לדלג לתוכן

אירו (דמות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אירו
Iroh
הוצאה לאור ניקלודיאון
תוכנית טלוויזיה אווטאר: כשף האוויר האחרון
הופעה ראשונה "הילד בקרחון" (2005)
יוצרים מייקל דנטה דימרטינו, בריאן קונייצקו עריכת הנתון בוויקינתונים
גילום הדמות שון טוב, Paul Sun-Hyung Lee עריכת הנתון בוויקינתונים
דיבוב מאקו, גרג בולדווין
דיבוב בשפה העברית דב רייזר
מידע
כינויים "גנרל אירו", "דוד אירו", "דרקון המערב"
מין זכר
מקצוע איש צבא, בעל בית תה
תואר גנרל (פורש)
כוחות כשפות אש
סגנון לחימה שינג אי צ'ואן, שאולין קונג פו, שאנגקוואן
אזרחות אומת האש
דמויות קשורות
משפחה סוזין (סב)
אזולון (אב)
אוזאי (אח)
לו טן (בן)
צוקו (אחיין)
אזולה (אחיינית)
אורסה (גיסה)
אויבים צאו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אִירוֹאנגלית: Iroh; בכתב סיני: 艾洛; בפין יין aì lùo), המכונה גנרל אירו (General Iroh) ודוד אירו (Uncle Iroh), הוא דמות בדיונית בסדרת הטלוויזיה המונפשת "אווטאר: כשף האוויר האחרון". הדמות, פרי יצירתם של מייקל דנטה דימרטינו ובריאן קונייצקו, דובבה על ידי מאקו איוומאצ'טו בשתי העונות הראשונות, ולאחר פטירתו של מאקו, המדבב גרג בולדווין (אנ') דיבב את דמותו בעונה השלישית של הסדרה ולאורך הספין-אוף "האגדה של קורה".

אירו הוא כשף אש עוצמתי להפליא, דהיינו יש לו הכוח ליצור בטלקינזיס ולטפלל אש כרצונו. בעברו היה גנרל בכיר בכוחות המזוינים של אומת האש והנהיג מצור על העיר הבדיונית בה סינג סה, המצור נשבר רק כאשר בנו היחיד לו-טן נפל בקרב. הוא אחיו הבכור של שליט האש אוזאי, ראש אומת האש שמנהיג מסע אכזר לכיבוש שלושת העמים האחרים ביקום הדמיוני של אווטאר — שבטי המים, נוודי האוויר וממלכת האדמה. במהלך הסדרה, הוא מלווה את אחיינו צוקו שהוגלה מאומת האש במסעו לתפוס את הפרוטגוניסט, אווטאר אנג, במטרה להשיב את כבודו של הנסיך הצעיר ואת בכורתו לכתר. אירו מתגלה כמנטור המבקש לסייע לאחיינו להפוך לאדם טוב יותר מאביו.

בפרק "סיפורי בה סינג סה", שמו של אירו נכתב "艾洛". הפרק הוקדש "לכבוד מאקו" (מאקו איוומצ'טו), שמת חודשים אחדים לפני שידור הפרק.

ביוגרפיה דמיונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני האירועים ב"כשף האוויר האחרון", היה אירו בנו הבכור של שליט האש אזוּלוֹן, אם כי את אזולון ירש בנו הצעיר, אוזאי, בעקבות נסיגתו של אירו מהחיים הציבוריים[1], זאת לאחר שבנו לו טן נפל במצור על בירת ממלכת האדמה, בה-סינג-סה, תוך מאמץ מלחמתי לכיבוש בירת הממלכה בידי אומת האש במהלך מלחמת מאה השנים. לאירו היה חזון בראשית חייו כי הוא זה שיכבוש את עיר הבירה, אך עקב מות בנו היחיד נגוזו תקוותיו כמצביא. לאחר שתמיד הונע מכוח תחושת שליחות מאשר שאפתנות אישית, נטש אירו את המצור.

