דוק
דוק או גם דגון הוא מבצר עתיק על פסגת הר קרנטל ממערב לעיר יריחו. זהו המבצר הקדום ביותר מבין המבצרים ששימשו את החשמונאים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם "דוק" נזכר בספר מקבים א', פרק טז, טו. שם זה נשתמר בשמו של המעיין "עין דיוק" בבקעת נערן.[1] באותו סיפור אצל יוסף בן מתתיהו, נקרא המבצר "דגון".[2]
בפרק האחרון של ספר חשמונאים א'[3] מתואר רצח המנהיג החשמונאי שמעון התרסי ושניים מבניו במדבר יהודה, במבצר דוק שמעל יריחו. בספר חשמונאים א' נאמר כי תלמי בן חבוב, הנציב על בקעת יריחו וחתנו של שמעון, הוא זה שבנה את המבצר ואליו הזמין את שמעון ובניו למשתה. לא ברור מתי ועל ידי מי נבנה, אך ודאי שכבר היה קיים בימי שמעון ב-135 לפנה"ס.
במקום נמצאו שרידים מהתקופה החשמונאית. לפי אהוד נצר, יש בכותרות ובחלקים האדריכליים הפזורים על פני השטח להעיד על פאר הבניינים שהיו באתר.[1] אף על פי שהאתר אינו נזכר בשום אירוע הקשור לימיו של המלך הורדוס,[4] נחשפו שרידים המעידים על קיומו של האתר גם בימיו.[1][4]
במאה ה-4 הוקמה במקום הלאורה השנייה במדבר יהודה על ידי חריטון.
האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבצר דוק מתנשא על פסגת הר קרנטל כשלוש מאות מטר מעל בקעת יריחו. הפרש גבהים זה שנגרם על ידי השבר הסורי אפריקני, מפגיש בטווח קטן נופים שונים ומנוגדים. מערבית למצוק – כתף יריחו, רמה מדברית שתשתיתה מורכבת מסלע קירטון בהיר וקר. כמות משקעים נמוכה, חלחול מים גרוע ומזג האוויר החם כל השנה קבעו את אופייה המדברי של הרמה. האתר מכיל יסודות מבנים, חומות קירות תמך וחפיר הגנה. האתר נתגלה בסקר עוד בשנת 1873 ולאחריו נערכו מספר סקרים נוספים. בכל הסקרים לא נמצאה מערכת המים. רק בשנת 1972 בסקר שנערך על ידי אוניברסיטת ת"א ברשות זאב משל ודוד עמית נתגלו בשלוחה הצפונית קטע של אמת המים.
מערכת המים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערכת המים של המבצר מורכבת מאמת מים, שתי בריכות ותשעה בורות החצובים במדרון המצוקי. הכוון הכללי של האמה הוא ממערב למזרח. מקור המים הם מי שיטפונות של נחל קצר. האמה מתחילה במיגלש בנוי האוסף את כל מי השיטפונות בנחל. בדרכה אוספת האמה מי שיטפונות של שני נחלים נוספים. אורך האמה עד לפתח בור המים הראשון הוא חצי ק"מ ורחבה בין 80-60 ס"מ. האמה חלקה חצובה בסלע וחלקה בנויה. מטויחת לכל אורכה בטיח לבן. המים מעוברים מהאמה לבורות על ידי מגלש מים מתעקל תוך השקעת סחף ופסולת בבריכת שיקוע בסוף כל הבורות. המים ווסתו בין הבורות השונים בהתאם לצורך. הבריכות ממוקמות ליד האמה לקראת סופה ושימשו כנראה את יושבי המבנים המצויים בקרבת מקום.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהוד נצר, ארמונות החשמונאים והורדוס הגדול, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1999.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה] |
- עפרה גורי-רימון, בתי אוצר ומרכזי מִנהל – ייעודם העיקרי של מבצרי המדבר, קתדרה 82, דצמבר 1996, עמ' 16-7
- רון פלד, דני הרמן, משחקי הכס: הסיפור מאחורי מבצרי קיפרוס ודוק, באתר ynet, 5 במרץ 2021
הדרכה במבצר דוק, עם: מאיר רוטר, דביר בן-יהודה, בנימין טרופר וחזי הורן, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 59:55)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 אהוד נצר, ארמונות החשמונאים והורדוס הגדול, יד יצחק בן צבי, ירושלים תש"ס (1999), עמ' 62.
- ^ פלאוויוס יוספוס, מלחמת היהודים, ספר א, פרק ב, ג; קדמוניות היהודים, ספר יג, פרק ח, א, 230.
- ^ ספר המקבים א, פרק טז, יא-טז.
- ^ 1 2 אהוד נצר, ארמונות החשמונאים והורדוס הגדול, עמ' 69.
