אסקל
 | |
| קטר הטרוצ'יטה בתחנת הרכבת של אסקל | |
| מדינה |
 ארגנטינה |
|---|---|
| פרובינציה |
 צ'ובוט |
| נפה | פוטלאופו |
| חבל ארץ | פטגוניה |
| תאריך ייסוד | 25 בפברואר 1906 |
| גובה | 590 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 36,687 (2019) |
| קואורדינטות | 42°54′00″S 71°19′00″W / 42.9°S 71.316666666667°W |
| http://www.esquel.gov.ar/ | |
 | |
אסקל (בספרדית: Esquel) היא עיר בפרובינציית צ'ובוט שבפטגוניה הארגנטינאית. בשנת 2019 התגוררו בה 36,687 אלף תושבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסקל נוסדה ב-25 בפברואר 1906 בידי ולשים מהעיירה טרוולין, השוכנת כ-20 ק"מ דרומית-מערבית אליה. פירוש שמה בשפת המפוצ'ה הוא "קוץ", והוא מרמז על הצמחייה האופיינית לאזור. ב-1922 חוברה אסקל לרשת מסילות הברזל, כאשר רכבות החלו לקשר בינה לבין אינחניירו ג'קובאצ'י שבפרובינציית ריו נגרו, 402 ק"מ צפונית-מזרחית ממנה. קו רכבת זה, המכונה "לה טרוצ'יטה" או "El Viejo Expreso Patagónico" ("האקספרס הפטגוני הישן"), עודו פועל באמצעות קטרי קיטור, אך כיום הוא משמש בעיקר לתיירות. ב-1951 התפרסמה העיר, כשחקלאי מקומי מצא מטאור במשקל 755 ק"ג. המטאור, שזכה לכינוי "אסקל", הכיל אוליבין.
תושבי אסקל מתפרנסים בעיקר מיערנות, מסחר, חקלאות ותיירות. אתרי התיירות המרכזיים הם הטרוצ'יטה, אתר הסקי לה אוז'ה, והפארק הלאומי לוס אלרסס, המרוחק 50 ק"מ ממנה. בסמוך לאסקל פועל המרכז ההידרואלקטרי פוטלאופו (Futaleufú). מאז ראשית המאה ה-21 מנהלים תושבי העיר מאבק נגד הכוונה לפתוח מכרה זהב בסמוך אליה, מחשש לנזקים שייגרמו לסביבה.
לאסקל עיר תאומה אחת, אייבריסטווית' שבוויילס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אסקל- מידע על העיר באתר משרד הפנים הארגנטינאי (בספרדית)
- אתר הטרוצ'יטה (בספרדית)