אוזאי, השאפתן מבין בניו של אזולון, ניסה לשכנע את אביהם שבגלל התבוסה המבישה של אירו, בנוסף על היעדר יורשים ודעיכת מעמדו הציבורי, עליו להוריש את הכתר לו עצמו ביום מן הימים. אזולון זעם על חוסר-הכבוד המחוצף שהפגין אוזאי כלפי אחיו הבכור, ולכן הורה לו להרוג את בנו הבכורצוקו — במטרה לחוש את כאבו של אירו. אוזאי בתגובה קושר קשר עם רעייתו הנסיכה אורסה להתנקש בחיי אזולון ולתפוס את ההנהגה בזמן שאירו שקוע באבל ולא מעוניין במתרחש בארמון. אורסה, שחששה לחיי בנה צוקו חשה כי אין ביכולתה לסרב לקשירת הקשר וסייעה לאוזאי בהרעלה מוצלחת של אזולון, ובשל כך הוגלתה מאומת האש. אוזאי עלה לעמדת שליט האש בעקבות הפרשה. אף שהאירועים מיד לאחר ההתנקשות הסודית בחייו של אזולון מעולם לא מתוארים בפלאשבקים בסדרה, נראה כי מותו נתלה בסיבות טבעיות וכי לאירו הָאבֵל עדיין לא היה שום עניין לאתגר את אחיו בירושת הכתר. במקום זאת אירו חבר לאינווסטיטורה של אוזאי כשליט האש וקיבע את פרישתו למחצה מענייני המדינה.

אירו שיקר כי הרג את אחרון הדרקונים בעולם, מה שזיכה אותו בתואר "דרקון המערב" לצד יכולתו לשאוף ולנשוף אש. בפועל אירו היה התלמיד הסודי והאחרון של שני הדרקונים שנותרו בחיים, ראן ושו, ומהם למד לכשף אש מתוך חיוניות ולא מתוך זעם, בניגוד למרבית כשפי האש בני זמנו. אירו שיקר בדבר הריגת אחרון הדרקונים כדי להביא לסיום מסורת אומת האש של ציד דרקונים. הוא היה חבר בכיר באגודת הסתרים הבין-לאומית "מסדר הלוטוס הלבן".

מעלליו בסדרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הסיפור מתחיל בספר הראשון, אירו מלווה את הנסיך צוקו המגורש במסעו ללכוד את האווטאר, כשף על-אנושי שתפקידו לשמור על הסדר העולמי המהווה איום על מסע הכיבוש של אומת האש[2]. לאחר שנודע לו על התוכנית של צאו, אדמירל בצבא אומת האש, לחסל את רוח הירח כדי להפשיט את כשפי המים בשבט המים הצפוני מכוחם ובכך לשבש את הסדר הטבעי, אירו מתקיף את צאו ומוכרז כבוגד.

במהלך הספר השני, הוא ואחיינו נמלטים מאומת האש[3]. לאחר שנפצע קשות על ידי אחייניתו אזולה ועובר טיפולי שיקום בידי צוקו, אירו מלמד את צוקו טכניקה להכוונה מחדש של ברקים בהשראת כשפות המים, שיכולה להיווצר על ידי צורה מתקדמת של כיבוי אש אשר צוקו, עם מוחו הלא-ממוקד, לא הצליח לשלוט בה. זאת בשעה שאזולה המתחרה לכס המלוכה שולטת בקלות בכשפות הברקים שכן היא ילדת-פלא מבחינת כשפות אש. בסופו של דבר אירו נטמע כפליט בבה-סינג-סה, שם הוא וצוקו מנהלים בית עסק לממכר תה. אירו נחרד כאשר אזולה משכנעת את צוקו לחבור אליה ולשוב אל הארמון באומת האש, ולאחר מכן נעצר אחרי שחיפה על אווטאר אנג וחבריו להימלט מהעיר הכבושה[4].

בספר השלישי, אירו אסור בבית כלא באומת האש, גלמוד ומוקצה. לאורך כל תקופת המאסר הוא מזייף תחושות ייאוש בזמן שהוא מכין עצמו לליקוי החמה, במהלכו כשפות האש שווה כקליפת השום[5][6]. ברגע שהליקוי מתחיל, אירו נמלט בקלות מתא המאסר שלו, בהיותו לוחם עוצמתי גם ללא שימוש בכשפות אש[7]. בפרק הסיום של הסדרה אירו מכנס את הלוטוס הלבן לשם שחרור את בה-סינג-סה מאומת האש — הגשמת חזון ילדותו, אך כמשחרר ולא ככובש. בתום המלחמה מוצע לאירו כס המלוכה כשליט האש, אך הוא ממאן ודוחק בצוקו לרשת את אוזאי. זמן קצר לאחר הכתרתו של צוקו כשליט האש, אירו שב לבה-סינג-סה כבעל חנות תה, שם מתרחשת הסצנה שחותמת את הסדרה[8].

