ארתור קנדי (שחקן)
לידה |
17 בפברואר 1914 ווסטר, מסצ'וסטס |
---|---|
פטירה |
11 בינואר 1990 (בגיל 75) בראנפורד, קונטיקט |
סוגה מועדפת | מערבון |
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | 1940–1990 (כ־50 שנה) |
מקום לימודים | |
צאצאים | לורי קנדי |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
ג'ון ארתור קנדי (באנגלית: John Arthur Kennedy; 17 בפברואר 1914 – 11 בינואר 1990) היה שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאי. קנדי, מגדולי שחקני הקולנוע בשנות ה-50 של המאה ה-20, היה מועמד לחמישה פרסי אוסקר על תפקידיו בסרטים "ניצחון בוהק", "אלוף", "פייטון פלייס", "אחדים באו במרוצה" ו"משפט" בתפקיד עליו זכה קנדי בפרס גלובוס הזהב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנדי נולד בווסטר שבמסצ'וסטס להלן ולטי. ג'יי קנדי. למד ב"אקדמיית ווסטר" ובבית הספר הפרטי למכונאות שבחסות "אוניברסיטת קרנגי מלון". לאחר מכן עבר להתגורר בניו יורק שם הצטרף לקבוצת תיאטרון. קנדי שירת במלחמת העולם השנייה בין השנים 1943 ל-1945 כשחקן וכקריין בסרטי תעמולה אמריקאיים.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנדי החל את דרכו כשחקן הוליוודי בשנות ה-40 של המאה ה-20 בסרטיו של ראול וולש "הרי הסיירה הגבוהים" בתפקיד רד המסייע ל"מאד דוג" רוי ארל (המפרי בוגרט) בשוד הגדול, "לגיהנום ובחזרה" בתפקיד נד שארפ ו"עיר לכיבוש" בתור אדי אחיו של דני קני (ג'יימס קאגני). בהיותו בשירות צבאי הצטלם קנדי לסרטי המלחמה הפטריוטים "חיל האוויר" של הווארד הוקס בתפקיד לוטננט תומאס מק'רטין התותחן מצוות המפציץ האמריקאי ו"מסע הייאוש" של ראול וולש. כשחזר משירותו הצבאי שיחק קנדי בדרמת הפשע של איליה קזאן "בומרנג" בתור ג'ון וולדרון החשוד ברצח ובמותחן "החלון" בתפקיד אד וודריי.
בשנת 1949 זכה קנדי להכרה ראשונה מצד מבקרי קולנוע ולמועמדות ראשונה לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על משחקו לצד קירק דאגלס בסרט "אלוף" של מארק רובסון, במאי שנתן לקנדי את תפקידיו הגדולים בקריירה ואשר היה אהוד במיוחד על ידי קנדי. כשנתיים לאחר מכן חזרו רובסון וקנדי לשתף פעולה בדרמת המלחמה "ניצחון בוהק", בסרט שיחק קנדי בתפקיד ראשי בתור הסמל האמריקאי העיוור לארי נייביס והועמד על הופעתו המרשימה לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר. באותה השנה זכה קנדי בפרס טוני על הופעתו בתור ביף לומאן במחזה "מותו של סוכן" בבימויו של איליה קאזאן.
בשנת 1955 זכה קנדי בפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר על הופעתו בתפקיד הפרקליט ברנרד קאסל בדרמה "משפט" של מארק רובסון, במרוץ לפרס האוסקר בו היה קנדי פייבוריט הוא הפסיד לג'ק למון. ב-1957 רשם קנדי שיתוף פעולה מוצלח רביעי עם מארק רובסון בדרמה המוערכת "פייטון פלייס" בה שיחק בתור לוקאס קרוס אביה החורג האלכוהוליסט של סלינה קרוס (הופ לאנג), הופעה שהעניקה לקנדי מועמדות אוסקר רביעית במספר. באמצע שנות ה-50 שיחק קנדי במערבונים הקלאסיים של אנתוני מאן "עיקוף הנהר" בתפקיד הגנב אמרסון קול ו"האיש מלארמי" בתפקיד מנהל העבודה ויק האנסברו ובמותחן הפשע של ויליאם ויילר "השעות הנואשות" בתור השריף ג'סי בראד.
