אקדח שירות
אקדח שירות הוא אקדח המשמש ככלי הנשק הקל התקני של ארגון ביטחוני, כגון משטרה, סוכנות ביון, חברת אבטחה או צבא. אקדח השירות משמש ככלי נשק אישי לצורכי הגנה עצמית אך גם משמש לצרכים מבצעיים. אקדח השירות נפוץ יותר בעיקר בשירותי ביטחון אזרחיים כגון משטרה וסוכנויות ביון מאחר שהוא קטן ולכן קל להסתרה ולנשיאה. בצבאות נוטים להעדיף לצייד את הלוחמים ברובה שירות וזאת מאחר שהאקדח לא יעיל מספיק בשדה קרב עקב טווח הירי המוגבל מאוד שלו (עד ל-50 מטר) וכוח האש הקטן שלו יחסית לרובה. עם זאת, ישנם צבאות המציידים את כלל החיילים גם באקדח שירות למטרות הגנה עצמית ונשק גיבוי בשדה הקרב.
הסיבות לציוד כלל הלוחמים/שוטרים/סוכנים באקדח אחיד הן החיסכון הגדול בלוגיסטיקה, תחזוקה ותחמושת שמאפשרת יצירת מערך אחיד ופרישתו בכלל היחידות והיחידות הלוחמות בפרט. החזקת מערך אחד של תחמושת וחלקי חילוף המיועדים לכלי אחד ונגזרותיו הוא זול ופשוט בהרבה מאשר החזקת מספר מערכי חימוש לשלל אקדחים כל אחד עם התחמושת וחלקי החילוף הייחודיים לו. פישוט נוסף הוא בהכשרה ואימונים, הנובעים משימוש בכלי אחד ונגזרותיו, המאפשרת יצירת תורת הדרכה אחידה. עם זאת, בגופים רבים קיים חופש מסוים בבחירת האקדח, המאפשר לכל שוטר או סוכן לבחור באקדח הנוח לו.
במשטרת ישראל, מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, אקדח השירות היה היריחו 941 מתוצרת התעשייה הצבאית. באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 השב"כ והיחידות המיוחדות של המשטרה (כגון הימ"מ) הצטיידו באקדחי הגלוק (דגמי גלוק 17 וגלוק 19C) כאקדח השירות. עובדה זו העלתה את המוניטין של הגלוק בישראל. בסוף העשור השני של המאה ה-21 החליטה משטרת ישראל על הפיכת הגלוק לאקדח השירות שלה במקום היריחו.
בצה"ל אין אקדח שירות לכלל החיילים, והלוחמים מצוידים ברובה שירות במקום. לוחמי היחידות המובחרות חמושים גם באקדחים ואילו קצינים יכולים לרכוש אקדח להגנה עצמית באופן פרטני (הדגם נקבע לפי העדפתם האישית).
בצבא ארצות הברית שימש הקולט M1911 כאקדח השירות במשך שנים רבות, ונחשב לאחד האקדחים הטובים ביותר שפותחו באמריקה. ב-1985 הוא הוחלף בברטה M9, אך האקדח החדש זכה לביקורות שליליות. ב-2017 החלה החלפתו ב-M-17 תוצרת זיג זאואר.
