דוד קמחי
דוד קמחי בתקופת מלחמת העצמאות | |
לידה |
14 בפברואר 1928 לונדון, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
8 במרץ 2010 (בגיל 82) רמת השרון, ישראל |
מדינה | ישראל |
השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
מעסיק | המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים |
דוד קמחי (14 בפברואר 1928 – 8 במרץ 2010) היה איש ממשל ישראלי בכיר, דוקטור ליחסים בין-לאומיים, שכיהן כמשנה לראש "המוסד" וכמנכ"ל משרד החוץ.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוד (דייב) קמחי (Kimche) נולד בלונדון בשנת 1928 כילד התשיעי למשפחה, בילדותו עבר עם משפחתו לציריך עד שובם לאנגליה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, היה חבר בתנועת הבונים. קמחי עלה לארץ ישראל בשנת 1946 באשרת סטודנט ולמד חקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים, לאחר שפג תוקף אשרת שהייתו בארץ, נותר בה כשוהה בלתי לגאלי. במקביל ללימודיו עבד כעורך ב"ג'רוזלם פוסט".
בנובמבר 1947 התגייס לארגון "ההגנה", ושירת בו במסגרת החי"ש כלוחם בפלוגת הסטודנטים של גדוד מוריה. הוא לחם במלחמת העצמאות ונפצע בקרב על שכונת אבו תור בירושלים[1].
לאחר מלחמת העצמאות עזב את לימודי החקלאות ולמד תואר ראשון ושני בלימודי המזרח התיכון ובסוציולוגיה אותם סיים ב-1953, שנים לאחר מכן השתלם במכון ללימודי אפריקה ואסיה באוניברסיטת הסורבון בפריז. ב-1970 סיים את לימודי הדוקטורט ביחסים בינלאומיים, נושא המחקר שלו היה התנועה האפרו-אסיאנית.
בשנת 1953 הצטרף קמחי למוסד. בתפקידו הראשון שימש מדריך בבית הספר למדעי המדינה בירושלים, ב-1955 עבר לאגף "צומת" (האחראי על המודיעין האנושי) ושימש כראש שלוחה במדינה אירופאית[2]. בהמשך מונה לראש מחלקה באגף "תבל" (האגף שמופקד על הקשרים המודיעיניים והדיפלומטיים) ובשנות ה-60 יצא לשליחויות רבות באפריקה ובאסיה. ב-1968 מונה להקים את אגף המטה במוסד האחראי לריכוז ותיאום האגפים המבצעיים. ב-1973 יצא לאירופה כראש "תבל" באזור וב-1976 מונה לראש אגף "תבל". קמחי פעל תחת כיסויים שונים, בהם עיתונאי, איש עסקים ודיפלומט.
בשנת 1980 פרש מן המוסד ונתמנה למנכ"ל משרד החוץ. הוא שימש בתפקיד זה עד לשנת 1986. בשני תפקידיו אלה היה קמחי מעורב בכל האירועים המדיניים החשאיים של התקופה; נפגש עם בשיר ג'ומאייל בלבנון, ב-1976 בעת יצירת הקשר בין ישראל לבין הנוצרים בלבנון, היה מעורב במהלכי מלחמת לבנון הראשונה ובמהלכים הישראלים של פרשת איראנגייט[3].
לאחר פרישתו מתפקידו כמנכ"ל משרד החוץ שימש כשגריר מיוחד של ממשלת ישראל בעיקר ביחסים עם מזרח אירופה. כמו כן מילא משימות מיוחדות, והיה חבר במשלחת הישראלית לוועידת מדריד. קמחי נמנה עם מנסחי יוזמת ז'נבה באוקטובר 2003.
במהלך השנים כתב קמחי מאמרי מערכת על נושאים פוליטיים ל"ג'רוזלם פוסט" תחת פסאדונימים שונים. דוד קמחי כתב יחד עם אחיו, העיתונאי היהודי-בריטי ג'ון קמחי, שני ספרים על תולדות היישוב והמדינה, "דרכי סתר" – על תנועת ההעפלה, ו"משני עברי הגבעה" – על תולדות מלחמת העצמאות כפי שהשתקפה מן הצד הישראלי ומן הצד הבריטי-ערבי. ביחד עם העיתונאי דן בבלי הוא כתב את הספר "סופת האש" אודות מלחמת ששת הימים. כן כתב את הספר "האופציה האחרונה" על תהליך השלום. באנגלית ראה אור ספרו "התנועה האפרו-אסיאתית", פרי לימודיו בסורבון.
