בית העלמין של גוש קטיף
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| סוג | בית קברות אזרחי |
| פעיל | היסטורי |
| דת | יהודים |
| רשות מנהלת | חברה קדישא |
| תאריך הקמה | 1992 |
| תאריך סגירה | 2005 |
| מספר קבורים | 48 |
| מיקום | נווה דקלים, ישראל |
  | |
בית העלמין של גוש קטיף היה בית עלמין ששכן בסמוך לנווה דקלים ושימש את המתים של גוש קטיף. בבית העלמין היו כ-48 קברים[1][2].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית העלמין הוקם ב-1992, והנקבר הראשון בו היה ילד מהישוב נצר חזני שנפטר. לאחריו נקבר בו הרב שמעון בירן ב-27 במאי 1992. מאז הוא שימש לקבורה של מתיישבים מגוש קטיף.
במאי 2005, לאחר פרסום תוכנית ההתנתקות, הועלה לראשונה העניין של העתקת הקברים שנמצאו בגוש קטיף שברצועת עזה. חברת קדישא תמכה בהעברתם מחשש כי הפלסטינים שיגרו באזור יחללו את הקברים ותהיה סכנה לכבוד המת[3].
עוד באותו החודש בעת ציון יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולת האיבה ציון בפעם האחרונה יום הזיכרון בבית העלמין של הגוש. בבית הקברות היו כאמור 48 קברים, בהם היו כ-3 קברים של חיילים וכן קבר של גדעון ריבלין, אזרח עובד צה"ל, שנהרג במורג וזכה להיקבר בליווי הלוויה צבאית. מלבדם היו במקום שישה קברים לאנשים שנהרגו בפעולות טרור באינתיפאדה השנייה. בטקס שנערך במקום השתתפו אישים בכירים שנשאו דברים, בהם היו מפקד אוגדת עזה, תת-אלוף אביב כוכבי (לימים הרמטכ"ל), הרב יגאל קמינצקי, רבה של גוש קטיף, וחבר הכנסת ממפלגת ציונות דתית לאומית מתחדשת, אפי איתם[4].
תוכנית ההתנתקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת ביצועה של תוכנית ההתנתקות החליט ראש אכ"א אלעזר שטרן על סגירתו של אזור בית העלמין בזמן שתבוצע פתיחת הקברים, והבטיח שלחללי צה"ל שקבורים במקום תערך הלוויה צבאית והאזרחים הקבורים יועברו בארון קבורה עטוף בדגל ישראל כנהוג. אישי צבא נוספים שעסקו במלאכת העברת הקברים והפיקוח על הפינוי של בית העלמין היו גם קצינת חיל משאבי האנוש אורנה ברביבאי וכן אריה מועלם, ראש היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון[5].
בסוף אוגוסט 2005, לאחר מבצע הכנה שנמשך מספר ימים על ידי חברה קדישא והרבנות הצבאית, פונו בית הקברות והקברים שבשטחו. מלבד פעולת העתקת המצבות והקברים נעשו דברים נוספים כדי להקל על התהליך: בין היתר הוחלט כי ברגע שגופה תוצא מקברה יצמידו אליה איש מטעם הרבנות הצבאית או מטעם חברת קדישא והוא ילווה אותה עד מקום הקבורה החדש וזאת כדי למנוע טעות בזיהוי הנפטר; מלבד זאת החליט צה"ל שלא לאפשר לצלמים ועיתונאים להיכנס לאזור בית העלמין לאור הרגישות הרבה של הנושא[6] (בהמשך התגלה כי ההבטחה על תיעוד של פינוי בית הקברות הופרה).
בדצמבר 2005, כמה חודשים לאחר תום ביצועה של תוכנית ההתנתקות, פורסם כי דלפו לתקשורת מספר תמונות של תהליך פינוי הקברים. משפחות הקבורים טענו כי הדבר מפר את פרטיותם של קרוביהם וכן את הבטחת הצבא בנוגע לתיעוד האירוע, וזאת בנוסף לשורה של הבטחות שהופרו, בהן ההבטחה לגבי עזרה במימון הוצאות ההלוויה ושריון מקום קבורה ליד בני משפחה אחרים. גורמים רבים בצמרת הביטחונית גינו את המעשה והתנצלו על עוגמת הנפש שנגרמה למשפחות[7]. לאחר הפרסומים החליט ראש אכ"א להדיח שני כתבים וצלם של "במחנה" שהיו חתומים על הכתבה שבה פורסמו התמונות של פינוי הקברים. בתגובה להדחה חיילי "במחנה" טענו כי מדובר במקרה שמדגים את תסמונת הש"ג ואף טענו כי בניגוד לכתבים והצלם, עורך העיתון לא הודח או נענש על אף חלקו באירוע[8]. בהמשך נודע כי גם הקברנים בפינוי היה מעורבים באירוע הפצת התמונות ובשל כך הועמדו לדין[9].
חלק ניכר מהקברים הועברו לבית העלמין בהר הזיתים ובית עלמין בסמוך לניצן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פינוי בית עלמין גוש קטיף, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 10:49)- תמונות קשות לצפייה, באתר בחדרי חרדים, 29 בנובמבר 2005
- פינוי הקברים: עכשיו הסרט, באתר בחדרי חרדים, 12 בדצמבר 2005
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ניר חסון, למרות צל הפינוי, תושבי גוש קטיף ממשיכים לקבור את מתיהם ליד הבית, באתר הארץ, 15 במאי 2005
- ^ שירות YNET, פינוי 48 הקברים מגוש קטיף יחל ביום א' הלוויות צבאיות חוזרות לחללי צה"ל, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2005
- ^ אפרת וייס, "לפנות קברי גוש קטיף, כי יש חשש שיחוללו", באתר ynet, 4 במאי 2005
- ^ אילן מרסיאנו, גוש קטיף: "המתים ישלבו ידיים ויסרבו לפינוי", באתר ynet, 11 במאי 2005
- ^ פינוי 48 הקברים מגוש קטיף יחל ביום א' הלוויות צבאיות חוזרות לחללי צה"ל, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2005
- ^ צה"ל מפנה קברים מגוש קטיף; 2 בתי כנסת יועברו בשלמות מגוש קטיף - עוד 20 יפורקו, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2005
- ^ אפרת וייס וחנן גרינברג, זעם במשפחות על פרסום תמונות מהעברת קברים, באתר ynet, 28 בנובמבר 2005
- ^ לי-אור אברבך, שעירים לעזאזל, באתר וואלה, 14 בספטמבר 2005
- ^ חנן גרינברג, מפרסמי תמונות הקברים בגוש קטיף - לדין, באתר ynet, 22 בדצמבר 2005