גבעת האהבה (סרט)

גבעת האהבה
Love Is a Many-Splendored Thing
	כרזת הסרט גבעת האהבה
	כרזת הסרט גבעת האהבה
בימוי	הנרי קינג
הופק בידי	באדי אדלר
תסריט	ספר:; האן סויאן; תסריט:; ג'ון פטריקס
עריכה	ויליאם ריינולדס
שחקנים ראשיים	ויליאם הולדן; ג'ניפר ג'ונס
מוזיקה	אלפרד ניומן
צילום	לאון שמרוי
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	פוקס המאה ה-20
חברה מפיצה	פוקס המאה העשרים
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	18 באוגוסט 1955
משך הקרנה	102 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט דרמה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית, סרט מלחמה, סרט רומנטי, סרט ביוגרפי
תקציב	1,780,000‏$
הכנסות	3,000,000‏$
פרסים	פרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר בסרט צבעוני (Charles LeMaire); פרס אוסקר לפסקול דרמטי או קומדי מקורי הטוב ביותר (אלפרד ניומן) ;
	דף הסרט ב־IMDb

גבעת האהבה הוא סרט רומנטי אמריקאי שצולם בצבע בשנת 1955 בשיטת הסינמסקופ. השם המקורי של הסרט הוא Love Is a Many-Splendored Thing (בתרגום חפשי - האהבה היא דבר זוהר מאד).

התסריט מבוסס על הרומן האוטוביוגרפי של האן סויאן: A Many-Splendoured Thing משנת 1952. עלילת הסרט מתרחשת בהונג קונג בשנת 1949, בשלהי מלחמת האזרחים הסינית. העיר מלאה בפליטים שברחו מסין מאימת הקומוניסטים בתוכם ד"ר האן סויאן.

סויאן היא בת תערובת אנגלית-סינית (אירואסיאתית). היא אמנם למדה רפואה באנגליה אך קשורה למסורת הסינית ולמשפחתה הסינית הענפה בסין. הסרט מתאר את האווירה הגזענית בהונג קונג ובסין המתנגדת ליחסיה עם העיתונאי האמריקאי מארק אליוט.

שם הסרט בעברית נובע מגבעה המתנשאת מעל הונג קונג שם נהגו סויאן ומארק להתבודד^[1].

השיר מהסרט הולחן על ידי סמי פיין והפך ללהיט. הביצוע המפורסם ביותר שלו הוא על ידי "ארבעת האסים". הוא בוצע גם על ידי פרנק סינטרה, נט קינג קול, אנדי וויליאמס, פטולה קלארק, קוני פרנסיס, אנגלברט המפרדינק, ניל סדקה, שירלי באסי ועוד וכן יש לו ביצועים תזמורתיים רבים.

השיר זכה בפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר לשנת 1956.

תקציר העלילה

ד"ר האן סויאן (ג'ניפר ג'ונס) היא רופאה מוערכת בבית חולים גדול בהונג קונג. היא ממוצא מעורב - אם אנגליה ואב סיני. בבית החולים היא מטפלת בילדה סינית יתומה ומאמצת אותה. בעלה היה גנרל בצבא הלאומני ונהרג על ידי הקומוניסטים והיא ברחה כפליטה להונג קונג. היא גרה בבית החולים ומקדישה את כל זמנה לטיפול בחולים.

במסיבת קוקטייל היא נפגשת במארק אליוט (ויליאם הולדן), עיתונאי הפרוד מאשתו. הוא מתאהב בה ממבט ראשון ומתחיל לחזר אחריה. בתחילה היא מתייחסת בקרירות לקשר ביניהם אך אליוט לא נרתע עד שהיא מתרצה.

היא לוקחת אותו לגבעה המשקיפה על הונג קונג ובראשה עץ בודד, שם הם מביעים את אהבתם בחיבוקים ובנשיקות.

הקשר ביניהם הוא אינו מוצא חן בעיני בני משפחתה המזכירים לה שהיא בנשמתה סינית והוא לבן. אשתו של מארק מסרבת להתגרש ממנו. גם הנהלת בית החולים רומזת לה שהקשר עם אדם נשוי אינו לרוחה ואם תמשיך בו לא יוארך חוזה העבודה שלה בבית החולים.

בשלב מסוים היא נשברת ומודיעה למארק כי הקשר איתו חייב להיפסק, אך הוא לא נרתע ואומר לה שהוא אוהב אותה ולא משנה לו מוצאה. היא לא יכולה לעמוד בהפצרותיו ושניהם נוסעים לנופש במקאו.

לאחר זמן קצר במקאו מקבל אליוט מברק מעיתונו ובה הודעה כי עליו לחזור להונג קונג ומשם יישלח לסקר את מלחמת קוריאה שזה עתה פרצה. הם חוזרים להונג קונג ועולים זמן קצר לגבעה, שם הם מביעים שוב את אהבתם ומארק נפרד ממנה בתקווה להיפגש שוב בקרוב.

האן סויאן נאלצת לעזוב את בית החולים עם הילדה המאומצת ועוברת לגור אצל ידידים טובים שלה. מארק ממשיך לשלוח לה מכתבי אהבה מקוריאה.

יום אחד מראים לה עיתון בו ידיעה שמארק נהרג בהפצצה בקוריאה. היא מתחילה לרוץ לכיוון גבעת האהבה. בהגיעה לשם היא רואה (בדמיון) את מארק מחכה לה ליד העץ בפסגת הגבעה. היא ממהרת לעלות לכיוון העץ אך בהגיעה לשם מתברר לה לצערה שאין שם איש.