לדלג לתוכן

אפרת ברזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפרת ברזל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 11 באוקטובר 1972 (בת 52)
ג' חשוון תשל"ג
ירושלים
מדינה ישראל
השכלה
מעסיק יתד נאמן
מספר צאצאים 8 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
efratbarzel.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אפרת ברזל (נולדה ב-ג' בחשוון תשל"ג, 11 באוקטובר 1972) היא מרצה, סופרת ואשת תקשורת חרדית.

בעלת טור אישי שבועי במגזין קטיפה מבית יתד נאמן, ומגישת תוכניות ברדיו קול חי ובערוץ הידברות. כותבת הספרים "כל כך", "ממש" ו"עכשיו אני מתפללת", וספר הילדים "סבא שלי עושה חדשות". לשעבר עיתונאית בידיעות אחרונות וב'מקומון תל אביב' מקבוצת ידיעות אחרונות.

ברזל היא בעלת תשובה. בכתיבתה ובהרצאותיה עוסקת ביחסים חברתיים, משפחתיים וזוגיים, ובתפר שבין הציבור החילוני והציבור החרדי.

נולדה בירושלים לשני אנשי תקשורת עובדי רשות השידור. אביה הוא קריין קול ישראל, גבי ינון, ואמה היא עיתונאית רשת ב', כתבת צרכנות, תיירות וקיבוצים, ורד ינון. בעקבות שליחות שנשלח אביה מטעם הסוכנות היהודית עברה אפרת ביחד עם בני משפחתה מהרצליה, העיר שבה גדלה, להתגורר בלונדון.

למדה בתיכון חדש הרצליה. כנערה, הקימה עמותה לעזרה לנזקקים בשם "גניה", על שם גניה פינקלשטיין, סבתה ניצולת השואה. העמותה עסקה בחלוקת מזון ורהיטים למשפחות נזקקות.

בשנת 1991 התגייסה לצה"ל, הייתה בקורס קצינות ושירתה כמזכירת חניכי המכללה לביטחון לאומי תחת פיקודו של האלוף יוסי בן-חנן.

אחרי שחרורה מצה"ל החלה לכתוב ב"עיתון תל אביב" של "ידיעות תקשורת". בתחילה כתבה למדור החדשות ואחר כך כתבה מדור קבוע שעסק במשרדי פרסום, רדיו וטלוויזיה. בהמשך כתבה כתבות מגזין גם למוסף "ידיעות אחרונות" והחליפה את העיתונאית גפי אמיר בכתיבת מדור הרכילות של העיתון בשם "סתם".

ברזל חזרה בתשובה, והדמות שליוותה אותה לאורך כל השנים הייתה הרבנית בת שבע קנייבסקי, עמה הייתה בקשר אישי קרוב.

בשנת 2009, לקראת לידת בנה השביעי שהיה אמור להיוולד בניתוח קיסרי אלקטיבי, פיתחה רעיון לשילוב חוויית לידה טבעית רוחנית בתוך חדר ניתוח[1]. כדי לא לנתק את החוויה העוצמתית של הלידה והקשר המיוחד שהיא יוצרת עם התינוק.

כותבת ומרצה על יחסים חברתיים, משפחתיים וזוגיים, יחסים בין חברות ובעיקר בתפר בין הציבורים החרדי והחילוני. בעלת קליניקה לייעוץ רגשי המשלבת שיטות מערביות עם חכמת הנפש של חז"ל.

בשנת 2019 יצא לאור ספרה "כל כך", שכולל טורים שהתפרסמו במגזין קטיפה לצד טורים חדשים. בספר "אוסף פרחים מצויר" מנשים חילוניות וחרדיות, ביניהן כרמלה מנשה, סיון רהב-מאיר, עדן הראל, אורית וולף, רחלי ראובן והרבנית קולודצקי.

החל ממרץ 2019 מגישה את תוכנית הרדיו "עומקא דליבא" ברדיו קול חי[2].

בינואר 2020 החלה להגיש את תוכנית הטלוויזיה "עושים סדר" בערוץ הידברות, יחד עם זיוה מאיר[3].

החל מיולי 2020 חברה בפודקאסט עם הפסנתרנית אורית וולף הפודקאסט נקרא "מדברות אחרת"[4], דו-שיח חילוני חרדי.

בשנת 2021 הוציאה לאור את ספרה השני, "ממש".

באוקטובר 2021 החלה להגיש בערוץ הידברות תוכנית ראיונות אישית בשם "פתוח", אותה היא יצרה. התכנית שייכת לז'אנר הדוקו-ריאליטי, ובכל פרק במהלכה מראיינת ברזל נשים על תופעות ומצבים אישיים רגישים. התכנית מצולמת בחדר העבודה של ברזל ועולות בה סוגיות רגשיות ונפשיות שאינן מדוברות בפומבי בדרך כלל, כמו הפרעות אכילה, מוגנות ילדים, ניכור הורי, רווקות מאוחרת ונושאים אישיים אחרים[5].

בשנת 2023 הוציאה לאור את ספרה השלישי, "עכשיו אני מתפללת".

בשנת 2024 הוציאה לאור את "סבא שלי עושה חדשות", סיפור לילדים ואחריו הדרכה להורים[6].

לברזל תואר ראשון ותואר שני במדעי המדינה ותקשורת מאוניברסיטת בר-אילן, והיא בוגרת התכנית ללימודי תרפיית הגשטאלט באוניברסיטת תל אביב.

ברזל היא חרדית ליטאית, מתגוררת בבני ברק עם בעלה, מיקי ברזל, מבעלי אתר החדשות בחדרי חרדים והבעלים של חברת התקשורת החרדית "נתיב", ולהם שמונה ילדים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אפרת ברזל, ‏בשבילי קיסרי טבעי, תודה, באתר ‏מאקו‏, 28 באפריל 2010
  2. ^ עומקא דליבא, 18.03.19, באתר רדיו קול חי
  3. ^ עושים סדר באתר הידברות
  4. ^ מדברות אחרת
  5. ^ פתוח עם אפרת ברזל, באתר ערוץ הידברות
    פתוח עם אפרת ברזל על מוגנות ילדים, סרטון באתר יוטיוב
  6. ^ רחלי מוסקוביץ, תקשורת בונה, באתר ערוץ 7, ‏16 במאי 2024