אשכרוע
 אשכרוע
| |
|---|---|
אשכרוע ירוק-עד (Buxus sempervirens)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי הפרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | אשכרועאים |
| משפחה: | אשכרועיים |
| סוג: | אשכרוע |
| שם מדעי | |
 Buxusלינאוס, 1753 | |
אֶשְׁכְּרוֹעַ (שם מדעי: Buxus), המוכר גם בשם תְּאַשּׁוּר,[1] הוא סוג של שיח או עץ נמוך ירוק-עד במשפחת האשכרועיים (אנ') ובו כשבעים מינים. האשכרוע מצוי בשימוש נרחב כצמח נוי וכחומר גלם.
תפוצתו המקורית של האשכרוע היא במערב אירופה ובדרומה, בדרום-מערב אסיה, בדרומה ובמזרחה, באפריקה, במדגסקר, בקצה הצפוני ביותר של אמריקה הדרומית, באמריקה המרכזית, במקסיקו ובאיים הקריביים. רוב המינים הם טרופיים או סובטרופיים; רק המינים האירופיים וחלק מהמינים האסייתים עמידים לקיפאון. מרכזי תפוצה מופיעים בקובה (כ-30 מינים), בסין (17 מינים) ובמדגסקר (9 מינים).
יש המזהים את האשכרוע עם התאשור המקראי.[2]
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיני האשכרוע הם שיחים ירוקי-עד הגדלים לאט ועצים קטנים, שגובהם מגיע ל-2–12 מטרים (לעיתים רחוקות 15 מטרים). העלים נגדיים, מעוגלים עד אזמליים ובשרניים; הם קטנים ברוב המינים, בדרך כלל אורך 1.5–5 סנטימטרים ורוחב 0.3–2.5 סנטימטרים, אך עד 11 סנטימטרים אורך ו-5 סנטימטרים רוחב ב-B. Macrocarpa. הפרחים קטנים וירוקים צהובים, חד-ביתיים, כאשר שני הזוויגים נמצאים על אותו צמח. הפרי הוא הלקט קטן באורך 0.5–1.5 סנטימטרים (עד 3 סנטימטרים ב-B. Macrocarpa), המכיל מספר זרעים קטנים.
הסוג מתפצל לשלושה חלקים שונים מבחינה גנטית, כל חלק באזור אחר: המינים האירו-אסיאתיים בחלק אחד, המינים האפריקאים (למעט צפון-מערב אפריקה) והמדגסקריים בחלק השני, והמינים האמריקאיים בחלק השלישי. החלק האפריקאי והאמריקאי קרובים גנטית זה לזה יותר מאשר לחלק האירו-אסיאתי.[3]
מינים נבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אירופה, צפון מערב אפריקה, אסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Buxus austro-yunnanensis (אשכרוע יונאן; דרום-מערב סין)
- Buxus balearica (אשכרוע בלארי; האיים הבלאריים, דרום ספרד, צפון-מערב אפריקה)
- Buxus bodinieri (סין)
- Buxus cephalantha (סין)
- Buxus cochinchinensis (מלזיה, וייטנאם)
- Buxus colchica (אשכרוע גאורגי; מערב הקווקז; נחשב שם נרדף לאשכרוע ירוק-עד)
- Buxus hainanensis (אשכרוע היינאן; סין: היינאן)
- Buxus harlandii (אשכרוע הארלנד; דרום סין, וייטנאם)
- Buxus hebecarpa (סין)
- Buxus henryi (אשכרוע הנרי; סין)
- Buxus hyrcana (אשכרוע כספי; אלבורז, מזרח הקווקז; גם נחשב שם נרדף לאשכרוע ירוק-עד)
- Buxus ichangensis (סין)
- Buxus latistyla (סין)
- Buxus linearifolia (סין)
- Buxus megistophylla (סין)
- Buxus microphylla (אשכרוע יפני; קוריאה, סין, וייטנאם; טופח זמן רב ביפן)
- Buxus mollicula (סין)
- Buxus myrica (סין, וייטנאם)
- Buxus papillosa (מערב הימלאיה)
- Buxus pubiramea (סין)
- Buxus rivularis (הפיליפינים)
- Buxus rolfei (בורנאו)
- Buxus rugulosa (סין, מזרח הימלאיה)
- Buxus rupicola (מלזיה)
- Buxus sempervirens (אשכרוע ירוק-עד או אשכרוע מצוי או אשכרוע אירופי; מערב ודרום אירופה, למעט הקצה הדרום-מערבי)
