בית זרע

בית זרע

מדינה
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	עמק הירדן
גובה ממוצע	‎-200 מטר
תאריך ייסוד	1927
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
מוצא המייסדים	גרמניה, ליטא
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	756 תושבים
נתוני קיבוץ ייסוד הגרעין 1921 תנועת אם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ענפי ייצור חקלאות, תעשיות ארקל, הובלות
מפת מיקום מפה דינמית (למפת עמק בית שאן מוגדלת)   בית זרע (למפת עמק בית שאן רגילה)   בית זרע (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית זרע (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית זרע 32°41′20″N 35°34′24″E tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	6 מתוך 10
https://www.betzera.org.il

בית זרע ב-1933

בֵּית זֶרַע הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי השוכן בעמק הירדן, כ-15 ק"מ דרומית לעיר טבריה. שייך למועצה אזורית עמק הירדן. הוקם על ידי קבוצת מרקנהוף, קבוצת הכשרה מגרמניה, שעלתה על הקרקע בספטמבר 1927.

היסטוריה

עד מלחמת העצמאות

בית זרע הוא הקיבוץ הרביעי שהוקם בעמק הירדן לאחר דגניה א', קבוצת כנרת ודגניה ב'. המייסדים היו חברי תנועת "בלאו וייס" מגרמניה. הגרעין המייסד הוקם בשנת 1919 בחוות מרקנהוף בגרמניה, שם עברו חברי הקבוצה הכשרה חקלאית, ולכן כונו "קבוצת מרקנהוף".

בשנת 1921 עלו לארץ שבעה מהחברים, שעברו הכשרה בחווה, והתיישבו כקבוצה חקלאית קטנה בעין גנים. לאחר שנתיים, בסתיו 1923, עברו חברי הקבוצה, שמספרם עלה ל-25, לרובע-אל-נצרא, שהיה אז אתר הכנה להתיישבות בעמק יזרעאל. לאחר שנתיים קשות, וכשהבינו כי לא יקבלו את מכסת הקרקע שהובטחה להם, קבלו את הצעת המרכז החקלאי לעבור לעמק הירדן. הוצע להם לגור באופן זמני באום ג'וני, ובהמשך להקים קיבוץ מדרום לדגניות, בנקודה לא מאוכלסת, שנקראה "כפר גון". לאחר עיכובים שונים עברה הקבוצה לגור בחושות של אום ג'וני באוקטובר 1926. חברי הקבוצה התכוננו לשהות במקום כמה שנים, בהתאם לקצב האיטי של ההתיישבות באותה תקופה. אבל שהותם באום ג'וני נקטעה כעבור שמונה חודשים, ביולי 1927, בגלל רעידת האדמה בישראל (1927). כל החושות של אום ג'וני התמוטטו ברעידת האדמה, ובנס לא היו שם פגיעות בנפש. אסון זה אילץ חברי הקבוצה להקדים את עלייתם המתוכננת על הקרקע. הם העבירו את חודשי יולי-אוגוסט תחת כיפת השמים באום ג'וני, בזמן שפועלים מובטלים, שקיבלו שכר מהמוסדות, בנו את הנקודה. ב-20 בספטמבר 1927, עברו 34 חברי הקבוצה למקום המיועד ובנובמבר אותה שנה, החלו בבנית הבית הראשון.

המקום עצמו עבר כמה גלגולי שם: בתחילה, כאמור, נקרא כְּפַר גּוּן, אחר כך הוסב לכפר נָתָן, על שם נתן לסקי, פעיל ציוני מבריטניה, וקבוצת המייסדים בחרה לו את השם "בית זרע". הביטוי "בית זרע" היה נפוץ בתקופת המשנה ואחריה, וציין מידת קרקע הדרושה לזריעה. בעיקר ידועה האימרה, שהייתה במקור הבחנה בין קרקעות: "כאן בית נטע כאן בית זרע" (כלומר, כאן מידת קרקע מתאימה לנטיעה (ואילו) כאן מידת קרקע המתאימה לזריעה). את השם הזה הציע לקבוצה גרשם שלום עוד בגרמניה, אך עם עלייתה לקרקע היא נתקלה בהתנגדות המוסדות המיישבים. הקבוצה יצרה קשר עם ש"י עגנון וחיים נחמן ביאליק שהתערבו במחלוקת, תמכו בשם "בית זרע" והציגו את שורשיו במקורות ישראל. בהשפעתם התקבל השם ונקבע סופית.

בשנת 1928 ניטע מטע הבננות הראשון. בשנת 1930 ניטע הפרדס הראשון.

