בית הפגודה

בית הפגודה
מידע כללי
סוג	בית מגורים
כתובת	רח' נחמני 20
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1925
תאריך פתיחה רשמי	1925
אדריכל	אלכסנדר לוי
סגנון אדריכלי	הסגנון האקלקטי בארץ ישראל
קואורדינטות	32°03′57″N 34°46′27″E / 32.06588333°N 34.77423889°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) בית הפגודה בית הפגודה בית הפגודה מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

בית הפגודה או בית האונייה הוא בניין בלב תל אביב אשר נבנה בשנת 1925 ומאופיין בסגנון אקלקטי. הוא מעורר עניין כחלק מההערכה הציבורית הגוברת לאדריכלות התל אביבית של שנות ה-20 של המאה ה-20, ונחשב כיום לאחד מהבניינים המרשימים שנבנו בתקופה זו.

הבניין, הממוקם בכיכר המלך אלברט, בין הרחובות נחמני ומונטיפיורי, תוכנן בשנות ה-20 לבקשת מוריס בלוך, אלמן אמיד שעלה ארצה מארצות הברית אחרי מלחמת העולם הראשונה.^[1] הוא תוכנן ידי האדריכל אלכסנדר לוי,^[1] בהשראת פגודה מזרח-אסייתית ומאופיין ב-21 קשתות, עמודים דוריים ומאפיינים אחרים המחברים בין אדריכלות המזרח הרחוק, אדריכלות אסלאמית ואדריכלות מערבית מודרנית וקלאסית.^[^{דרוש מקור]} הבניין נבנה בידי יצחק טגנסקי ובניו שבנו עוד מבנים רבים בתחילתה של תל אביב.^[^{דרוש מקור]}

בלוך התגורר באחת הדירות בקומה השנייה. במרפסת הוא תלה שלושה דגלים: דגל ארצות הברית, דגל בריטניה, ואת הדגל הציוני. בשנת 1935 הותקנה בבניין מעלית נוסעים על ידי מהנדס החשמל יהודה גזונטהייט. המעלית, שהייתה מהראשונות בארץ ישראל, הפכה לאטרקציה בקרב תושבי העיר.^[1]

בלוך נפטר ב-1943, הבעלות על הבניין עברה מיד ליד, במקום מגורים נכנסו אליו עסקים ובתי מלאכה, מצבו התדרדר,^[2] והחל משנות ה-60 היו תוכניות להריסתו.^[3] ב-1995 קנה אותו היזם והקבלן ראובן פלד, על מנת לשפץ אותו. אולם לפני שהשיפוץ החל, הוא מכר אותו תמורת כ-5.2 מיליון דולר למיליארדר היהודי-שוודי רוברט וייל,^[4] והשיפוץ החל בשנת 2000.^[1] הבניין נחשב לאחד מסמליה של תל אביב. הוא דוגמה בולטת לתהליך השיפוץ והשימור ברחובותיה של העיר, ונחשב לאחד מהבתים היקרים ביותר בתל אביב בפרט ובמרכז הארץ בכלל.