- Buxus sinica (אשכרוע סיני; סין, קוריאה, יפן)
- Buxus stenophylla (סין)
- Buxus wallichiana (אשכרוע ההימלאיה; הימלאיה)
אפריקה, מדגסקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Buxus acuminata (אפריקה: זאיר; שם נרדף Notobuxus acuminata)
- Buxus calcarea (אנדמי למדגסקר)
- Buxus capuronii (אנדמי למדגסקר)
- Buxus hildebrandtii (מזרח אפריקה: סומליה, אתיופיה)
- Buxus humbertii (אשכרוע הומברט; אנדמי למדגסקר)
- Buxus itremoensis (אנדמי למדגסקר)
- Buxus lisowskii (קונגו)
- Buxus macowanii (אשכרוע הכף; מזרח וצפון דרום אפריקה)
- Buxus macrocarpa (אנדמי למדגסקר)
- Buxus madagascarica (אשכרוע מדגסקרי; מדגסקר, ארכיפלג קומורו)
- Buxus monticola (אנדמי למדגסקר)
- Buxus moratii (מדגסקר, ארכיפלג קומורו)
- Buxus natalensis (אשכרוע נטאל; מזרח דרום אפריקה; שם נרדף Notobuxus natalensis)
- Buxus nyasica (מלאווי)
- Buxus obtusifolia (מזרח אפריקה; שם נרדף Notobuxus obtusifolia)
- Buxus rabenantoandroi (אנדמי למדגסקר; שם נרדף B. angustifolia)
אמריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Buxus aneura (קובה)
- Buxus arborea (ג'מייקה)
- Buxus bartletii (אמריקה המרכזית)
- Buxus brevipes (קובה)
- Buxus citrifolia (ונצואלה)
- Buxus crassifolia (קובה)
- Buxus ekmanii (קובה)
- Buxus excisa (קובה)
- Buxus heterophylla (קובה)
- Buxus imbricata (קובה)
- Buxus lancifolia (מקסיקו)
- Buxus macrophylla (אמריקה המרכזית)
- Buxus mexicana (מקסיקו)
- Buxus muelleriana (קובה)
- Buxus olivacea (קובה)
- Buxus pilosula (קובה)
- Buxus portoricensis (פוארטו ריקו)
- Buxus pubescens (מקסיקו)
- Buxus rheedioides (קובה)
- Buxus vahlii (אשכרוע ואהל או אשכרוע חלק; פוארטו ריקו; שם נרדף B. laevigata)
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
נהוג לגדל אשכרוע כגדר חיה ולגינון אמנותי (אנ'). בבריטניה וביבשת אירופה, האשכרוע פגיע לנזק מזחלים של מין העש Cydalima perspectalis (אנ') שיכולים להרוס גדר חיה של אשכרוע תוך זמן קצר. זהו מין שפלש לראשונה לאירופה בשנת 2007, ולבריטניה בשנת 2008 אך מתפשט. היו 3 דיווחים בבריטניה על הדבקה ב-2011, 20 ב-2014 ו-150 במחצית הראשונה של 2015.[4]
גילוף בעץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל הגרגירים העדינים שלו הוא עץ טוב לגילוף בעץ משובח, אם כי הוא מוגבל בגדלים הקטנים הזמינים. הוא גם עמיד בפני פיצול ושיבוב, ולכן שימושי עבור קופסאות דקורטיביות או אחסון. בעבר, הוא שימש למסרקי עץ. כעץ או עץ לגילוף זה הוא מכונה באנגלית "עץ לקופסה" (boxwood).
בשל הצפיפות הגבוהה יחסית של העץ, עץ אשכרוע משמש לרוב עבור כלי שחמט; עץ אשכרוע טבעי עבור הכלים הלבנים, ועץ אשכרוע שעובר השחרה עבור הכלים השחורים במקום הובנה.[5]
העץ מאשכרוע מתאים להדפס עץ, והיה החומר הרגיל באירופה. במאה ה-16 נעשה שימוש בעץ אשכרוע ליצירת גילופים דקורטיביים מורכבים, כולל חרוזי תפילה מורכבים. נכון לשנת 2016, האוסף הגדול ביותר של גילופים אלה נמצא בגלריית האמנות של אונטריו בטורונטו.[6]
כפות עץ באיכות גבוהה גולפו בדרך כלל מאשכרוע, כאשר עץ מאשור הוא התחליף הזול יותר.