בשנת 1934 הצטרפה לקיבוץ קבוצה של 65 חברי "קיבוץ ליטא א'" מווילנה, ממייסדי תנועת השומר הצעיר בליטא ומראשוני בוגריו. במקביל לקליטתם הצטרף הקיבוץ לתנועת "הקיבוץ הארצי".

ב-1935 הוקמה במקום מאפייה ושנתיים אחר כך, החל לפעול ענף הצאן.

הקיבוץ היה שותף במפעל המים מכון חמשת הקיבוצים, שהוקם בשנים 1942–1943, וכלל מכון שאיבה על גדות הירמוך שהעלה את המים אל ראש אמת מים, ממנה זרמו המים במערכת תעלות פתוחות להשקיית השדות.

בשנת 1943 הוקם מכון הקירור, נחפרו בריכות הדגים והוקם ענף המדגה.

בשנת 1946 הצטרפה לקיבוץ הקבוצה הראשונה מבני הקיבוץ, קבוצת "אשל", שסיימה את לימודיה במוסד משמר העמק. איתה הגיעה קבוצת בוגרים נוספת מאותו מוסד: קבוצת "אורן", נוער עולה מפולין.

מלחמת העצמאות

ב-15 במאי 1948, יום לאחר הכרזת המדינה, הופצץ הקיבוץ מהאוויר על ידי הסורים. בהפצצה נהרגה שיינדל כהנא-פרוינד, ממייסדות הקיבוץ, וחבר אחד נפצע. ב-18 במאי כבשו הסורים את צמח, ואז נפלה ההחלטה על פינוי הנשים והילדים לחיפה. הפינוי החפוז התבצע במשאיות. התינוקות והפעוטים הוסעו דרך ואדי פיג'אס (נחל יבנאל). הילדים והנוער הוסעו דרך קבוצת כנרת, תחת הפגזה סורית מצמח, אותה עברו בשלום. בקיבוץ נשארו כ-80 חברים. היו להם 21 רובים, כמה תתי-מקלעים ושני מקלעים. מפקד המקום היה מיכאל צימרמן, חבר הקיבוץ. לא היה כל כוח תגבור נוסף. למשך כמה ימים עברו החברים "לגור" בעמדות, ספגו הפגזות, ובין לבין העמיקו את תעלות הקשר ומתחו גדרות חוטי-תיל בציפייה לטנקים הסורים. אך הסורים ניגפו בשערי דגניה א' ב-21 במאי. בזאת הוכרע הקרב על עמק הירדן, ובית זרע והעמק כולו יצאו מכלל סכנה.

הכפר הערבי עובדייה שכן על תל קדום סמוך לבית זרע. מיד לאחר התבוסה הסורית עזבו תושבי עובדייה את כפרם והלכו אל מעבר לירדן, אל מרגלות הגלעד. יחסיו של הקיבוץ עם תושבי עובדייה היו מתוחים למדי מראשית העלייה על הקרקע. היו התנכלויות שונות מצד תושבי הכפר, בעיקר בשטחי החקלאות, ואף ירי לעבר הקיבוץ.

עד שנת 2000

בשנת 1951 הגיעה לקיבוץ מחלקת הנח"ל הראשונה.

בשנת 1963 הוקם מפעל "ארקל" למוצרי פלסטיק. באותה שנה הגיעה לקיבוץ חברת הנוער האחרונה, "עופרים".

הקיבוץ בשנות האלפיים

בשנת 2008 החל בקיבוץ תהליך הפרטה. נכון ל-2017 קיימת בו הפרטה כמעט מלאה, תוך שמירה על ערכי הליבה שלו לערבות הדדית בנושאי בריאות, חינוך, סיעוד ועזרה לבעלי מוגבלויות וחסרי יכולת התפרנסות. כל זאת באמצעות קרנות ייעודיות.

חברי הקיבוץ מתפרנסים מחקלאות (מטעים, גידולי שדה, כרם, רפת), תעשייה ("ארקל מוצרי פלסטיק" ו"ארקל מערכות סינון"), תיירות ועסקים קטנים. חלקם עובדים גם מחוץ לקיבוץ, ברחבי עמק הירדן, במפעלים, מכללת עמק הירדן, תיירות ועוד.

חינוך

• עד גיל בית ספר: פועלים בקיבוץ בית תינוקות, פעוטונים וגנים.
• בתי ספר: כיתות א'-ח' לומדות בבית הספר האזורי באפיקים, "אפיקי ירדן"; כיתות ט'-י"ב לומדות בבית הספר האזורי "בית ירח".
• חינוך בלתי פורמלי: בקיבוץ פועלות מסגרות של חינוך בלתי פורמלי (חוגים, תנועת נוער ועוד) בכל ימי השבוע, לאחר שעות בית הספר, וגם בימי שישי וחופשים.