ב-1958 הופיע קנדי בדרמה של וינסנט מינלי "אחדים באו במרוצה" בתפקיד פרנק הירש, בעל חנות תכשיטים ואחיו של גיבור העלילה דייב הירש (פרנק סינטרה). על התפקיד קנדי היה מועמד בפעם החמישית לאוסקר ובפעם הרביעית לפרס שחקן המשנה הטוב ביותר. ב-1960 שיחק בדרמה "אלמר גנטרי" של ריצ'רד ברוקס בתפקיד העיתונאי ג'ים לפרטס. ב-1962 השתתף קנדי בדרמות "לורנס איש ערב" של דייוויד לין בתפקיד העיתונאי ג'קסון בנטלי ו"הרפתקאות המינגוויי של אדם צעיר" של מרטין ריט בתור ד"ר אדמס.
ב-1966 השתתף בתפקיד משני בסרט הפעולה הבדיוני "המסע המופלא" בתור המנתח ד"ר פיטר דובאל. ב-1968 שיחק קנדי בסרט המלחמה האיטלקי "הקרב על אנצ'יו" בתפקיד מייג'ור גנרל ג'ק לזלי. בשנותיו המאוחרות השתתף קנדי במספר סרטים איטלקיים והתבלט בסרטי האימה "אל תפתח את החלון"ו"הזקיף".
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנדי היה אב לשני ילדים מנישואיו למרי צ'פיי לה היה נשוי עד למותה. לאחר מותה של אשתו התמכר קנדי לאלכוהול וחלה בסרטן בלוטת התריס. קנדי נפטר ב-11 בינואר 1990 כשהוא בן 75 בעיירה בראנפורד שבקונטיקט, הוא נקבר לצד אשתו ב"בית הקברות וודלאן" שעל יד ביתו בנובה סקוטיה, קנדה.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עיר לכיבוש (1940)
- הרי הסיירה הגבוהים (1941)
- לגיהנום ובחזרה (1941)
- מסע הייאוש (1942)
- חיל האוויר (1943)
- דבקות (1946)
- בומרנג (1947)
- אלוף (1949)
- מאוחר מדי לדמעות (1949)
- הגבהות המהלכות (1949)
- שיקגו דדליין (1949)
- החלון (1949)
- ביבר הזכוכית (1950)
- ניצחון בוהק (1951)
- ראנצ'ו נרטוריוס (1952)
- האיש הבריא (1952)
- עיקוף הנהר (1952)
- משפט (1955)
- האיש מלארמי (1955)
- השעות הנואשות (1955)
- האיש מלארמי (1955)
- השעות הנואשות (1955)
- השחר העירום (1955)
- פייטון פלייס (1957)
- אחדים באו במרוצה (1958)
- נווה קיץ (1959)
- אלמר גנטרי (1960)
- בר אבא (1961)
- רצח, היא אמרה (1961)
- הרפתקאות המינגוויי של אדם צעיר (1962)
- לורנס איש ערב (1962)
- התקפה ונסיגה (1965)
- אושר בבוקר (1965)
- נבדה סמית' (1966)
- המסע המופלא (1966)
- המצוד (1968)
- יומו של האקדח הרשע (1968)
- הקרב על אנצ'יו (1968)
- דקה בשביל להתפלל, שנייה בשביל למות (1968)
- כריש (1969)
- אל תפתח את החלון (1974)
- המשטרה לא יכולה לזוז (1975)
- הזקיף (1977)
- Signs of Life (1989)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארתור קנדי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ארתור קנדי, באתר AllMovie (באנגלית)
- ארתור קנדי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- ארתור קנדי, באתר Discogs (באנגלית)
- ארתור קנדי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ארתור קנדי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)