בית כנסת הרמ"א

בית הכנסת הרמ"א
מידע כללי
סוג	בית כנסת
שימוש	בית כנסת
כתובת	רחוב שרוקה 40, קז'ימייז', קרקוב, פולין
מיקום	קרקוב
מדינה	פולין
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1553–1557 (כ־4 שנים)
תאריך פתיחה רשמי	1556
אדריכל	סטניסלב באראנק
קואורדינטות	50°3′9.62″N 19°56′50.13″E / 50.0526722°N 19.9472583°E
	(למפת קרקוב רגילה) בית כנסת הרמ"א

בית הכנסת הרמ"א (בפולנית: Synagoga Remuh; ביידיש: רמ"א שוהל) הוא בית כנסת בקרקוב, פולין, שהוקם ב־1557 ונקרא על שם רבי משה איסרליש. בית הכנסת הוא הקטן ביותר בין בתי הכנסת ההיסטוריים של פרבר קז'ימייז' וכיום הוא אחד משני בתי הכנסת הפעילים בעיר. בית הכנסת רמ"א היה בית הכנסת השני שהוקם בקז'ימייז', ועל כן הוא נקרא 'החדש', כדי להבדילו מבית הכנסת 'הישן' שבקצהו הדרומי של רחוב שרוקה.

הרמ"א (1525–1572), שעל שמו נקרא בית הכנסת, היה פוסק, ראש ישיבה ופילוסוף בפולין של המאה ה־16. הוא נודע בשל חיבורו ההלכתי "המפה", אוסף פרשנויות ותוספות על פי מסורת יהודי אשכנז ל"שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו.

בית הכנסת הרמ"א ובית הקברות הסמוך פתוחים בשעות היום למבקרים בתשלום סמלי.

הקמת בית הכנסת

מקימו של בית הכנסת, על פי אחת המסורות, היה ישראל בן יוסף, נכדו של משה אורבך ואביו של רמ"א, בעל נכסים שהגיע לקרקוב מרגנסבורג אחרי גירוש היהודים ממנה בשנת 1519. על פי מסורת זו, ישראל בן יוסף הקים את בית הכנסת לכבוד בנו רמ"א, שכבר בנעוריו היה מפורסם בלמדנותו.

הסבר אחר שניתן להקמת בית הכנסת נובע מהכתובת בעברית על לוח היסוד, לפיו בית הכנסת נבנתה לזכרה של מלכה, אשתו של ישראל בן יוסף ואמו של רמ"א. לפי הסבר זה, שנת 1552 הייתה תקופה קשה עבור משפחתו של ישראל: אמו, אשתו וכלתו (אשתו הראשונה של רמ"א) מתו במגפה שפגעה בקרקוב באותה השנה, לצד תושבים יהודים רבים של קז'ימייז', ובית הכנסת הוקם לזכרם.

מסורת אחרת טוענת כי בית הכנסת הוקם על ידי רמ"א עצמו, לזכרה של אשתו הראשונה גולדה, שמתה בגיל עשרים.

בית הכנסת נבנה בשנת 1553 בקצהו של בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, על קרקע בבעלותו של ישראל בן יוסף. שנה זו מצוינת בפירוש על כתובת הייסוד. אולם, האישור מטעם המלך זיגמונט השני אוגוסט ניתנה בנובמבר 1556, אחרי התנגדות רבת שנים מצד הכנסייה.

ארכיטקטורה ועיצוב פנים

בית הכנסת נבנה בסגנון הרנסאנס המאוחר. במאות ה-17 וה-18 נערכו בו מספר שינויים. בשנת 1829 נערך שיחזור מקיף, ובשנת 1933 נוספו כמה שיפורים טכניים (בפיקוחו של האדריכל הרמן גוטמן), ומאז ועד היום שמר על מראהו הכללי. בתקופת השואה הוחרם בית הכנסת על ידי הגרמנים באמצעות ה"טרויהנדשטלה" (גוף שטיפל ברכוש השדוד של היהודים) ושימש כמחסן לציוד כיבוי אש, לאחר שתשמישי קודש ופריטים יקרי ערך, וביניהם הבימה, נשדדו ממנו. הבניין עצמו לא נהרס. ב-1957, הודות למאמציהם של חברי הקהילה היהודית ושל נציג הג'וינט בפולין, עקיבא כהנא, עבר בית הכנסת שיפוץ גדול והושב לו עיצובו הפנימי מלפני השואה.

