 (באנגלית)
  32. ^ skysports, "Villarreal slump to 3–1 home defeat to Athletic Bilbao in La Liga, skysports
  33. ^ Athletic Latest News | Athletic Club’s Official Website, www.athletic-club.eus (באנגלית)
  34. ^ IKER MUNIAIN: “The best sign-ups are people from home” | Athletic Club's Official Website, www.athletic-club.eus (באנגלית)
  35. ^ Alfonso Herrán, Muniain: 10 años del 10 del Athletic, Diario AS, ‏2019-07-30 (בספרדית)
  36. ^ Muniain alcanza su partido 400 con el Athletic con 27 años, La Vanguardia, ‏2020-01-19 (בספרדית)
  37. ^ Muniain entra en el olimpo navarro del Athletic, Mundo Deportivo, ‏2020-07-12 (בספרדית)
  38. ^ EFE, Muniain entra en el 'Top' 10 histórico de jugadores con más partidos disputados en el Athletic, COPE, ‏2020-11-08 (בספרדית)
  39. ^ Eight assists in a month for Iker Muniain | Athletic Club's Official Website, www.athletic-club.eus (באנגלית)
  40. ^ La Supercopa de Williams, MARCA, ‏2021-01-17 (בספרדית)
  41. ^ Lowe, Sid (2021-04-03). "Real Sociedad beat Athletic to claim Copa del Rey and Basque glory". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-07-13.
  42. ^ Aitor Martínez, ¿Para qué tocas la Copa, Iker?, Deia, ‏2021-04-04 (בספרדית)
  43. ^ football24, "Muniain's gesture of sportsmanship in the celebration of the Real, football24(הקישור אינו פעיל, 17.8.2024)
  44. ^ noticias24chile, "Muniain la mira, pero no la toca, noticias24chile
  45. ^ Lowe, Sid (2021-04-17). "Messi stars as Barcelona thrash Athletic Bilbao to lift Copa del Rey". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-07-13.
  46. ^ Lowe, Sid (2021-11-01). "Muniain emerges from wild night to show why Basque derby is different". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-07-13.
  47. ^ Joe Wright, Iker Muniain: The Athletic Bilbao Magician out to Break His Copa del Rey Curse, The Analyst, ‏2022-02-02 (באנגלית)
  48. ^ Lowe, Sid (2022-06-04). "It's the Sids 2022! The complete review of La Liga's 2021-22 season". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-07-13.
  49. ^ Muniain makes his 500th official appearance | Athletic Club's Official Website, www.athletic-club.eus (באנגלית)
  50. ^ Pablo Sánchez, Muniain, emocionado por el cariño recibido tras cumplir 500 partidos con el Athletic: "Sigamos recorriendo este camino juntos", ElDesmarque, ‏2022-08-16 (בספרדית)
  51. ^ Ruairidh Barlow, Iker Muniain breaks record as he reaches 500 games with Athletic Club - Football España, ‏2022-08-16 (באנגלית בריטית)
  52. ^ Muniain to be given symbolic trophy for his 500 matches | Athletic Club's Official Website, www.athletic-club.eus (באנגלית)
  53. ^ Iker Muniain recibe un simbólico trofeo por sus 500 partidos con el Athletic, diariodenavarra.es, ‏2022-08-21 (בספרדית)
  54. ^ reuters, "Ibanez goal sends Osasuna into Copa del Rey final after dramatic draw, reuters
  55. ^ El año más importante del capitán del Athletic, Mundo Deportivo, ‏2023-07-11 (בספרדית)
  56. ^ José L. Artetxe, La encrucijada de Iker Muniain y del Athletic, Deia, ‏2023-12-05 (בספרדית)
  57. ^ Juanma Mallo, Muniain entra en el club de los elegidos, El Correo, ‏2023-09-30 (בספרדית)