קמחי הקים ושימש כנשיא המועצה הישראלית ליחסי חוץ, נמנה עם חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, מכון טרומן למחקר וקידום השלום, ובמועצת המנהלים של מרכז פרס לשלום.
במשך 13 שנה כיהן כסגן נשיא בכיר בתאגיד MIC (מיליקום אינטרנשיונל סלולר), תאגיד תקשורת בינלאומי. בשנים 2005 עד 2008 כיהן כיו"ר מועצת המנהלים של מעריב[4].
דוד קמחי נפטר ב-2010 בביתו ברמת השרון ממחלת הסרטן ונטמן בבית העלמין בקיבוץ שפיים. הוא הותיר אחריו את רעייתו השנייה, רות, וארבעה ילדים משתי נשים.
בהלווייתו הספיד אותו ראש המוסד לשעבר, שבתי שביט, ואמר עליו: ”הלך מאתנו איש המודיעין האולטימטיבי... דייב היה אינטלקטואל, מרגל צמרת, מדינאי ואיש מבצעים, מן הטובים שידע המשרד”[5].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דרכי סתר: נדידת עם בניגוד לחוק 1948-1938 (בשיתוף עם אחיו ג'ון קמחי), הוצאת ג'רוזלם פוסט, 1955
- משני עברי הגבעה: בריטניה ומלחמת הערבים בישראל (בשיתוף עם אחיו ג'ון קמחי), הוצאת דבר, 1961
- סופת האש: מלחמת ששת-הימים, מקורותיה ותוצאותיה (בשיתוף עם דן בבלי), הוצאת עם הספר, 1968
- האופציה האחרונה: המאבק לשלום במזרח התיכון, הוצאת עידנים, 1992
- The Afro-Asian movement: ideology and foreign policy of the third world Publisher: Israel Universities Press, 1973
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסי מלמן ודן רביב, מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין, תל אביב: ידיעות ספרים, 2012, מסת"ב 9789655454826
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוסף דוד קמחי באתר ארכיון המדינה
- אביאל מגנזי, מספידים את בכיר המוסד דוד קמחי: 'גדול מהחיים', באתר ynet, 9 במרץ 2010
- יוסי מלמן, דייב קמחי, "המרגל האלגנטי והערמומי", מת בגיל 82, באתר הארץ, 9 במרץ 2010
- איש המודיעין האולטימטיבי, מבט מל"מ 56, יולי 2010, עמ' 11
- יוסי מלמן, אמן האלתור החשאי, באתר הארץ, 7 באפריל 2011
- מרדכי חיימוביץ, איש הצללים: עשור למותו של דייב קמחי, מעמודי התווך של המוסד ומשרד החוץ, באתר מעריב אונליין, 16 במאי 2020
- דוד קמחי (1928-2010), דף שער בספרייה הלאומית
- ניר לויטן, (2022) Backchannel Diplomacy in the Middle East: David Kimche and the Peace Process, Israel Journal of Foreign Affairs, 16:2, 206-215, DOI: 10.1080/23739770.2022.2125632
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מלמן ורביב, עמוד 137.
- ^ מלמן ורביב, עמוד 62.
- ^ מלמן ורביב, עמוד 360.
- ^ ענת קם, יו"ר דירקטוריון מעריב התפטר, באתר וואלה, 22 ביולי 2008
- ^ יוסי מלמן, ראש המוסד לשעבר ספד למרגל דוד (דייב) קמחי שהובא היום למנוחות: "ג'נטלמן בריטי ומרגל צמרת", באתר הארץ, 10 במרץ 2010
מנכ"לי משרד החוץ | ||
---|---|---|
|
- ראשי אגף תבל במוסד
- סגל הג'רוזלם פוסט
- לוחמי ההגנה
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- פרשת איראן-קונטראס: אישים
- מנכ"לי משרד החוץ
- מנכ"לים יוצאי המוסד
- ישראלים ילידי אנגליה
- עולים לאחר מלחמת העולם השנייה
- שגרירי ישראל
- היסטוריונים של ישראל
- משנים לראש המוסד
- אישים הקבורים בשפיים
- ישראלים שנפטרו מסרטן
- ישראלים שנולדו ב-1928
- ישראלים שנפטרו ב-2010