לדלג לתוכן

אספת הורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אספת הורים בבית ספר ביפן

אספת הורים או ערב הורים הוא מפגש קצר בין הורי התלמידים למוריהם כדי לדון בהתקדמות הילד בבית הספר, ולמצוא פתרונות לבעיות לימודיות או התנהגותיות. כנסי הורים-מורים משלימים את המידע המועבר על ידי מכתבי דיווח, ובהם אפשר להתמקד בהצלחות או בחולשות הספציפיות של התלמידים בנושאים ספציפיים, ועל רמת המיומנויות והיכולות הבין-לימודיות.

על פי רוב אספת הורים נערכת ללא נוכחות התלמידים שהתקדמותם נדונה, אם כי יש עדויות לכך ששילוב התלמידים במפגשים ביכולתה לחזק את תוצאות המפגשים. המפגשים מובלים בדרך כלל על ידי המורים, המשתפים את ההורה במידע הנחוץ, כאשר ההורים הם המאזינים.

המטרה העיקרית של מפגשים אלו, היא ליצור קשר אישי בין המורה להורה, אשר במקרים רבים יכול לתרום רבות להצלחתם והתקדמותם של התלמידים, וכן לפתור מראש בעיות העלולות לצוץ בשנת הלימודים. חשוב מאד לנסות ולבנות קשר חיובי עם המורה, וגם אם יש להורה טענות, להעביר זאת באופן יפה ומכובד[1].

בערבי הורים כלליים יותר, נוצר פעמים רבות קשר בין הורי התלמידים, דבר העשוי לעיתים לסייע רבות לקידום הכיתה.

מפגשי הורים-מורים מתקיימים במגוון צורות שונות, בהתאם למדינה, מחוז בית הספר ובית הספר הבודד. תת-הסוגים מאופיינים בתכונות הבאות.

אופן הפגישה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו רוב הפגישות האחרות, ועידות הורים-מורים יכולות להיערך בפגישות פנים אל פנים שבהן ההורים והמורים נפגשים פנים אל פנים, או פגישות אלקטרוניות שנערכות בטלפון או באמצעות ועידות וידאו כמו זום וכדומה. אמנם מפגשים פנים אל פנים יוצרים קשר אישי יותר, אך דורשים שההורים והמורים ייפגשו פיזית באותו מקום במהלך המפגש. ראיונות אלה נמשכים בדרך כלל בין חמש לחמש עשרה דקות.

במקרה של מפגשי הורים-מורים אלקטרוניים, ההורים והמורים אינם צריכים להיות בבית הספר או במקום משותף אחר, ויכולים להשתתף בפגישה מהבית או בזמן עבודה או נסיעה. בית הספר אינו צריך להיערך בסידור חדרים למפגשים ויש גמישות רבה יותר במציאת זמן מתאים. החסרונות של מפגשים אלו הוא בקשר האישי שלא נוצר באופן כזה.

אספות הורים הם מסורת במערכות חינוך מערביות, כגון אוסטרליה, קנדה, בריטניה, ארצות הברית וישראל. בארצות הברית, בתי ספר יסודיים רבים יקצרו את יום הלימודים ב-2-3 שעות (לעיתים קרובות במשך שבוע שלם) באמצע הסתיו, כדי לאפשר זמן נוסף למורים לפגישות עם ההורים.

המשתתפים בפגישה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מורים ותלמידים בבית ספר מחוזי לילדי העובדים כפר מל"ל תרצ"ט (1939)

אספות הורים יכולים להיערך במפגשים אחד על אחד בין ההורה למורה. אופן זה מתאים כאשר נושאים שונים נלמדים על ידי מורים שונים, והורים פוגשים את המורים לכל המקצועות השונים בנפרד. בדרך זו קיימת אינטימיות רבה יותר, וזה מאפשר דיון במידע ספציפי לתלמיד בנושא מסוים. החיסרון של האופן הזה הוא שקשה לקבוע את הפגישות, מכיוון שהן דורשות סמן ומקומות מפגש רבים.

אפשרי לקצר יותר, ולקיים מפגש אחד על אחד עם מורה אחד מהכיתה, בדרך כלל זה יהיה המורה המחנך. אופן זה נפוץ בבתי ספר יסודיים, קל יחסית לתזמן אותו, אך חסרה בו מעט האפשרות לדיון בהתקדמות של מקצועות ספציפיות.

דרך נוספת היא, שההורה יפגש במפגש אחד עם מספר מורים. ניתן להשתמש באופן זה אם לילד יש בעיות במספר נושאים, או כאשר הורה מגיע לבית הספר מחוץ לזמן הקבוע לאספת ההורים כדי לפגוש כמה מורים בו זמנית.

מפגשים בין מספר הורים יחדיו, למספר מורים. סוג זה של פגישה, הנקרא בדרך כלל ערב הורים מתאים להפצת מידע כללי על בית הספר, לוח אירועים, שינויים בתקנות נפוצות, או לבחירת חברי דירקטוריון למוסד וכדומה. אך אינו יעיל לדיון בנושאים ספציפיים לתלמידים מסוימים וחסרה את הפרטיות הנדרשת.

