לדלג לתוכן

בן ציצית הכסת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בן ציצית הכסת היה מעשירי ירושלים בדור של חורבן בית שני. מוזכר בספרות המדרש והאגדה מספר פעמים. באבות דרבי נתן (פרק ו) נמנה בן ציצית הכסת כאחד האנשים המכובדים ביותר בירושלים בימיו של רבן יוחנן בן זכאי ורבי אליעזר בן הורקנוס. לצדו מצוינים כלבא שבוע ונקדימון בן גוריון.

גם בתלמוד הבבלי על מסכת גיטין (נו, א) נמנה בן ציצית הכסת כאחד מעשירי ירושלים הגדולים לצד כלבא שבוע ונקדימון בן גוריון. התלמוד מספר שמחסני המזון של שלושת העשירים הללו יכלו להזין את העיר במצור כעשרים שנה.

במדרש בראשית רבה (פרק צח, ח) נכתב שנמצאה בירושלים מגילת יוחסין ולפיה "בית ציצית הכסת" הם מצאצאיו של אבנר בן נר. נראה שהדברים מכוונים אל בן ציצית הכסת. הנחה זאת מתעצמת לאור העובדה שלצד יחוסו של בן ציצית הכסת נכתב גם על יחוסו של כלבא שבוע. כפי שראינו לעיל כלבא שבוע ובן ציצית הכסת נמנו יחדיו מספר פעמים ולכן סביר שהמילים 'בית ציצית הכסת' מכוונים אל 'בן ציצית הכסת'.

מקור השם בן ציצית הכסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התלמוד (במסכת גיטין דף נו עמוד א) גם מספר על מקור השם בן ציצית הכסת. הסבר אחד הוא ש"ציצית בגדו הייתה נגררת על (כרים ו) כסתות" על מנת שלא תתלכלך. הסבר אחר המופיע בתלמוד הוא שבן ציצית היה מסב עם גדולי רומא כלומר עם ראשי השלטון הרומאי על מטה של כסף בראש כל גדולי ישראל. ייתכן שהיה זה במשלחת של יהודים מארץ ישראל לרומא.