בארות

יישובים בארץ ישראל בתקופת ההתנחלות

נחלות שבטי ישראל

ח'רבת אֶל-בּוּרְג' בצפון מערב שכונת רמות בצפון ירושלים, מעל נחל שמואל, אשר יש המזהים אותה עם בְּאֵרוֹת המקראית

שרידים צלבנים בראש ח'רבת אֶל-בּוּרְג'. במרחק מאחורי התל ניתן להבחין באתר נבי סמואל.

בְּאֵרוֹת הייתה עיר באזור נחלת שבט בנימין בתקופת המקרא.

אזכורים במקרא ובספרים החיצוניים

בארות מוזכרת הן בתנ"ך והן בספרים החיצוניים. האזכור הראשון שלה בתנ"ך הוא בספר יהושע, כאשר תושבי העיר הכנענים, יחד עם תושבי הערים הסמוכות גבעון, קריית יערים והכפירה, בחרו להימנע ממלחמה עם שבטי ישראל בהובלת יהושע בן נון ולכן התחזו לשבט נודדים וכרתו בערמה ברית שלום עם שבטי ישראל. מכוחה של ברית זו לא נלחמו בהם השבטים והם נשארו לשבת בארץ, כמסופר בספר יהושע:

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבְכֹל חוֹף הַיָּם הַגָּדוֹל אֶל מוּל הַלְּבָנוֹן הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי: וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו לְהִלָּחֵם עִם יְהוֹשֻׁעַ וְעִם יִשְׂרָאֵל פֶּה אֶחָד: וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ וְלָעָי: וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים לַחֲמוֹרֵיהֶם וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים: וּנְעָלוֹת בָּלוֹת וּמְטֻלָּאוֹת בְּרַגְלֵיהֶם וּשְׂלָמוֹת בָּלוֹת עֲלֵיהֶם וְכֹל לֶחֶם צֵידָם יָבֵשׁ הָיָה נִקֻּדִים: וַיֵּלְכוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּל וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֶל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית: ... וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ שָׁלוֹם וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית לְחַיּוֹתָם וַיִּשָּׁבְעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה: וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּרְתוּ לָהֶם בְּרִית וַיִּשְׁמְעוּ כִּי קְרֹבִים הֵם אֵלָיו וּבְקִרְבּוֹ הֵם יֹשְׁבִים: וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵיהֶם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים

— ספר יהושע, פרק ט', פסוקים א'–י"ז

בתקופת ההתנחלות שויכה בארות לנחלת שבט בנימין, על פי המסופר בספר יהושע.

בין ילידי בארות ידועים רֵכָב ובַעֲנָה בני רימון אשר הרגו את איש בשת:, וכן, "נַחְרַי הַבֵּרֹתִי", נושא הכלים של יואב בן צרויה

הגליל של כורש

בתקופת שיבת ציון שהחלה בעקבות הכרזת כורש בשנת 538 לפנה"ס, נמנו כשבע מאות וארבעים ושלושה שבי ציון שחזרו לארץ ישראל אל קריית יערים, הכפירה ובארות, בספר עזרא, ובספר נחמיה..

בספר מקבים א' מוזכר כי צבאותיו של בקכידס חנו במהלך מלחמת עם יהודה המקבי חנו במקום הנקרא "ביראה", אשר יש המזהים אותו עם בארות המקראית.

זיהוי

אוסביוס כותב כי בארות נמצאת 7 מילים מירושלים לכיוון ניקופוליס, או לפי תרגומו הלטיני של הירונימוס, לכיוון שכם (ניאפוליס). אולברייט זיהה, לפיכך, את בארות עם תל א-נצבה, זיהוי בלתי מקובל היום. חוקרים רבים מזהים את בארות עם העיר הפלסטינית אל-בירה, המשמרת בשמה את השם המקורי הם במצלול והן במשמעות.

במאה ה-20 הוצע לזהותה בחִרבת אל ברג' (שבשכונת רמות אלון שבצפון-מערב ירושלים).

לקריאה נוספת

• הערך: בארות, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 134
• יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 56, 130, 171

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בארות בוויקישיתוף