לעיתים מתקיימים באספות ההורים גם מפגשים בין ההורה ליועצת בית הספר.

אספת הורים מתקיימת בדרך כלל אחת לתקופת הלימודים, אם כי חלק מבתי הספר מארגנים רק מפגש אחד במהלך כל שנת הלימודים. בבתי ספר אחרים מקובל לעשות אספת הורים רגילה פעם אחת, וערב הורים גדול יותר בפעם אחרת.

לרוב מפגשים פנים אל פנים עם המורה מתקיימים בכיתת הלימוד בית הספר. פגישות של הורים רבים עם כל סגל בית הספר יתקיימו באולם בית הספר, או באודיטוריום, לפעמים נערכים באולם גדול מורים שונים בשולחנות נפרדים לפגישות אחד על אחד עם ההורים.

במדינות שונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת החינוך בישראל, מכונה הפגישה "אספת הורים" ולעיתים "ערב הורים".

על בית הספר מוטלת חובה לערוך אספת הורים לכל הפחות פעמיים בשנה, בתוספת המלצה, שבשנות המעבר מבית ספר יסודי לחטיבת הביניים ואחר כך לחטיבות הגבוהות לערוך אספות מיוחדות לנושא המעבר[2].

בשנים האחרונות קיימת תופעה של ערבי הורים ותלמידים, כמין אספות הורים משותפות עם התלמידים, שמטרתם להבין יותר את הילד ואת החברה בה נמצא, והקשר בינו לבין צוות בית הספר[3].

במערכת החינוך האוסטרלית, המפגשים ידועים כ"ראיונות הורים-מורים" או "לילות הורים". האופן המדויק משתנה בין המדינות ולפי סוג בית הספר. מדינות מסוימות מחייבות לערוך את הראיונות, אחרות לא. בתי ספר ממשלתיים ולא ממשלתיים פועלים גם הם לפי חוקי חינוך פדרליים שונים.

בחלק מבתי הספר יש רק סבב ראיונות אחד בשנה, באחרים יש יותר. שני סבבים נפוצים, כאשר הראשון בחודשים פברואר-אפריל והשני בחודשים (יולי–ספטמבר). בתי ספר רבים מציעים מספר תאריכים אפשריים שונים, וכן מפצלים את המפגשים לפי כיתה או לפי שם (למשל א–כ/ל–ת).

לעיתים קרובות יש ביקוש רב מצד הורים להיפגש עם המורים, אם כי האבחנה של המורים היא, שבדרך כלל ההורים שפחות נחוץ להיפגש איתם, הם שמגיעים לאספות הורים, בעוד שההורים שנחוץ יותר להיפגש איתם, ולפתור בעיות, פחות מגיעים.

במערכת החינוך הקנדית, המפגשים ידועים כ"ראיונות הורים-מורים".

ראיונות הורים-מורים הם חובה לכל מורי בתי הספר היסודיים והתיכוניים באונטריו (קנדה). להורים יש זכות לקבל שעות חופשה לצורך מטרה זו על פי משרד החינוך.

קנדיאן ליבינג המבקרת ראיונות הורים-מורים טוענת, כי לעיתים קרובות רק הורי הילדים הטובים ביותר ישתתפו בראיונות וההורי הילדים שסביר יותר שיזדקקו לסיוע נוסף לא יגיעו להשתתף.

בהודו, המפגשים נקראים "מפגש הורים-מורים" או "PTM". הביטוי "אספת הורים" נפוץ גם כן.

בסינגפור זה נקרא "מפגש הורים-מורים".

ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת החינוך האמריקאית, המפגשים נקראים "כנס הורים-מורים".

הכנסים מתקיימים בדרך כלל פעמיים בשנה, בסוף הרבעון הראשון ובסוף הרבעון השלישי, כאשר כל מפגש נמשך כ-15–20 דקות. ההורים בדרך כלל בוחרים את הזמן המתאים להם ביותר, והמורה מתזמן את הכנס בהתאם. הפרקטיקות הספציפיות משתנות בין בתי הספר.

בארצות הברית, בתי ספר יסודיים רבים יקצרו את יום הלימודים בשעתיים עד שלש שעות (לעיתים קרובות במשך שבוע שלם) באמצע הסתיו, כדי לאפשר זמן נוסף למורים עבור כנסים אלה.

ההבדל בין כנסי הורים-מורים לבין מפגשי PTA הוא שהראשונים מתמקדים בהתקדמות האקדמית של התלמידים ואילו האחרונים מארגנים יותר פעילויות חוץ-לימודיות.

כמה מחוזות בארצות הברית הציעו לראות הפרה חוקית, להורים או אפוטרופוסים שאינם משתתפים לפחות בכנס הורים-מורים אחד במהלך שנת הלימודים. חלק מבתי הספר כבר הפכו את האירוע לאירוע חובה שההורים ישתתפו בו.