ברומן הגרפי "ההבטחה" אירו מעניק ייעוץ פילוסופי לאנג ולצוקו בהתמודדות עם "תנועת שיקום ההרמוניה", תנועה חברתית שמטרתה לגרש את בני הקבוצה האתנית של אומת האש משטחי ממלכת האדמה. בנוסף, הוא ממציא "בועת תה" (אנ'). בספר הקומיקס "החיפוש", אירו מתפקד כשליט האש דה פקטו בזמן שצוקו נוסע לחפש את אמו. אירו השתעמם מתפקידו כשליט האש בפועל, וניצל את סמכותו כדי להכריז על יום הערכת תה לאומי.

בסדרת ההמשך של "אווטאר: כשף האוויר האחרון", "האגדה של קורה", נחשף כי בזמן מותו אירו ביצע מסע אסטראלי כדי להפוך לתושב עולם הרוחות. בפרק "עידן רוחני חדש", אירו נחלץ לעזרתה של קורה, הגלגול הבא של אנג כאווטאר, שנלכדה בעל כורחה במעמקי עולם הרוחות. בפרק "אפלה נופלת" ("Darkness Falls"), לאחר שהכיר אותם בחיים, אירו נתקל בילדיו של אנג — טנזן, קאיה ובומי — כשהם נכנסים לעולם הרוחות ומספק להם רמזים למיקומה של ג'ינורה, בתו של טנזן. קורה פוגשת את אירו שוב בפרק "האולטימטום", כשנכנסה בשנית לעולם הרוחות בחיפוש אחר האנרכיסט זאהיר. קורה מסבירה לאירו שהיא מבולבלת ואינה יודעת כיצד להתמודד עם האיום שזאהיר הציב הן על נוודי האוויר והן על העולם. אירו מציע שקורה תשמע בעצתו של צוקו, כפי שעשה בעבר אנג.

נכדו של צוקו נקרא גם הוא אירו לזכרו, וב"האגדה של קורה" הוא גנרל בכוחות המאוחדים, הכוחות המזוינים של הרפובליקה המאוחדת של ארבע האומות, מדינה רב-אתנית שהוקמה על ידי אנג וצוקו מחוץ לשטחים שהיו במחלוקת בין אומת האש לממלכת האדמה בתום מלחמת מאה השנים[9].

אירו הוא קליל, ידידותי ובעל חוש הומור יבש, והתייחס לגלותו מאומת האש כאל חופשה ממושכת. לא פעם הוא מתגלה כנהנתן, ומגלה עניין רב ברגיעה ובשעשוע מאשר במצוד של אחיינו אחר האווטאר. חרף גילו המבוגר, נראה אירו מפלרטט עם נשים שונות לאורך הסדרה והוא זכה לכינוי "נאה" (handsome) פעמים רבות[10][11] .אף על פי כן, הוא אסטרטג מנוסה וערמומי, כשף אש מימון ועוצמתי, ומנטור אוהב ומלא רעות לאחיינו. באופן כללי, טבע אישיותיו של אירו ומהלך חייו הביאו אותו לאימוץ פילוסופיה הדוגלת בשלווה, הרמוניה והימנעות מקונפליקטים. עם זאת, כאשר הוא מאוים באופן אישי או נלחם נגד עוולות ואלימות כלפי חפים מפשע, הוא מסוגל להפוך ליריב עז ומפחיד.

בניגוד למגמה הרווחת באומת האש מאז סבו סוזין פתח במסע כיבושים עולמי, אירו מעדיף לתפוש את ארבע האומות חיות בהרמוניה ובשלום הדדי. אף על פי שאינו מוכן לגרור את אומתו למלחמת אזרחים שכן הוא היורש החוקי של אזולון כשליט האש, מתברר יותר ויותר שהוא רואה באחיינו כמי שיש לו הפוטנציאל להעלות את אומת האש על דרך המלך, וכשמגיעה העת המתאימה — הוא מעודד את צוקו להילחם באזולה בטרם תוכתר לשליטת האש. בפרק "סיפורי בה-סינג-סה" נדמה כי חלק מאדיבותו והאופטימיות שלו הן סוג של צמיחה פוסט-טראומטית הנובעת ממות בנו לו טן. ניתן לראות זאת בקינתו "עלים מהגפן", אותה הוא שר ביגון ביום הולדתו של לו טן.

