לדלג לתוכן

גרשון לפידות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב גרשון לפידות
הרב גרשון לפידות
הרב גרשון לפידות
לידה תרל"ח
פטירה י"ז באדר תשט"ז (בגיל 78 בערך)
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
השתייכות רבני ירושלים
תחומי עיסוק ש"ס, הלכה
תפקידים נוספים דיין בבית הדין של אגודת ישראל
רבותיו הרב בצלאל ברנשטיין
חיבוריו "משנת רבי גרשון"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב גרשון לפידות (תרל"ח 1878 -י"ז באדר תשט"ז 29 בפברואר 1956) ירש את הרב שמשון אהרן פולונסקי ("הרב מטפליק") בכהונת רב שכונת בית ישראל בירושלים ודיין בביה"ד של אגודת ישראל .

נולד ביאסי שברומניה לרב חיים יצחק לפידות, מחסידי רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט. עלה עם משפחתו לארץ ישראל בגיל 3, למד אצל הרב בצלאל ישעיה ברנשטיין ולאחר מכן בישיבת תורת חיים[1] בה למד במשך שנים רבות והיה מראשי הישיבה. במאמרי דברי תורה שכתב בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 הזדהה: "מלומדי הישיבה הגדולה תורת חיים[2], ובסוף שנות ה-20 הזדהה: "גרשון לפידות רב בירושלים..." או "הרב גרשון לפידות מירושלים"[3][4]. נסע מספר פעמים לארצות הברית כשליח לאיסוף תרומות עבור ישיבת תורת חיים.

בשנת 1910 נבחר לאחד משבעת מנהלי כולל רומניה[5]. היה מקורב לרבי דוד בידרמן מללוב. תמך בדרכו של הרב קוק, ששוחח רבות בדברי תורה עמו, והשתתף בחגיגות הקמת הרבנות הראשית ונאם בהן מטעם ישיבת תורת חיים[6]. למרות זאת למד בחברותא עם הרב יצחק ירוחם דיסקין, ממנהיגי העדה החרדית בירושלים.

היה מעורכי הירחון התורני אהל תורה[7] לצד הרב ישעיהו זאב וינוגרד, מראשי ישיבת עץ חיים, הרב שמשון אהרן פולונסקי והרב משה אריה לייב שפירא. הרבה להתכתב בדברי תורה עם עמיתיו, בהם הרב שלמה זלמן אוירבך[8], הרב אברהם זיידה הלר[9] והרב משה קליערס[10]. הוא פרסם מאמרים רבים בדברי תורה בכתבי עת רבים.

בסוף ימיו, לאחר פטירת הרב שמשון אהרן פולונסקי ("הרב מטפליק") בתש"ח, כיהן בירושלים כרב שכונת בית ישראל[11], תפקיד בו כיהן עד פטירתו[12]. כן מילא את מקומו של הרב מטפליק בבית הדין של אגודת ישראל.

התפרסם בהתמדתו בתורה ובכך ששקד ללמוד תורה למרות שחי בעניות רבה[13]. מסופר עליו כי הוא היה מסיים את הש"ס כל תשעה חודשים[14].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשא לאשה את מרת דבורה לפידות (בת רבי חיים צבי נפטרה י"ז בתמוז תשי"ג) וממנה היו לו כמה ילדים ואחד מהם היגר לארצות הברית. ילדיו;

  • משנת רבי גרשון : תשובות, חידושים וביאורים - נכדו, הרב ידידיה גרוסברג (מחבר "משכנות ידידיה" שבו חידושים על התורה ועל הש"ס ויצא לאור בירושלים תשמ"ז), בן חתנו, הרב ירוחם פישל גרוסברג, ערך את הספר מכתביו של הרב לפידות, ירושלים תשנ"א.
  • קונטרס לפיד אש - קונטרס עם מעט מחידושי התורה שהשאיר אחריו ר' גרשון, הנספח לספר 'נחלת עמ"י : חידושים ובאורים במסכת עירובין ובעוד סוגיות בש"ס' (יצא לאור בדפוס עקיבא-יוסף בירושלים תשל"ג) מאת נכדו, הרב עמנואל יצחק גרוסברג, עמ' קכ"ז-קס"ד.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו מאמר שכתב: אור תורה, שנה שנייה, חוברת ב', תרנ"ח, סי׳ ל"ו, באתר היברובוקס
  2. ^ בעניין תרומה, שערי ציון, תשרי-חשון תרפ"ג, סי׳ ז', באתר היברובוקס
  3. ^ סי׳ פ"ז, הפרדס, חשון-כסלו, תרפ"ח, באתר היברובוקס
  4. ^ בסוף המאמר "בדין אתנן במוקדשין", היכל התורה, טבת תרצ"ג, באתר היברובוקס
  5. ^ כולל רומניע פעי"ק ירושלים ת"ו, חבצלת, 7 בפברואר 1910, באתר "עתונות יהודית היסטורית".
  6. ^ חגיגת המילואים של הרבנות הראשית, דואר היום, 14 במרץ 1921, באתר "עתונות יהודית היסטורית".
  7. ^ מגיליונות "אהל תורה : ירחון תורני" שהועלו להיברובוקס.
  8. ^ מנחת שלמה תנינא, ירושלים, תש"ס, סימן קי"ב, עמ' שפג-שפד, שפח-שפט, באתר היברובוקס
  9. ^ דברי אברהם, ירושלים, תשל"ט, סי' כ"ד-כ"ז, באתר היברובוקס
  10. ^ מורשת משה, יורה דעה, ירושלים, תש"ל, עמ' נב, באתר היברובוקס
  11. ^ סוף המדור "מעולם התורה והמוסר", תבונה, תש"ט, עמ' ע"ח, באתר היברובוקס
  12. ^ ביאור בדעת הרמב"ם בהל' שופר, המעיין, תשרי תרט"ו, עמ' טז, באתר היברובוקס
  13. ^ עמלות התורה של רבי גרשון לפידות זצ"ל, ישורון, חלק כ - ניסן תשסח, עמ' שפז, באתר היברובוקס
  14. ^ פרקים מתולדות חייו של הגר"י זצ"ל, ישורון, חלק כ - ניסן תשסח, עמ' שיא, באתר היברובוקס