מפגש הורים דיגיטלי בבית ספר תיכון בפורוליה, הודו

במערכת החינוך הבריטית, המפגש ידוע כ"כנס הורים-מורים" או "ערב הורים". האירוע מתקיים לעיתים קרובות באולם בית הספר או באולמות קהילתיים סמוכים, שם ההורים עוברים סדרה של שמונה עד תשע מפגשי פנים אל פנים בנות 5 דקות עם מספר מורים. בחלק מבתי הספר במהלך 2020 ו-2021 נפגשו באופן מקוון בשל מגפת הקורונה.

עריכת המפגשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות שיטות שונות לקביעת כנסי הורים-מורים.

במקרה הפשוט ביותר, הפגישות אינן מתוכננות מראש כלל, ההורים מגיעים לבית הספר ועומדים בתור להפגש עם כל מורה שרוצים לפגוש בו. והפגישות מתקיימות על בסיס כל הקודם זוכה.

ניתן לקבוע עם המורה פגישות באופן אישי, בטלפון או באינטרנט.

באופן אישי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים הורים מגיעים למזכירות בית הספר כדי לקבוע זמן לפגישות, והתזמון נעשה על ידי מנהל או מזכירות בית הספר.

קיימת דרך נוספת, שהתלמידים קובעים מועדי פגישות עם מורים על ידי יומן הזמנות המחולק לשעות, ובקשה מהמורים להקצות זמנים שעדיין זמינים. למורים יש יומן הזמנות משלהם והם מסמנים את השעה בשני היומנים. להורים יש בדרך כלל אפשרות לציין אילו מורים הם רוצים לראות ואת הזמנים המועדפים עליהם.

היתרון של האופן הראשון הוא שהמורים לא צריכים להיות מעורבים בתזמון, אך החיסרון הוא שנדרש אדם נוסף שישמש כסדרן. שיטה זו היא ריכוזית במובן זה שהיא אינה מכוונת לא על ידי הורה ולא על ידי מורה.

היתרון של האופן השני הוא שההורים לא צריכים להיות מעורבים בתזמון, והחסרון הוא שהמורים צריכים להכין את היומן בשעות המנוחה שלהם, במקום להתכונן לשיעורים או לייעץ לתלמידים, כמו כן לעיתים קרובות ההורים מקבלים זמנים שאינם מתאימים או אופטימליים עבורם. בנוסף, תלמיד שלא רוצה שההורה שלו יפגש עם המורים, הוא יכול פשוט לא לבצע את ההזמנות, או להשאיר את זה לסוף כשכבר אין זמנים זמינים.

תזמון טלפוני נעשה בין ההורה ומנהל בית ספר, או המזכירות, מבלי שההורים יצטרכו להיות פיזית בבית הספר בזמן התזמון. אך תהליך זה עלול לגרום ללהמתנות ארוכות בטלפון של בתי הספר.

תזמון מקוון נעשה באמצעות תוכנה לזימון תורים באינטרנט. היתרונות של המערכת, שהיא אוטומטית ללא צורך במתווך, ומותאמת היטב הן להורים והן למורים ללא צורך לערב תלמידים.

קיימות כיום מערכות תזמון מתוכננות היטב ומאובטחות, קלות לשימוש וקלות לניהול. אחת הפופולריים ביותר כיום בשימוש היא תוכנת PTC באתר (www.ptcwizard.com).

התכונות המוצעות על ידי המערכות המתקדמות ביותר הן:

  • אופטימיזציה של לוחות זמנים, המערכת בוחרת את הרצף האופטימלי של פגישות בודדות בזמן המתאים ביותר להורים.
  • לוח זמנים גמיש המאפשר לקבוע ראיונות באורך משתנה ובמספר תאריכים, בהתאם לשנה ולציון של התלמידים.
  • הפסקות בין ראיונות המאפשרים להורים להשתתף בפגישות בזמן, ולמורים להסתגל לשינויים בלוח הזמנים באם הפגישה הקודמת חורגת מהזמן המשוער, מה שמקל על ביצוע הפגישות בזמן.
  • היכולת להציע לחלק מההורים (אלה שיש להם מספר ילדים או שהם עובדי בית הספר) גישה מועדפת.
  • ניתוח סטטיסטי של בקשות לאחר השלמת הראיונות.
  • שיבוץ מרכזי או אצווה, שיכול להעביר את השליטה מההורים לבית הספר ולהפך, ועוד.

כנסי הורים-מורים ספגו ביקורת על ההטיה המעמדית וחוסר היעילות שלהם, משום שבמפגשים משתתפים בעיקר הורים לילדים מוצלחים יותר ובמצב סוציו-אקונומי גבוה יותר, בעוד הורי הילדים שסביר יותר שיזדקקו לסיוע נוסף אינם משתתפים.[4][5]

לעיתים בזמן אספת ההורים מותקפים המורים על התנהגותם כלפי התלמיד, ודבר זה אינו תורם לקידום התלמידים, וגורם נזק למורים ולבית הספר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אספת הורים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]