אמדואת
אמדואת (פירוש מילולי "הנמצא בעולם שאחרי" תורגם גם כ"כתב הלשכה הנסתרת אשר בשאול" וגם "ספר מה קיים בשאול"[1]) הוא כתב קבורה מצרי עתיק חשוב, של הממלכה החדשה. כמו כתבי קבורה מצריים רבים, הם נמצאים כתובים בחלקם הפנימי של קברי הפרעונים. בניגוד לכתבי קבורה אחרים, לעומת זאת, היה הכתב שמור רק לפרעונים (עד השושלת ה-21 כמעט באופן בלעדי) או לבני אצולה בדרגה גבוהה[2].
הכתב מספר אודות רע, אל השמש המצרי שעובר דרך העולם התחתון, מהזמן שבו השמש שוקעת במערב, עד הזמן בו היא מופיעה שוב במזרח. נכתב בו הפרעונים שמתים, נלקחים למסע דומה, אשר בסופו מתאחדים הם עם רע וחיים יחדיו לנצח.
העולם התחתון מחולק ל 12 שעות הלילה, שכל אחת מייצגת בעלי ברית ואויבים שונים, הפוגשים את פרעה ואל השמש. אמדואת מכיל את שמות כל האלים והמפלצות האלה, כשמטרת הספר העיקרית היא לידע את הפרעונים המתים את שמותיהם, כך שיוכלו לקרוא להם לעזרה, או להשתמש בשמם כדי להביס אותם.
בנוסף למניית ומתן שמות לתושבי דואת (אנ') (עולם המתים) השליליים והחיוביים, איוריו של אמדואת מראים את טופוגרפית העולם התחתון. גרסתו המלאה המוקדמת של הכתב נמצאת ב-KV34, קברו של תחותמס השלישי בעמק המלכים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי | אוסיריס • איסיס • אכר • אמון • אמונת • אנוביס • אפיס • עאפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • בת • בס • בסתת • גב • הורוס • חעפי • חכא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרתם • נפתיס • סתת • סבכ • סופדו • סח'מת • סת (סת־בעל) • ענקת • פאחת • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת |    
|
| אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
| כתבים דתיים | אמדואת • כתבי הפירמידות • כתבי ארונות קבורה • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
| פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים • חג הסד | |