אירו אוהב במיוחד אוכל, תה משובח[12], את משחק האסטרטגיה "פאי שו"[13], ומוזיקה נעימה[14]. מאוחר יותר הוא מגלה מיומנות בנגינה על פיפה (אנ') וכלי נגינה אחרים. ככל הנראה בגלל חיבתו הבלתי-נלאית לתה, הוא בוטנאי חובב, אם כי זיהויו השגויים של זני צמחים גרמו לו להרעיל עצמו בתום לב[15]. אישיותו מוצגת על הצד הטוב ביותר באינטראקציה עם אחיינו צוקו, עליו לקח חסות כסוג של אב.

רוקו
 
טא מיןסוזין
 
 
 
 
 
 
רינה
 
ג'ינז'וקאיילה
 
אזולון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נורן
 
אורסה
 
 
 
אוזאיאירו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קיי
 
אזולהצוקו
 
לא ידועלו טן
 
 
 
 
איזומי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא ידועגנרל אירו
   – שליטי אש
   – אווטאר

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Director: Lauren MacMullan; Writer: Elizabeth Welch Ehasz (2006-05-12). "Zuko Alone". Avatar: The Last Airbender. Season 2. Episode 7. Nickelodeon.
  2. ^ Director: Dave Filoni; Writers: Michael Dante DiMartino, Bryan Konietzko (2005-02-21). "The Avatar Returns". Avatar: The Last Airbender. Season 1. Episode 2. Nickelodeon.
  3. ^ Director: Giancarlo Volpe; Writers: Aaron Ehasz, Elizabeth Welch Ehasz, Tim Hedrick, John O'Bryan (2006-03-17). "The Avatar State". Avatar: The Last Airbender. Season 2. Episode 1. Nickelodeon.
  4. ^ "The Crossroads of Destiny". Avatar: The Last Airbender. Season 2 (Book 2). Episode 20. 2006-12-01. Nickelodeon.
  5. ^ Director: Joaquim dos Santos; Writer: John O'Brien (2007-09-28). "The Headband". Avatar: The Last Airbender. Season 3. Episode 2. Nickelodeon.
  6. ^ Director: Giancarlo Volpe; Writer: Tim Hedrick (2007-10-12). "Sokka's Master". Avatar: The Last Airbender. Season 3. Episode 4. Nickelodeon.
  7. ^ Director: Joaquim dos Santos; Writer: Aaron Ehasz (2007-11-26). "The Day of Black Sun Part 2: The Eclipse". Avatar: The Last Airbender. Season 3. Episode 11. Nickelodeon.
  8. ^ Director: Ethan Spaulding; Writers: Elizabeth Welch Ehasz, Michael Dante DiMartino, Bryan Konietzko (2008-07-19). "Sozin's Comet". Avatar: The Last Airbender. Season 3. Episode 58–61. Nickelodeon.
  9. ^ "Next 3 Locations unlocked on Nick.com Interactive site". The Last Airbender Online. Retrieved 2012-04-20.
  10. ^ "Bato of the Water Tribe". Avatar: The Last Airbender. Season 1 (Book 1). Episode 15. 2006-10-07. Nickelodeon.
  11. ^ Director: Giancarlo Volpe; Writers: Michael Dante DiMartino, Bryan Konietzko (2006-09-15). "The Drill". Avatar: The Last Airbender. Season 2. Episode 13. Nickelodeon
  12. ^ Director: Lauren MacMullan; Writer: Michael Dante DiMartino (2005-02-25). "The Southern Air Temple". Avatar: The Last Airbender. Season 1. Episode 3. Nickelodeon.
  13. ^ Director: Anthony Lioi; Writer: John O'Bryan (2005-04-29). "The Waterbending Scroll". Avatar: The Last Airbender. Season 1. Episode 9. Nickelodeon.
  14. ^ Director: Lauren MacMullan; Writer: Aaron Ehasz (2005-06-03). "The Storm". Avatar: The Last Airbender. Season 1. Episode 12. Nickelodeon.
  15. ^ Director: Lauren MacMullan; Writer: Joshua Hamilton (2006-03-24). "The Cave of Two Lovers". Avatar: The Last Airbender. Season 2. Episode 2. Nickelodeon.