ספורט

לאורך שנים ייצגה את הקיבוץ קבוצת הכדורעף הפועל בית זרע. הקבוצה השתתפה בליגת העל בכדורעף וזכתה באליפות ובגביעים וחדלה מלהתקיים בתחילת שנות ה-90. בשנים האחרונות נערך בקיבוץ טורניר כדורעף אזורי לזכרו של חבר הקיבוץ המנוח חיים בורר, ששיחק בנבחרת ישראל בכדורעף בשנות החמישים.

קבוצות נוער וגרעיני התיישבות

הקיבוץ, כמו שאר הקיבוצים בארץ, התגייס גם למשימות לאומיות. שתי תרומות בולטות היו קליטה של קבוצות נוער ו"אירוח" גרעינים כהכנה להתיישבות במקום הקבע. תרומה נוספת הייתה "אימוץ קיבוץ צעיר", שהיה נהוג בתנועה הקיבוצית. קיבוץ ותיק ומבוסס, יחסית, היה מאמץ קיבוץ צעיר ומגיש לו עזרה מסוגים שונים, כולל שליחת משפחות צעירות לתקופה מסוימת לשם חיזוק חברתי וכלכלי. הוועדה שעקבה אחר התהליך הייתה מחליטה מתי הקיבוץ הצעיר כבר אינו זקוק, או פחות זקוק, ל"אימוץ" והייתה מעבירה את הקיבוץ הוותיק לאימוץ חדש. באופן זה אימץ בית זרע את קיבוץ חורשים ואחריו את קיבוץ סאסא.

קליטת קבוצות נוער

הקיבוץ קלט קבוצות נוער, ששהו בו בדרך כלל עד גיל 18. לכל קבוצה הוקצה דיור וצוות חינוכי-מטפל. הייתה לה מערכת לימודים מסודרת, מותאמת לצרכיה, והיא קבלה את כל מה שקיבלו ילדי הקיבוץ. לכל חניך הייתה גם "משפחה מאמצת". ב-1936, שנתים לאחר האיחוד עם הליטאים, כבר אירח הקיבוץ את קבוצת הנוער הראשונה.

להלן רשימת קבוצות הנוער שעברו קליטה חינוכית בבית זרע:

1936 - קבוצת "נוער א'" מגרמניה.

1938 - קבוצת "נוער ב'". מגרמניה.

1939 - קבוצת נוער ג מאוסטריה, גרמניה צ'כיה.

1946 - קבוצת "אורן". נוער עולה מפולין.

1954 - קבוצת נוער "זוהר". ישראלית.

1963 - חברת נוער "עופרים". ישראלית. זו הייתה חברת הנוער האחרונה בבית זרע.

הקיבוץ המשיך לתרום לחברה הישראלית בפרויקטים של "בית ראשון במולדת" (קליטת העלייה הרוסית) בשנות ה-90 וגרעיני צבר (קליטת נוער יהודי מחוץ לישראל שנה לפני הגיוס) בשנות ה-2000.

גלריית תמונות

• 
  חדר האוכל בתכנונו של האדריכל מנחם באר
• 
  מבנה הקבע הראשון בקיבוץ שנבנה ב-1927 בתכנון ריכרד קאופמן
• 
  המבנה לאחר שעבר חידוש חיצוני
• 
  עבודת מוזאיקה המתארת את שיינדל כהנא-פרוינד המגוננת בגופה על אחת מחניכותיה בזמן הפצצת אויב מהאוויר במאי 1948. את העבודה יצר ב-1965 מוציק יואלי
• 
  גן הבנים בקצה הקיבוץ על שפת הירדן, המוגדר כשטח פרטי.
• 
  חדר האוכל, 1929
• 
  חדר האוכל
• 
  חדר האוכל

אתרים בקרבת היישוב

• תל עובדיה - אתר פרהיסטורי הנחשב לאחד האתרים הקדומים ביותר בעולם ובעל חשיבות רבה בקנה מידה עולמי להבנת האבולוציה של האדם. נמצא כקילומטר דרומית-מערבית ליישוב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית זרע בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בית זרע
• בית זרע באתר הרשות לפיתוח הגליל
• נדב מן, הקים זרע לקיבוץ: זכרונות מבית זרע, שנות ה-30, באתר ynet, 21 בדצמבר 2012
• נא להכיר: "גשר נחום" ההיסטורי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 21 בינואר 2015
• מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על מבנה חדר האוכל, בבלוג "חלון אחורי", 1 ביולי 2015
• בית זרע, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
• בית זרע (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
• האדמה של 1927 ששמה את בית זרע על המפה (ההתיישבות בנקודת הקבע) ב"ארכיונתן"