אני אוהב אותך רוזה
בימוי | משה מזרחי |
---|---|
הופק בידי |
מנחם גולן יורם גלובוס |
תסריט | משה מזרחי |
עריכה | דב הניג |
שחקנים ראשיים |
מיכל בת-אדם (רוזה) גבי אוטרמן (ניסים) אבנר חזקיהו יוסף שילוח לבנה פינקלשטיין משה טל (ניסים הבוגר) |
מוזיקה | דובי זלצר |
צילום | אדם גרינברג |
מדינה | ישראל |
חברה מפיצה | נטפליקס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 20 במרץ 1972[1] |
משך הקרנה | 100 דקות |
שפת הסרט | עברית |
סוגה | סרט דרמה, סרט רומנטי |
פרסים | מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר |
דף הסרט ב־IMDb | |
אני אוהב אותך רוזה הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1972 של הבמאי משה מזרחי.
עלילת הסרט מתרחשת ברובע היהודי של ירושלים בראשית המאה ה-20. מזרחי טען שאת התסריט הוא כתב על סמך מקרה אמיתי שקרה במשפחתו, ועבר בסיפורים לאורך השנים.
את הפסקול המקורי כתב דובי זלצר.
הסרט היה מועמד לפרס האוסקר בשנת 1972, בקטגוריית הסרט הזר. וייצג את ישראל בפסטיבל הקולנוע בקאן[1].
עלילת הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט מספר את סיפורה של רוזה, שמתאלמנת מבעלה ועל פי חוקי המסורת היהודית, עליה להתחתן עם ניסים, אחיו של בעלה המת (הליך הייבום). אולם, ניסים רק בן 11 וצעיר מדי להתחתן. כפשרה שהושגה עם הרב, הוא עובר לגור עמה, למורת רוחם של תושבי ירושלים שמנדים אותה. רוזה היא אשה צעירה, עצמאית ודעתנית, והיא מנסה לחנך את ניסים להיות אדם בוגר ונבון ואילו הוא, מצדו, מתאהב בה. לאחר סכסוך שהתגלע ביניהם, ניסים עוזב את הבית וכנראה עוקר אל מעבר לים. הוא חוזר בהיותו עלם צעיר ורוזה מבקשת ממנו לקיים טקס חליצה, במפתיע, היא עוזבת באמצע הטקס, אך זמן מה לאחר מכן הם מתאחדים שוב.
ניתוח הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט מתאר מציאות של כבילה לכללי המסורת, אל מול רצון האדם להיות אדון לעצמו, בייחוד כשמדובר באשה. רצונה של רוזה להרגיש עצמאית וחופשייה מכבלים ומתכתובות, הן של המסורת והן של החברה, עמד בסתירה לתקופה ולחברה הנוקשה שבה היא חיה. רוזה אינה נכנעת לכללי המסורת ואינה נרתעת מהחברה הסובבת אותה, שנוקטת כלפיה באמצעים קשים. היא אף עומדת על דעתה מול ניסים, כשהוא קיבל את משכורתו הראשונה וקורא כלפיה: "אשה, אוכל!". היא מתעמתת איתו והוא עוזב את הבית. כשניסים בגר ומעוניין לשוב אליה, היא מתעקשת על טקס החליצה, כדי להרגיש חופשייה מתכתובות עם מי עליה להתחתן. אולם, היא אוהבת את ניסים הבוגר, ועוזבת את הטקס כדי שתוכל להיות אתו.
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחקן | תפקיד |
---|---|
נעמי בכר | לונה |
מיכל בת-אדם | רוזה |
יוסף שילוח | אלי |
גבי אוטרמן | ניסים |
לבנה פינקלשטיין | ג'אמילה |
אבנר חזקיהו | רב |
משה טל | ניסים הבוגר |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אני אוהב אותך רוזה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "אני אוהב אותך רוזה", באתר נטפליקס
- "אני אוהב אותך רוזה", באתר AllMovie (באנגלית)
- "אני אוהב אותך רוזה", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "אני אוהב אותך רוזה", באתר אידיבי
- "אני אוהב אותך רוזה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- "אני אוהב אותך רוזה", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 בכורה ל״אני אוהב אותך, רוזה", על המשמר, 31 במרץ 1972
מועמדים ישראליים לפרס אוסקר | ||
---|---|---|
הסרט הזר הטוב ביותר | 1964: "סאלח שבתי" • 1971: "השוטר אזולאי" • 1972: "אני אוהב אותך רוזה" • 1973: "הבית ברחוב שלוש" • 1978: "מבצע יונתן" • 1985: "מאחורי הסורגים" • 2008: "בופור" • 2009: "ואלס עם באשיר" • 2010: "עג'מי" • 2012: "הערת שוליים" | |
השחקן הטוב ביותר | 1971: חיים טופול - "כנר על הגג" בתפקיד טוביה החולב | |
הצילום הטוב ביותר | 1991: אדם גרינברג - "שליחות קטלנית 2: יום הדין" | |
הסרט התיעודי הטוב ביותר | 1974: "המכה ה-81" • 2012: "חמש מצלמות שבורות" • 2012: "שומרי הסף" | |
הסרט הקצר הטוב ביותר | 2014: "איה" • 2018: גיא נתיב - על הפקת "Skin" (זכייה) • 2021: עין לבנה | |
מיקס הסאונד הטוב ביותר | 2013: ניב אדירי - "כוח משיכה" (זכייה) |