  58. ^ Mario Reinoso del Real, Athletic 1-1 (4-2) Mallorca, en directo: final de Copa del Rey 2024 | Celebración del Athletic, campeón de Copa, Diario AS, ‏2024-04-07 (בספרדית)
  59. ^ 1 2 Javier R. Beltrán, Muniain jugará en el extranjero, Diario AS, ‏2024-04-24 (בספרדית)
  60. ^ Muniain decides to leave Athletic on top | Athletic Club's Official Website, www.athletic-club.eus (באנגלית)
  61. ^ Aitor Martínez, Muniain no seguirá en el Athletic: “Me voy feliz después de sacar la gabarra”, Deia, ‏2024-04-24 (בספרדית)
  62. ^ España sub-21, campeona de Europa: El ciclo continúa - Diarios de Futbol, web.archive.org, ‏2015-12-08
  63. ^ "Euro 2012 trio Mata, Alba & Martinez in Spain Olympic squad". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2012-07-03. נבדק ב-2024-07-13.
  64. ^ [https://www.marca.com/marcador/futbol/2011_12/amistosos_seleccion/1/spa_vnz/ Espa�a - Venezuela, amistosos de la Selecci�n en Marca.com], www.marca.com
  65. ^ goal, "Spain 0–0 Morocco: La Roja fail to fire again to finish bottom of Olympics Group D, goal(הקישור אינו פעיל, 17.8.2024)
  66. ^ Macu, Muniain se despide de la selección sub-21, ElDesmarque, ‏2014-11-08 (בספרדית)
  67. ^ uefa, . "Celebración feliz para el hombre récord, uefa
  68. ^ OFFICIAL | Call-up for the first two EURO Qualifier matches | SEFutbol, web.archive.org, ‏2019-03-27
  69. ^ "Euro 2020 qualifying: Alvaro Morata helps Spain edge past Malta". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2019-03-26. נבדק ב-2024-07-13.
  70. ^ eff-fvf, "Catalunya 0–1 Euskal Selekzioa, eff-fvf
  71. ^ [https://www.marca.com/2011/01/27/futbol/equipos/girona/1296141093.html Adrien Go�i deja el Athletic para fichar por el Girona - MARCA.com], www.marca.com
  72. ^ athletic, "«Todavía soy un crío», athletic(הקישור אינו פעיל, 17.8.2024)
  73. ^ 1 2 3 Iker Muniain: 'El Messi del Botxo', Mundo Deportivo, ‏2012-03-31 (בספרדית)
  74. ^ Javi Beltrán, Julen Goñi recala en el Tudelano y Sendoa sigue en Cuenca, ElDesmarque, ‏2014-08-04 (בספרדית)
  75. ^ Javi Beltrán, Adrien Goñi: “La Roda tiene que seguir con esta actitud”, ElDesmarque, ‏2016-03-22 (בספרדית)
  76. ^ real-sociedad, "La Chantrea, el mejor vivero, es del Athletic, real-sociedad(הקישור אינו פעיל, 17.8.2024)
  77. ^ Asís Martín, Julen Goñi regresa al fútbol: UDLogroñés o Txantrea le servirán de lanzadera, ElDesmarque, ‏2013-08-06 (בספרדית)
  78. ^ elcorreo.com, Iker Muniain ya es aita, El Correo, ‏2015-02-21 (בספרדית)
  79. ^ tattoodo, "Iker Muniain celebrated Bilbao's Super Cup win with some ink, tattoodo(הקישור אינו פעיל, 17.8.2024)
  80. ^ sportyou, "Foto: los tatuajes de Iker Muniain, sportyou
  81. ^ Macu, Muniain: "Escogí el 19 en homenaje a mis padres", ElDesmarque, ‏2011-12-19 (בספרדית)
  82. ^ Muniain lucirá el 10 en la camiseta rojiblanca, Mundo Deportivo, ‏2016-08-17 (בספרדית)
  83. ^ Electronic Arts, LaLiga Santander Team of the Season - FIFA 22 Ultimate Team - EA SPORTS Official, Electronic Arts Inc., ‏2022-05-03 (באנגלית)


נבחרת ספרדאולימפיאדת לונדון 2012

1 דה חאה • 2 אספיליקווטה • 3 דומינגס • 4 ח. מרטינס • 5 א. מרטינס • 6 אלבה • 7 אדריאן • 8 מוניאין • 9 רודריגו • 10 מאטה • 11 קוקה • 12 מונטויה • 13 בוטיה • 14 רומאו • 15 איסקו • 16 טייו • 17 הררה • 18 מריניו • מאמן: מייה

ספרדספרד