בודה (עיר)
| |||
העיר בודה בשנת 1863 עם גשר השלשלאות סצ'ני | |||
מדינה | הונגריה | ||
---|---|---|---|
על שם | בלדה ההוני | ||
קואורדינטות | 47°28′00″N 19°03′00″E / 47.466666666667°N 19.05°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
בודה (בהונגרית: Buda) הייתה אחת מהבירות ההיסטוריות של ממלכת הונגריה, שאיחודה עם פשט ועם אובודה בשנת 1873 יצרה את בודפשט. במאה ה-19 התייחסו לבודה ופשט יחד כ-Pest-Buda, Buda-Pest או בודפשט. ראש העיר האחרון של בודה לפני איחוד היה פרנץ האזמאן.
מתוך שטחה של בודפשט של ימינו, לפני האיחוד, לבודה הייתה שייכת רובע מספר אחד ושנים, למעט פשטהידגקוט (Pesthidegkút) ואדיליגט (Adyliget) וכן יישובים אחרים שצורפו מאוחר יותר לבודפשט. כיום חיים בבודה כשלוש מאות אלף תושבים.[1] מאז הקמת בודפשט רבתי, כלומר משנת 1950, משמש השם בודה במובן רחב יותר לכל הגדה הימנית של הדנובה בתחום העיר בודפשט (רבעים I, II, III, XI, XII ו-XXII).
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחלק הצפוני של בודה של ימינו, אובודה (רובע 3 של בודפשט), פרחה עיר בעת העתיקה בשם אקווינקום, שקיבלה את שמה ממימיה החמים (אקווה בלטינית = מים), ואילו מקורות לטיניים מימי הביניים התייחסו לעיר העתיקה בשם סיקמבריה.
השם בודה ציין את היישוב שנבנה באתר אקווינקום בראשית התקופה הארפדיאנית (התקופה הארפדיאנית נמשכה מיום הקמת ממלכת הונגריה בשנת 1000 ועד 1301, אז מת אחרון המלכים של בית ארפאד. המקום כונה אחר כך אובודה (בודה הישנה) לאחר הפלישה המונגולית לאירופה ובניית מבצר בודה על גבעת הטירה בבודפשט. המקום נקרא תחילה בודה החדשה (Újbuda). על פי דברי הימים של ימי הביניים, העיר נקראה על שם אחיו של אטילה ההוני בודה (בלדה ההוני). בשירו על מותו של בודה של המשורר ההונגרי יאנוש אראן הנציח הוא את הסיפור העתיק הזה על אח שבהיעדרו קשר כנגד המלך אטילה כובש העולם ושנהרג בדו-קרב על ידי אטילה כשחזר. לזכרו נקראת העיר בודה.
לדברי גַלֶאוֹטוֹ מַרְצִיוֹ, הומניסט איטלקי, חברו של יאנוש פנוניוס והספרן של המלך מתיאש:
- "בודה היא עיר הבנויה על גבעה, שלצידה זורם הדנובה".
- "הם לא יודעים בוודאות מאין הוא קיבל את שמו, או מבודליה הקדומה, או מהאיש הקדוש שנקרא בודהה. לא שהוא היה מייסדה, אלא מכיוון שהוא היה כל כך מצוין שהעיר קיבלה ממנו את שמה".
- "על פי עדותו של בודהה מדווחים כי בתולה הולידה אותו מצידה".
- "אם הלידה הזו נכונה או לא, זה לא בשבילי להחליט."
- "מה שבטוח הוא שהאדם החכם שגיבש את התורות הדתיות של ההינדים נקרא בודהה".
- "אני אומר את זה מכיוון שבהונגריה נשמר העיקרון של הדמיון לשמות לאנשים מצוינים".
שמות העיר בשפות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בגרמנית אופן
- בצ'כית ובסלובקית, בודין
- בסלובנית, בסרבית ובקרואטית, בודים
- בשפת ונדה (Prekmurje Slovene) שהוא דיאלקט סלובני, בידין
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההיסטוריה של העיר ארוכה מאוד, אך בתמצית:
- המאה ה-1 עד 5 – אקווינקום (אובודה)
- המאה ה-13 – בניית טירת בודה ורובע הטירה
- המאה ה-15 – בירה מלכותית
- 1541 – המצור, העות'מאנים כובשים את בודה בתחבולה
- 1686 – בודה משתחררת מהשלטון העות'מאני
בספרים היסטוריים נקרא לרוב בודה ופשט לפני איחוד בשם פשט-בודה. איחוד שתי הערים התאומות, בודה ופשט, היה נושא לשיחה כבר בשנות ה-30 של המאה ה-19, אישטוואן סצ'ני דגל ביעד זה עם הקמת גשר השלשלאות, הוא רשם לראשונה את השם בודפשט.
ילידי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוז'ף באך (אובודה, 1784–1866) רב, דוקטור למדעי הרוח.
- יוזף בהם (1795–1876) היה כנר, מלחין ומורה יהודי-הונגרי.
- ז'יגמונד קונוואלדר (1818–1900) היה רופא הונגרי-יהודי.
- וילמוש דויטש (1825–1896) היה פסנתרן ומלחין הונגרי-יהודי.
- קארוי אקין במקור כהן (1830–1893) היה פיזיקאי הונגרי-יהודי וחבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
- לאו פרנקל (1844–1896) היה פוליטיקאי הונגרי-יהודי וראש ועדת העבודה והמסחר של הקומונה בפריז.
- איזידור באומגרטן (1850–1914) שופט הונגרי-יהודי, תובע, נשיא מועצת הקוריה (בית המשפט העליון ההונגרי).
- יוז'ף בלוך (1862–1922) היה כנר, מורה למוזיקה ומלחין הונגרי-יהודי.
- מיקלוש ליגטי במקור מוריץ לוי (1871–1944) היה פסל הונגרי-יהודי, אחד הפסלים ההונגריים המפורסמים ביותר של המאה ה-19 וה-20.
- קורנל נוישלוס (1864–1935) היה אדריכל והיסטוריון לאמנות הונגרי-יהודי.
- לאיוש טרק במקור טאוב (1863–1945) היה דוקטור לרפואה, רופא עור, יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
בודה, כנסית מריה מגדלנה
-
בודה, רחוב הפרלמנט
-
בודה, כיכר מרכזית
-
בודה, פונדק חבית הזהב
-
פונדק הפרלמנט הישן
-
רחוב טארנוק (רחוב האוצר)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פורטל החדשות של בודה, budaonline.hu
- תמונות אוויר של בודה, civertan.hu
- יומן על המצור על העיר החזקה בודה או אופן, balassikiado.hu
- בודה על מפת הסקר הצבאי הראשון (1763)
- בודה על מפת הסקר הצבאי השני (1806)
- בודה על מפת הסקר הצבאי השלישי (1869)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בודה (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית