גביע ארצות הברית הפתוח
 | |
| ענף | כדורגל |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1914 |
| ארגון מפעיל | פדרציית הכדורגל של ארצות הברית |
| מספר מתמודדים | 100 (2023) |
| מדינות משתתפות |
 ארצות הברית |
| זוכה | אורלנדו סיטי (זכייה ראשונה) |
| הכי הרבה זכיות |
בית לחם סטיל מכבי לוס אנג'לס (5 זכיות כל אחת) |
| www.usopencup.com | |
  | |
גביע ארצות הברית הפתוח על שם למאר האנט (באנגלית: Lamar Hunt U.S. Open Cup), ובקיצור גביע ארצות הברית הפתוח (באנגלית: U.S. Open Cup, ובראשי תיבות: USOC), הוא מפעל הגביע בכדורגל בארצות הברית, הנערך בשיטת נוקאאוט. הגביע נוסד בשנת 1914, והוא מפעל הכדורגל הלאומי הוותיק ביותר בארצות הברית שעדיין קיים.[1] במהדורה ה-108 של הגביע, שתיערך בשנת 2023, ישתתפו 100 מועדונים מארבע הליגות המקצועיות שכפופות לפדרציית הכדורגל של ארצות הברית: MLS, USL צ'מפיונשיפ, USL1 ו-NISA, וכמו כן גם מועדונים חובבנים בסיבובים המוקדמים של הגביע לאחר שהעפילו לגביע דרך הליגות שלהם. זוכת הגביע קבלת פרס כספי בסך 300,000 דולר, הסגנית מקבלת 100,000 דולר, והקבוצה שהתקדמה הכי רחוק מכל ליגה תחתונה מקבלת 25,000 דולר.[2] ובנוסף לכך, זוכת הגביע מקבלת מקום בשלב הבתים בליגת האלופות של CONCACAF.[2]
התחרות נערכה לראשונה בעונת 1913/1914 בשם גביע האתגר הלאומי, כאשר ברוקלין פילד קלאב זכתה בגביע שנתרם על ידי תומאס דיוואר לקידום הכדורגל האמריקאי.[3] שם התחרות שונה לגביע ארצות הברית הפתוח בשנת 1995, ומאוחר יותר, בשנת 1999 הוא נקרא על שם למאר האנט, שהיה אחד מן הבעלים ב-MLS ותרם רבות לפיתוח וקידום הכדורגל במדינה.[3]
מאז עונת הבכורה של ליגת ה-MLS בשנת 1996, קבוצות הליגה שולטות בתחרות. אף קבוצה מליגה תחתונה לא זכתה בגביע ארצות הברית הפתוח מאז רוצ'סטר ריינוס בשנת 1999, או הגיעה לגמר הגביע מאז צ'ארלסטון באטרי בשנת 2008.[3] זוכת הגביע הנוכחית היא אורלנדו סיטי, שזכתה בגביע הראשון שלה לאחר שניצחה 3–0 את סקרמנטו רפובליק בגמר בשנת 2022.[4]
השיטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטורניר משוחק בשיטת נוקאאוט, ובשנת 2020 ישתתפו 100 מועדונים, מתוכם 62 מועדונים מקצוענים - שני שיאים של כל הזמנים בעידן המודרני.[5] המשתתפים כוללים את המועדונים האמריקאים מכל רחבי מערכת ליגות הכדורגל האמריקאית,כשזמן הכניסה לטורניר נקבע לפי דירוג הליגה. מועדונים אלה כוללים את 23 המועדונים האמריקאים מה-MLS, ומועדונים מה-USL צ'מפיונשיפ ו-USL1 שאינם בבעלות או מופעלים על ידי קבוצת MLS. מועדונים אשר הקשורים בשיתוף פעולה בלבד ל-MLS משתי ליגות אלו רשאים להשתתף בגביע. בנוסף, ישתתפו גם מועדונים מ-NISA, המשמשת כליגה השלישית (ביחד עם USL1). זו הפעם הראשונה ששתי ליגות מקצועיות מאותה רמה מתמודדות שתיהן בטורניר מאז 2017.
מועדונים מ-USL2 ומ-NPSL (שתיהן משמשות כליגה הרביעית) יעפילו לפי מיקומם בטבלה מהעונה הקודמות. מספר הקבוצות נקבע על ידי פדרציית הכדורגל של ארצות הברית. סיבוב מוקדמות מקומי לטורניר נערך בשנת 2019. הסיבוב כלל 88 קבוצות חובבניות המייצגות 18 מדינות שונות ואת מחוז קולומביה (21 התאחדויות כדורגל מקומיות שונות).[6] 12 קבוצות העפילו מסיבוב זה. ובנוסף, כמו בשנה הקודמת, הזוכה בגביע החובבנים הלאומי, ניוטאון פרייד, העפילה אוטומטית לסיבוב הראשון של גביע ארצות הברית הפתוח.[7]
כל הסיבובים, וגם הגמר, הם משחק יחיד הנמשך 90 דקות, ואם לא נקבעה מנצחת ברורה לאחר 90 דקות משחק, ישנה הארכה של 30 דקות. אם בתום הארכה עדיין אין הכרעה, המנצחת נקבעת בבעיטות עונשין. המנצחת מכל משחק מתקדמת לסיבוב הבא והמפסידה מודחת מהטורניר. הגביע פועל בצורה אזורית ושיבוץ הקבוצות מתנהל על פי התאמה גאוגרפית לפי המיקום.
מהדורת 2020 של גביע ארצות הברית הפתוח תכלול שינוי בהעפלה של הקבוצות המקצועניות. כל הקבוצות מהליגה השנייה והליגה השלישית נכנסות יחד בסיבוב השני, בעוד שקבוצות ה-MLS נכנסות בסיבוב השלישי והרביעי. ארבעת המועדונים שהעפילו לעונת 2020 בליגת האלופות של CONCACAF וארבעת המועדונים האמריקאים בעלי המאזן הטוב ביותר בכל מחוז מעונת 2019 בליגה שלא העפילו לליגת האלופות נכנסים בסיבוב הרביעי, ושאר המועדונים נכנסים בסיבוב השלישי.[2]
גביע ארצות הברית הפתוח יחל במרץ 2020, הפתיחה המוקדמת ביותר שלו מאז 1995. הגמר אמור להתקיים בתחילת אוגוסט או בסוף ספטמבר.[2]
השתתפות קבוצות מילואים/בת
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 2016 מועדונים מקצועיים מליגות תחתונות אשר נמצאים בבעלות מועדונים מקצועיים מליגה גבוהה יותר אינם משתתפים יותר בגביע ארצות הברית הפתוח. חוק זה הוציא את מועדוני המילואים/קבוצות הבת של מועדוני MLS אשר המשחקים ב-USL מהגביע בשנת 2016, לאחר מקרים שמועדוני MLS מנעו משחקנים מקבוצות הבת שלהם מה-USL בשנת 2015, במטרה לשמור עליהם כשירים לשחק בקבוצת האם ב-MLS. בכל עונה בגביע ארצות הברית הפתוח, לשחקנים מותר לשחק רק במועדון אחד. [7] מועדונים חובבנים יכולים להשתתף בגביע גם אם הם בבעלות מועדונים מקצוענים. בתחילה, מועדונים ב"שותפות היברידית" - כלומר מועדונים מקצועיים מהליגות התחתונות מהליגה התחתונה שהם מאוישים ומנוהלים על יד אנשי מועדון מליגה גבוהה יותר אך לא בבעלות מועדונים מהליגות הגבוהות יותר - יכלו גם הם להשתתף בגביע, אך השתתפותם נאסרה גם היא בשנת 2016. את השינוי האחרון הזה הציעה יוסטון דינמו, שהיו המועדון הבכיר שעבד עם ריו גראנדה ואלי טורוס במה שהיה ההסכם הראשון מסוג זה ("שותפות היברידית") בכדורגל האמריקאי.[8]
אירוח המשחקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אירוח המשחקים יקבע על ידי בחירה אקראית של ההתאחדות מבין הקבוצות שיגישו בקשה לארח את המשחק. מועדונים שהאצטדיונים שלהם עומדים בתקנים המינימליים של הטורניר מקבלים עדיפות בבחירה.[5]
השתתפות בליגת האלופות של CONCACAF
[עריכת קוד מקור | עריכה]משנת 2008 הזוכה בגביע ארצות הברית הפתוח מקבלת כרטיס לליגת האלופות של CONCACAF. בתחילה הזוכה קיבלה מקום בשלב המוקדם (לפני שלב הבתים), ומעונת 2012/2013 של ליגת האלופות זוכת הגביע מקבלת כרטיס לתחרות עצמה בלי לעבור שלב מוקדמות. הקבוצה הראשונה שייצגה את ארצות הברית כמחזיקת הגביע הייתה הזוכה של עונת 2007, ניו אינגלנד רבולושן שהשתתפה בסיבוב המוקדם של עונת 2008/2009 בליגת האלופות של CONCACAF.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגביע נוסד בעונת 1913/1914 בשם גביע האתגר הלאומי. בשנת 1995 שונה השם לגביע ארצות הברית הפתוח, ובשנת 1999, פדרציית הכדורגל של ארצות הברית כיבדה את למאר האנט, אחד הבעלים ב-MLS שתרם רבות לפיתוח הכדורגל במדינה, על ידי שינוי השם הרשמי של הטורניר לגביע ארצות הברית הפתוח על שם למאר האנט.[3]
גביע האתגר הלאומי היה מפעל הגביע הלאומי הראשון האמיתי בארצות הברית, שכן היו כמה גביעים קודמים שהורדו למעמד אזורי בראשית המאה העשרים, בגלל קשיי התיאום והנסיעות שנגרמו מעצם גודלה של ארצות הברית. בתחילה פדרציית הכדורגל של ארצות הברית ניהלה את הטורניר, אך ההתאחדות העבירה את הניהול לידי התאחדות הכדורגל למבוגרים של ארצות הברית בשנת 1985. ההתאחדות חזרה לנהל את הטורניר בשנת 1995.[9]
מכבי לוס אנג'לס מקליפורניה ובית לחם סטיל מפנסילבניה מחזיקות בשיא הזכיות עם חמש זכיות לכל אחת, ואילו ניו יורק גריק אמריקן אטלס אסטוריה וסיאטל סאונדרס מחזיקות בשיא הזכיות הרצופות עם שלוש זכיות לכל אחת. מועדוני ה-NASL הישנה לא השתתפו בגביע.[3]
מאז העונה הראשונה של ה-MLS בשנת 1996, מועדוני ה-MLS זכו בגביע בכל השנים מאז, למעט בשנת 1999, כשרוצ'סטר ריינוס מהליגה השנייה זכתה בגביע והביסה ארבעה מועדוני MLS, ביניהם את הקולורדו ראפידס 2–0 במשחק הגמר. הקבוצה הראשונה שזכתה בגביע בעידן המקצועני המודרני הייתה ריצ'מונד קיקרס מהליגה השנייה בשנת 1995, שנה לפני העונה הראשונה של ה-MLS. די. סי. יונייטד הייתה קבוצת ה-MLS הראשונה לזכות בגביע כשעשתה זאת בשנת 1996.
הגביע
[עריכת קוד מקור | עריכה]לזוכים בטורניר הוענק "גביע דיוואר", שנתרם על ידי סר תומאס דיוואר בשביל קידום הכדורגל בארצות הברית בשנת 1912, עד אשר הוא הופרש עקב מצבו הגרוע בשנת 1979. "גביע דיוואר" הוחזר לשימוש על ידי התאחדות הכדורגל למבוגרים של ארצות הברית (שניהלה את הטורניר במשך כמה שנים) בשנת 1997, ואחר כך נשאר בשימוש שוב עד שנת 2006 בה זכתה שיקגו פייר בגביע.[3] בשנת 2007 הוחלף "גביע דיוואר" בגביע חדש (השלישי במספר) המשמש עד היום, ו"גביע דיוואר" המקורי הופרש ומוצג בהיכל התהילה הלאומי בכדורגל השוכן באצטדיון טויוטה בפריסקו שבטקסס. למרות זאת, שמו של כל מועדון הזוכה בגביע עדיין מתווסף לתחתית "גביע דיוואר" המקורי.[3]
בתום משחק הגמר הגביע מוענק לקבוצה המנצחת, ונשאר בחזקתה במשך שנה. שחקני שתי הקבוצות ששיחקו בגמר מקבלים מדליות.
זכיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]זכיות לפי מספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועדוני MLS
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מועדון | זכיות | סגנויות | שנות זכייה | שנות סגנות |
|---|---|---|---|---|
| שיקגו פייר | 4 | 2 | 1998, 2000, 2003, 2006 | 2004, 2011 |
| סיאטל סאונדרס | 4 | 1 | 2009, 2010, 2011, 2014 | 2012 |
| ספורטינג קנזס סיטי | 4 | 0 | 2004, 2012, 2015, 2017 | |
| די. סי. יונייטד | 3 | 2 | 1996, 2008, 2013 | 1997, 2009 |
| דאלאס | 2 | 2 | 1997, 2016 | 2005, 2007 |
| לוס אנג'לס גלאקסי | 2 | 2 | 2001, 2005 | 2002, 2006 |
| קולומבוס קרו | 1 | 2 | 2002 | 1998, 2010 |
| ניו אינגלנד רבולושן | 1 | 2 | 2007 | 2001, 2016 |
| יוסטון דינמו | 1 | 0 | 2018 | |
| אטלנטה יונייטד | 1 | 0 | 2019 | |
| פילדלפיה יוניון | 0 | 3 | 2014, 2015, 2018 | |
| ניו יורק רד בולס | 0 | 2 | 2003, 2017 | |
| קולורדו ראפידס | 0 | 1 | 1999 | |
| מיאמי פיוז'ן | 0 | 1 | 2000 | |
| ריאל סולט לייק | 0 | 1 | 2013 | |
| מינסוטה יונייטד | 0 | 1 | 2019 |
זכיות לפי מדינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]זכיות רצופות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר הזכיות הרצופות הגדול ביותר הוא שלוש פעמים, ורק שני מועדונים עשו זאת: ניו יורק גריק אמריקן אטלס אסטוריה (1967, 1968, 1969), וסיאטל סאונדרס (2009, 2010, 2011).
דאבלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדאבל המסורתי הוא זכייה בעת ובעונה אחת בליגה ובגביע, הישג אליו הגיעו חמשת המועדונים הבאים:
- פול ריבר מארקסמן (1924, 1930)
- פילדלפיה יוקרייניאנס (1961, 1963)
- די. סי. יונייטד (1996)
- שיקגו פייר (1998)
- לוס אנג'לס גלאקסי (2005)
שיאי שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכובשים המצטיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטבלה שלהלן מציגה את השחקנים עם מספר השערים הגבוה ביותר בגביע ארצות הברית הפתוח בתקופה המקצוענית המודרנית (1995–הווה).[10]
| דירוג | שחקן | שערים | הערות |
|---|---|---|---|
| 1 | סבסטיאן לה טו | 16 | [11] |
| 2 | קני קופר | 13 | [11] |
| 2 | חיימה מורנו | 13 | [12] |
| 2 | דייוויד ביולו | 13 | [13] |
| 2 | ג'וני מניונגר | 13 | [12] |
הכובשים המצטיינים לפי עונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עונה | שחקן | מועדון | שערים | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 2010 | פאולו ג'וניור נייט ג'קווה |
מיאמי סיאטל סאונדרס |
5 | [14] |
| 2011 | דייוויד ביולו | ריצ'מונד קיקרס | 6 | [15] |
| 2012 | בריאן שרייבר | קרוליינה ריילהוקס | 5 | [16] |
| 2013 | דוויין דה רוסאריו פרדריק פיקיון |
די. סי. יונייטד פורטלנד טימברס |
5 | [17] |
| 2014 | קני קופר | סיאטל סאונדרס | 6 | [18] |
| 2015 | דום דוואייר כריסטיאן נמת |
ספורטינג קנזס סיטי | 5 | [19] |
| 2016 | דייוויד אקם אדווין בורבואה |
שיקגו פייר לה מאקינה |
5 | [20] |
| 2017 | בייה דג'יבי פאל סטפנו פינהו בראדלי רייט-פיליפס |
סינסינטי מיאמי ניו יורק רד בולס |
4 | [21] |
| 2018 | מאורו מנוטאס | יוסטון דינמו | 6 | [22] |
| 2019 | דרווין קינטרו | מינסוטה יונייטד | 6 | [23] |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גביע ארצות הברית הפתוח
גביע ארצות הברית הפתוח, ברשת החברתית פייסבוק
גביע ארצות הברית הפתוח, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
גביע ארצות הברית הפתוח, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Parker, Graham (1 באוקטובר 2013). "The US Open Cup: A quiet century of soccer history". Al Jazeera America. נבדק ב-19 בספטמבר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 "Restructured Competition Format for 2020 Lamar Hunt U.S. Open Cup Provides Opportunity for More "David vs. Goliath" Matchups in 107th Edition of U.S. Soccer's National Championship" (הודעה לעיתונות). U.S. Soccer. 12 בדצמבר 2019. נבדק ב-12 בדצמבר 2019.
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 7 "THEN & NOW: 20 THINGS TO KNOW ABOUT THE OPEN CUP". ussoccer.com. U.S. Soccer. 8 במרץ 2020. נבדק ב-22 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Atlanta hold on to win first USOC title". MLSSoccer.com. Major League Soccer. 27 באוגוסט 2019. נבדק ב-27 באוגוסט 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Record-Setting 100 Teams Confirmed for 2020 Lamar Hunt U.S. Open Cup, 107th Edition of U.S. Soccer's National Championship" (הודעה לעיתונות). U.S. Soccer. 8 בינואר 2020. נבדק ב-10 בינואר 2020.
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ "2020 US Open Cup qualifying: First Round matchups for Open Division Local tournament announced" (הודעה לעיתונות). United States Soccer Federation. 26 באוגוסט 2019. נבדק ב-4 בספטמבר 2019.
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ Arnison, Tom (5 באוגוסט 2019). "Newtown Pride FC win first Amateur Cup title, qualify for 2020 US Open Cup". TheCup.us. נבדק ב-12 בדצמבר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Why isn't RGV FC in the Lamar Hunt U.S. Open Cup?". houstondynamo.com. Houston Dynamo. 30 במרץ 2016. נבדק ב-22 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "USASA". USASA. נבדק ב-22 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "2014 US Open Cup Round 5: Sebastien Le Toux’s historic brace leads Philadelphia Union past New York Cosmos, 2–1 (video)", The Cup, June 25, 2014.
- ^ 1 2 "US Open Cup: Title more important to Philadelphia Union's Sebastien Le Toux than scoring record", MLS Soccer, September 15, 2014.
- ^ 1 2 "Philadelphia Union Reaches Semifinals of U.S. Open Cup", U.S. Soccer, July 8, 2014.
- ^ "Philadelphia Union Reaches Semifinals of U.S. Open Cup", U.S. Soccer, July 8, 2014. (The Richmond Kickers claimed in a 2013 press release that Bulow has scored 14 goals. See "Kickers Face United In Open Cup" (אורכב 16.09.2014 ב Archive.today))
- ^ "2010 Lamar Hunt US Open Cup goalscoring leaders".
- ^ "2011 Lamar Hunt US Open Cup goalscoring leaders".
- ^ "2012 Lamar Hunt US Open Cup goalscoring leaders".
- ^ "2013 Lamar Hunt US Open Cup goalscoring leaders".
- ^ "2014 Lamar Hunt US Open Cup goalscoring leaders".
- ^ Hakala, Josh. "2015 Lamar Hunt US Open Cup statistical leaders: Goals, assists, points". thecup.us. נבדק ב-5 באוקטובר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hakala, Josh. "2016 Lamar Hunt US Open Cup statistical leaders: Goals, assists, points". thecup.us. נבדק ב-27 ביוני 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hakala, Josh. "2017 Lamar Hunt US Open Cup statistical leaders | TheCup.us – Full Coverage of US Open Cup Soccer". thecup.us. נבדק ב-21 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sousa, Dan. "2018 US Open Cup: Mauro Manotas of Houston Dynamo voted TheCup.us Player of the Tournament". thecup.us. נבדק ב-12 באוקטובר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hakala, Josh. "2019 US Open Cup statistical leaders". thecup.us. נבדק ב-12 בדצמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה)
| כדורגל בארצות הברית | ||
|---|---|---|
| ניהול | פדרציית הכדורגל של ארצות הברית • קבוצות • אצטדיונים • תחרויות | |
| תחרויות ליגה | MLS • NPSL • USL • NASL (2011-2017) • NASL (1968-1984) • מבנה הליגות | |
| תחרויות גביע | גביע ארצות הברית הפתוח • גביע ה-MLS • הגביע הדרום-מערבי | |
| נבחרות | הנבחרת הלאומית • עד גיל 23 • עד גיל 20 • עד גיל 17 | |
| כדורגל נשים | הנבחרת הלאומית לנשים • NWSL • WPS | |
| MLS | ||
|---|---|---|
| המחוז המזרחי | אורלנדו סיטי • אטלנטה יונייטד • אינטר מיאמי • די. סי. יונייטד • טורונטו • מונטריאול • ניו אינגלנד רבולושן • ניו יורק סיטי • ניו יורק רד בולס • סינסינטי • פילדלפיה יוניון • קולומבוס קרו • שארלוט • שיקגו פייר | |
| המחוז המערבי | אוסטין • דאלאס • ונקובר וייטקאפס • יוסטון דינמו • מועדון הכדורגל לוס אנג'לס • לוס אנג'לס גלאקסי • מינסוטה יונייטד • נאשוויל • סיאטל סאונדרס • סנט לואיס סיטי • סן חוזה ארת'קווייקס • ספורטינג קנזס סיטי • פורטלנד טימברס • קולורדו ראפידס • ריאל סולט לייק | |
| קבוצות עתידיות | סן דייגו | |
| קבוצות עבר | צ'יבאס ארצות הברית • טמפה ביי מיוטיני • מיאמי פיוז'ן | |
| שונות | גביע ה-MLS • מגן האוהדים • משחק האולסטאר • USSF • גביע ארצות הברית הפתוח • הסופרדראפט | |