אריק זמור

אריק זמור
Éric Zemmour
לידה	31 באוגוסט 1958 (בן 66); מונטריי, סן, צרפת
שם לידה	Éric Justin Léon Zemmour
מדינה	צרפת
מקום לימודים	המכון למדע המדינה פריז, אקול יבנה
שפות היצירה	עברית, צרפתית
יצירות בולטות	ההתאבדות הצרפתית
בן או בת זוג	מילן שישפורטיש (העשור של 1980–אין ערך) ; שרה כנפו (ערך בלתי־ידוע–?) ;
צאצאים	Hugo Zemmour
פרסים והוקרה	Prix Combourg-Chateaubriand (2015); Prix du livre incorrect (2010); Prix Richelieu (2011) ;
	www.ericzemmour.fr
חתימה

אין לבלבל ערך זה עם הערך "אריק זימר".

אֶריק זֶמוּר (בצרפתית: Éric Zemmour; נולד ב-31 באוגוסט 1958 במונטריי) הוא סופר, מסאי, ועיתונאי מדיני יהודי צרפתי. בעל טור בתוכניות טלוויזיה וברדיו RTL. כותב ב"פיגרו". מ-2011, מככב עם העיתונאי אריק נולו בתוכנית שבועית לדיונים פוליטיים ואידאולוגיים בערוץ Paris Première. מחברם של מספר ספרים רבי מכר, בהם "ההתאבדות הצרפתית" (2014) ו"חמש שנים לכלום" (2016).

באופן קבוע מוטחות נגדו ביקורות על עמדותיו הפולמוסיות. ב-2011 הורשע בגין "הסתה לשנאה על רקע גזעי", לאחר שטען שרוב הפושעים בצרפת הם שחורים וערבים.^[1] ב-2022 הוא הורשע באמירת דברי שטנה על כך שאמר על בני מהגרים "גנבים, רוצחים, הם אנסים. זה כל מה שהם. אנחנו צריכים לשלוח אותם בחזרה". הוא התכוון לערער.^[2]

זמור מגדיר את עצמו כ"גוליסט", ובנובמבר 2021 הכריז על התמודדותו בבחירות לנשיאות צרפת באפריל 2022 מטעם מפלגת "כיבוש מחדש".

דעותיו

זמור הוא בעל דעות ימניות, מתנגד להגירה המאסיבית והבלתי מבוקרת לצרפת (אנ'), מבקר את האליטות הפוליטיות, התקשורתיות, התרבותיות והספרותיות שלדעתו עודדו במשך עשרות שנים את התפוררותה של הזהות הצרפתית, קורא תיגר על עזיבת מנגנון קליטת המהגרים על ידי החברה לטובת התפתחות זהויות מקבילות לזהות הצרפתית בתוך צרפת, מזהיר מפני התפתחות "רפובליקות אסלאמיות" בשכונות מסוימות בצרפת ומפני היפרדות האוכלוסיות בצרפת בין צרפתים שורשיים וכאלה שנקלטו בהגירות הקודמות לבין המהגרים החדשים מארצות האסלאם. זמור מתנגד למונח "אסלאם רדיקלי" וטוען שטרור המוסלמי הוא תופעה מוסלמית מובהקת הנסמכת על הקוראן ולא תופעה שולית בתוך האסלאם כפי שרוצים להציג זאת רוב מהגורמים במערב. במקביל, הוא לא התנגד שאיראן תשיג נשק גרעיני.^[3]

זמור רואה באיחוד האירופי מתכון מובהק לגלובליזציה ולאיבוד זהויות, ומזהיר מפני הסכנות הכרוכות בהיעלמות הגבולות בין מדינות האיחוד. הוא מתנגד לאידאולוגיות שמפתחות תנועות אנטי-גזעניות, פמיניסטיות ולהט"ביות, וטוען שיש להן כוונות זדוניות בדבר עתידה של החברה והזהות הצרפתית.

בעבר הוא עורר פולמוס כאשר טען שמשטר וישי הציל יהודים, והסביר שאכן ניצלו יהודים צרפתים על ידי המשטר בתמורה ליהודים מהגרים. בשנת 2016 פרסם שקיימת בצבא הצרפתי תוכנית ל"כיבוש מחדש" של השכונות המוסלמיות במטרה להחזיר בהן את תחושת הביטחון, וטען שהתכנית נהגתה במשותף עם קצינים בצה"ל.^[4]

הוא דיבר נגד ההגירה לצרפת. הוא טען כי ההגירה אינה שורש כל הבעיות מהן סובלת צרפת, אך כי היא בהחלט מחמירה אותן.^[5]

ב-16 בינואר 2022 נקנס זמור על ידי בית המשפט בפריז ב-10,000 אירו על כך שכינה ילדי מהגרים ללא ליווי "אנסים" ו"רוצחים" בשידור טלוויזיה בספטמבר 2020^[6].

חיים אישיים

זמור נשוי לעורכת דין, ואב לשלושה.

השם העברי שלו הוא "משה".

בדצמבר 2021 דווח כי העוזרת שלו, שרה קנפו בת ה-28, איתה ניהל רומן מחוץ לנישואין, בהיריון ממנו. התחקיר בנושא פורסם במגזין צרפתי, חרף הניסיונות של בני הזוג^{[דרושה הבהרה]} למנוע זאת בטענה לפגיעה בפרטיותם.