בית הספר יק"א פיק"א

בית ספר פיק"א

חזית בית הספר, סביב 1935
בית ספר יסודי
תקופת הפעילות	1885–הווה (כ־139 שנים)
מייסדים	דוד חיון
מיקום
מיקום	פתח תקווה, ישראל
מדינה
קואורדינטות	32°05′12″N 34°52′54″E
מפת מיקום מפה דינמית (למפת גוש דן מוגדלת)   בית הספר יק"א פיק"א (למפת גוש דן רגילה)   בית הספר יק"א פיק"א (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית הספר יק"א פיק"א (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית הספר יק"א פיק"א tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

בית ספר יק"א פיק"א הוא בית הספר היסודי הראשון שהוקם בפתח תקווה. בית הספר נוסד בתמיכתו של הברון רוטשילד בשנת 1885, ברחוב רוטשילד פינת פיק"א בפתח תקווה. בניין בית הספר הוא אחד הבניינים הוותיקים ביותר בעיר והוא מוכרז לשימור.

הקמת בית הספר ושנותיו הראשונות

המוסד החינוכי, שנקרא בתחילה "בית הספר הברון" על שמו של הברון רוטשילד, הוקם בשנת 1885 בפתח תקווה בעקבות פנייה לברון רוטשילד מצד קברניטי המושבה, שהסבירו וטענו כי "תלמוד התורה" – שהיה מקובל באותה תקופה אינו מספק יותר. בית הספר הוקם בזכות תרומותיו של הברון רוטשילד. כאשר הברון רוטשילד העביר את עסקיו לברון הירש קיבל בית הספר את שם החברה שלו יק"א ולימים פיק"א.

בשנותיו הראשונות לא נבדל המקום משאר ה"חדרים" בפתח תקווה, ותוכנית הלימודים בו כללה שיעורי תורה ותפילה בעברית עם ביאורים ביידש בלבד. בשנת תרס"ה 1904 התמנה דוד חיון כמנהל בית הספר יק"א לבנים. בית הספר החל לפעול עם תוכנית לימודים שכללה: לימודי תנ"ך, שפה, תפילה, חשבון, דברי ימי ישראל, דברי ימי העמים, כתיבת הארץ, כתיבה תמה, צרפתית, התעמלות, ציור ושירה.

בית הספר החל מהשנה 1909

בשנת ה'תרס"ט, 1909 בתקופת ההנהלה של דוד חיון על בית הספר, דוד חיון הפך את בית הספר ל"בית ספר מעורב" שדגל בגישה ליברלית עם ערכים ציונים-לאומיים. עם הקמת בית הספר המעורב נערכה בו תוכנית לימודים לשמונה שנות לימוד. חיון קירב לעשייה סביב בית הספר את המורים, ההורים והחוגים המתקדמים במושבה. כמו כן קשר קשרים עם הסתדרות המורים בארץ ישראל. הכיתות בבית הספר חולקו לשתיים, בצד האחד ישבו הבנים ובצד השני ישבו הבנות. בית הספר גדל בהתמדה במספר תלמידיו ויצר לעצמו דמוי חיובי בקרב תושבי המושבה. תלמידיו נרתמו לסייע בעונות בוערות ואף השתתפו בגירוש הארבה שתקף את המושבה פעמיים. בית הספר פיתח תכנים חדשים ותוכניות לימודים ועבר לשיטת "עברית בעברית" שנלמדה בהוראת כל המקצועות.

בית הספר במלחמת העולם הראשונה ובתקופת המנדט הבריטי

במלחמת העולם הראשונה גירשו הטורקים את תושבי תל אביב ורבים מהם הגיעו לפתח תקווה. כ-100 מילדי המגורשים למדו בבית הספר. בתקופת המנדט, למדו בית הספר גם חקלאות במקצועות: כוורנות, לולנות ושתלנות והתלמידים לטיולים רבים להכרת הסביבה והארץ.

ההתנהלות הכלכלית של בית הספר

בית הספר גייס תרומות לקופתו ולספריה בו באמצעות: הצגות, חגיגות ונשפים, שהוצעו לכלל התושבים בפתח תקווה. בין השנים תרפ"ח–תש"ז בית הספר תוקצב על ידי ההנהלה הציונית, ועד המושבה וההורים של התלמידים הלומדים בו. מתש"ז ואילך בית הספר הפך לבית ספר עירוני בתקצוב מחלקת החינוך העירונית בפתח תקווה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הספר יק"א פיק"א בוויקישיתוף

• רעות הרפז-עיני, מאברהם גרנט עד גילה אלמגור: חזרנו לבית הספר פיק"א שבו למדו הסלבס של העיר, באתר mynet,‏ 29 ביוני 2018