אליהו הכהן גאון
קברו במושב דלתון (לצד קברו המסורתי של התנא יוסי הגלילי) | |||||
שם מלא | אליהו בן שלמה הכהן | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
1083 (נובמבר / דצמבר) כסליו ד'תתמ"ד צור, ג'ונד אל-אורדון, הח'ליפות העבאסית | ||||
כינוי | אליהו גאון, אליהו הכהן | ||||
מקום קבורה | דלתון | ||||
מדינה | ג'ונד אל-אורדון, הח'ליפות העבאסית | ||||
מקום פעילות | ארץ ישראל | ||||
תקופת הפעילות | 1062–1081 (כ־19 שנים) | ||||
השתייכות | אחרוני הגאונים, ישיבת ארץ ישראל | ||||
תחומי עיסוק | הלוח העברי | ||||
מעסיק | ישיבת גאון יעקב | ||||
|
רב אליהו בן שלמה הכהן גאון (נפטר ב-1083, כסליו ד'תתמ"ד), נמנה בין גאוני ארץ ישראל בסוף תקופת הגאונים, כראש "ישיבת גאון יעקב".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לרבי שלמה הכהן גאון. היה אחיו של יוסף הכהן גאון (השלישי) וככל הנראה היה מבוגר ממנו. בגניזת קהיר נמצא שמו של רבי אליהו בשנת ד'תרצ"ז חתום שישי בין חברי ישיבת גאון יעקב, ואילו בשנת ד'תת"ה היה חתום רביעי.
לאחר פטירת רבי דניאל בן עזריה בשנת ד'תתכ"ב התמנה תחתיו לגאון (ראש ישיבת גאון יעקב) ולאב בית דין. שנתים קודם פטירתו, מינה תחתיו את בנו רב אביתר גאון. בן נוסף שלו, רב שלמה הכהן גאון, כיהן בגאונות לאחר אחיו רב אביתר.
פטירתו והלווייתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אליהו נפטר בשנת ד'תתמ"ד בצור. הוא נקבר בדלתון בראש ההר, סמוך לקבר רבי יוסי הגלילי[1]. כך נזכרת פטירתו במגילת אביתר[2]:
ונאסף בשנה השנייה לדבר הזה לגן עדן בחדש כסליו בשנת א'שצ"ה בצור, וישאוהו כל יש[ראל] במשא הכתף ולא על הסוסים מהלך שלשת ימים להר הגליל לדלתון, ויקבר בראש ההר אצל ר יוסי הגלילי וסביביו יונתן בן עוזיאל והלל ושמאי ואלעזר בן ערך ואלעזר בן עזריה זקינו וכל הצדיקים כולם, וכל יש[ראל] הספידוהו ויקרעו בגדיהם
בידינו קובץ מתשובותיו, שנשלחו אל רבי משולם בן משה ממגנצא, הנמצא בספריית אוקספורד, מדף כתבי יד עבריים, c.23/42[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי אליהו גאון, באתר אהלי צדיקים
- דיון בירושלים בבית דינו של אליהו הכהן גאון משנת ד'תתל"ב בתביעת כספים לאלמנה - גניזת קהיר באתר אוניברסיטת פרינסטון
- דיון ברמלה בשנת ד'תתכ"ה בעניין אפוטרופוס הבעל להביא אשתו אליו ממצרים - גניזת קהיר באתר אוניברסיטת פרינסטון מס' T-S 10J26.1
- אליהו בן שלמה הכהן (נפטר 1084), גאון, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 'מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל' חלק ב', דלתון
- ^ נוסח המגילה באתר מאגרים
- ^ הטקסט באתר מאגרים