כלים מוזיקליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל צפיפותו הגבוהה, עמידותו בפני שיבוב ועלותו הנמוכה יחסית, נעשה שימוש בעץ אשכרוע לייצור חלקים לכלי מיתר שונים מאז ימי קדם. הוא משמש בעיקר לייצור מִשְחָל (החלק בקצה התחתון של המיתרים), משענות סנטר ומפתחות הכוונון, אך הוא עשוי לשמש גם למגוון חלקים אחרים. עצים נוספים המשמשים למטרה זו הם סיסם ברזילאי (Rosewood) והובנה.
עץ אשכרוע היה חומר נפוץ לייצור חליליות במאה השמונה עשרה, ומספר רב של כלים בינוניים עד גבוהים המיוצרים כיום מיוצרים מאחד ממיני האשכרוע. עץ אשכרוע היה פעם עץ פופולרי עבור כלי נשיפה אחרים, והיה בין העצים המסורתיים לחמת החלילים הגדולה של הרמות (אנ') לפני שהאופנה השתנתה לעצים טרופיים צפופים מיובאים כמו Brya ebenus (אנ') (באנגלית cocuswood), הובנה ו-Dalbergia melanoxylon (אנ') (מין של סיסם הקרוי באנגלית African blackwood).
שימושים היסטוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני פיתוח הפלסטיק, היה עץ אשכרוע חשוב למגוון רחב של תחומים מהנדסה ועד אומנויות, מבנייה ועד קרטוגרפיה, בשל צפיפותו ויציבותו שהפכו אותו לאחד החומרים הטובים ביותר הזמינים עבור סרגלי מדידה וסרגלי שרטוט טכני. חומרים חלופיים של התקופה היו שנהב, נייר ומתכת. החסרונות של שנהב כללו שהוא מתכווץ מעט עם הזמן, הגודל והצורה של היו מוגבלים באורך החט, וההיצע היה מוגבל. הנייר היה רך, קשה לשימוש ולא החזיק מעמד זמן רב. מתכת הכתימה את המשטח שעליו נעשה שימוש והגדילה את ההוצאות.[7] הובנה היה עוד עץ צפוף ויציב שהוערך עבור מכשירי שרטוט, אך בדרך כלל רק אם לא היה צורך בסרגלים; הצבע הבהיר של עץ אשכרוע היה טוב יותר לסרגלים.
כלים העשויים מעץ אשכרוע כללו משולש לשרטוט, סרגלים לקנה מידה, סרגלים מתקפלים, סרגלי חישוב, מד זווית ועוד מגוון רחב של מכשירים וכלי מדידה, מדידה וכלי קצה ישרים, כמו גם פריטים פונקציונליים כלליים כגון מסרקים, פלך אריגה וכו'.
סרגל אשכרוע (boxwood rule) מתייחס בדרך כלל לסגנון של סרגל מתקפל עם צירי פליז.[8]
גנרל תומאס פרנסס מאהר עיטר את הכובעים של אנשי הבריגדה האירית בעלי עץ אשכרוע במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, כיוון שלא הצליח למצוא תלתן תלת עלי, הסמל של אירלנד (Shamrock).[9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Buxus sempervirens, התאשור הנפוץ בגנים ובפאטיו
- ^ ראו: בנימין מזר, חיים תדמור, שמואל אחיטוב ואחרים, אנציקלופדיה מקראית כרך ח, ירושלים עמ' תשמ"ס, עמ' 403 - 405.
- ^ von Balthazar, M.; Endress, P. K.; Qiu, Y.-L. (2000). "Phylogenetic relationships in Buxaceae based on nuclear internal transcribed spacers and plastid ndhF sequences". International Journal of Plant Sciences. 161 (5): 785–792. doi:10.1086/314302.
- ^ Invasive caterpillar 'could spread in UK'
- ^ Chess Woods Guide
- ^ "Inner Space: In Small Wonders, the AGO's strangest possessions take centre stage". Toronto Star, November 13, 2016. Page E1. Murray White.
- ^ Stanley, William Ford (1878). A Descriptive Treatise on Mathematical Drawing Instruments (PDF) (5 ed.). New York: E. & F. N. Spon. pp. 197–199.
- ^ "How It Was Made - Boxwood Rules" (PDF). Hawley Tool Collection. Kelham Island Museum.
- ^ "Illustrations of the Irish Brigade at Fredericksburg". Irish in the American Civil War. Damian Shiels. 27 בנובמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה)