הכניסה אל חצר בית הכנסת מרחוב שרוקה מס' 40 (בעבר נקרא "הרחוב הראשי"), הנמצא בלב הרובע היהודי ההיסטורי קז'ימייז'. מעל לשער מתנוססת קשת ובה כתובת עברית "בית הכנסת חדש דרמ"א זצ"ל". על חומות החצר כתובות לזכר יהודי קרקוב שנספו בשואה. אל אולם התפילה המרכזי מגיעים דרך פרוזדור כניסה קטן מצפון, ועל ידו כניסה נפרדת לעזרת הנשים. הקירות מסוידים לבן, בצד הצפוני והדרומי חלונות שחלקם העליון מעוגל, ובצד המזרחי והמערבי אשנבים המאפשרים כניסת אור היום פנימה ואשר ביחד עם מספר נברשות עומדות ותלויות משרים תחושת אור וגובה. במרכז האולם בימה מלבנית מוקפת גדר מברזל מחושל ולו שתי כניסות, אחת מהן דלת צבעונית כפולה מן המאה ה-18 שהייתה לפנים בבית הכנסת מחוץ לקרקוב ושנחרב בשואה. דלת הבימה מקושטת במנורה ועליה כתר בתבליט מוזהב, בסגנון המזכיר את האמנות העממית באזור. ארון הקודש בסגנון הרנסאנס המאוחר, ולו דלת בסגנון אר-נובו, ומעליו פסוקי תנ"ך. דלתות ארון הקודש המקוריות נעשו בראשית המאה ה-17 על ידי אמנים יהודים מקומיים והן שמורות עתה במוזיאון ישראל. משמאל לארון ניצב נר תמיד עם כתובת עברית "נר תמיד ע"נ (עילוי נשמה) רמ"א ז"ל", ומימינו לוח זיכרון למקום בו נהג רבי משה איסרלש להתפלל. לכבודו של רמ"א שמור גם אחד הכיסאות בקיר מזרח. כתובת הייסוד נשתמרה על יד הקיר הדרומי.

אחת התוספות האחרונות לבית הכנסת הצנוע הוא שעון, מתנת נשיא מדינת ישראל השישי, חיים הרצוג, שביקר במקום בשנת 1992. עזרת הנשים הייתה במקור בקומה הראשונה של מבנה העץ, מקושרת לצד הצפוני. מאז עברה שינויים רבים, וכיום צמוד יציע הנשים לקיר הצפוני של אולם התפילה.

בית הקברות

ערך מורחב – בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב

בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב נמצא ליד בית הכנסת. מעל לשער כתובת, שהועברה ממקומה הקודם בשער הקודם ברחוב יאקובה, המעידה כי בית העלמין נוסד בשנת 1552, והוא מהעתיקים ביותר בפולין. עד 1800 היה בית העלמין העתיק מקום הקבורה העיקרי ליהודי קרקוב, אולם כמה יהודים נכבדים נקברו שם גם אחר כך. בשנות הארבעים של המאה ה-20 הנאצים הרסו אותו כמעט לגמרי. רק כתריסר מצבות שרדו את תקופת השואה, וביניהם מצבותיהם של רבי משה איסרליש ובני משפחתו.

בבית הקברות טמונים גדולי עולם וביניהם הרמ"א ובני משפחתו, רבי נתן נטע שפירא בעל ה"מגלה עמוקות", רבי יואל סירקיש מחבר ספר "בית חדש" על הטור, רבי יהושע העשיל בעל ה"מגיני שלמה", רבי יום-טוב ליפמן הלר בעל ה"תוספות יו"ט" על המשניות, ועוד.

על פי האגדה קבור במקום גם יוסל'ה הקמצן הקדוש.