דיבון

חורבות דיבון, ברקע העיירה ד'יבאן

שטחי מואב

דִּיבוֹן (במואבית: 𐤃𐤉𐤁𐤍) הייתה עיר מואבית־ישראלית בעבר הירדן, בקרבת נחל ארנון. אתר העיר נמצא כיום ליד העיירה הירדנית ד'יבאן (ذيبان), המשמרת את השם העתיק.

דיבון מוזכרת כעיר מואבית בכתובת מישע, ולפי ההשלמה המקובלת גם בכתובת מקיר-מואב, כמקום מוצאו של איש בשם כמשית, אביו של מישע מלך מואב.

העיר מוזכרת בתורה כאחת מתחנות בני ישראל בעת נדודיהם במדבר לאחר יציאת מצרים בדרכם לארץ ישראל. לפי המסופר, בני ישראל הגיעו לדיבון גד לאחר שחנו בעיי העברים, ומדיבון גד נסעו לעלמן דבלתימה.

שם

במקרא מופיע שם העיר שלוש פעמים בכתיב מלא "דיבון" ושמונה פעמים בכתיב החסר "דיבן", כפי שמופיע גם במואבית במצבת מישע; הופעת הי' במואבית, בה לא היו אמות קריאה, כמו גם התעתיק Δαιβων בתרגום השבעים, מעידים על ההגיה המקורית "דַיְבּוֹן".

ארכאולוגיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. ניתן להשלים לפי המאמרים שב#לקריאה נוספת.

מפה משוערת של מסלול נדודי בני ישראל במדבר, דיבון גד מופיע מימין.

נחלת שבט גד או ראובן

דיבון מוזכרת בכיבושיו של שבט גד כאחת מהערים המואביות אותן הוא כובש והופך לנחלתו. בימי יהושע נכללה העיר בנחלת שבט ראובן, וככל הנראה בימי דוד המלך או בנו, שלמה, הפכה העיר להיות אחת מערי הלויים.^{[דרוש מקור]}

בתורה נכתב כי בני שבט גד הם בנו את 'דיבון': ”וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר” (ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוק ל"ד), אך מנגד בספר יהושע נאמר שדיבון הייתה נחלת בני ראובן: ”וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם: וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְכָל הַמִּישֹׁר עַל מֵידְבָא: חֶשְׁבּוֹן וְכָל עָרֶיהָ אֲשֶׁר בַּמִּישֹׁר דִּיבוֹן וּבָמוֹת בַּעַל וּבֵית בַּעַל מְעוֹן” (ספר יהושע, פרק י"ג, פסוקים ט"ו–י"ז).

יש שכתבו שמקום זה ניתן לשבט גד בעת חלוקת הארץ ופירוש 'דיבון גד' הוא 'דיבון' של 'גד'.

זיהוי המקום

לדעת הארכאולוג אולברייט יש לזהות את 'דיבון' עם העיר תפז הנזכרת ברשימת תחותימס השלישי.

נחל זרד

ערך מורחב – נחל זרד

במפרשים התקשו בסתירת הפסוקים, שכן בפרשת מסעי נאמר בתורה שלאחר שחנו בעיי העברים המשיכו דיבון גד, ואילו בפרשת חוקת נכתב שמעיי העברים נסעו לנחל זרד: ”וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מוֹאָב מִמִּזְרַח הַשָּׁמֶשׁ מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ בְּנַחַל זָרֶד מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ מֵעֵבֶר אַרְנוֹן אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר הַיֹּצֵא מִגְּבֻל הָאֱמֹרִי”. בראשונים כתבו לבאר שאכן היו המקומות זהים, פעם אחת פירטו את שם המקום, ופעם אחת פירטו את שם הנהרות שהיו שם. עם זאת, הראיות המחקריות הראו שדיבון שכנה בקרבת נחל ארנון.

לקריאה נוספת

• Fred V. Winnett, William L. Reed, The Excavations at Dibon (Dhībân) in Moab. Part I: The First Campaign, 1950-1951. Part II: The Second Campaign, 1952, The Annual of the American Schools of Oriental Research 36/37, 1957, עמ' i–79 doi: 10.2307/3768535
• A. D. Tushingham, The Excavations at Dibon (Dhībân) in Moab. The Third Campaign 1952-53, The Annual of the American Schools of Oriental Research 40, 1972, עמ' iii–172 doi: 10.2307/3768544
• F. V. Winnett, Excavations at Dibon in Moab, 1950-51, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1952, עמ' 7–20 doi: 10.2307/1355935
• A. Douglas Tushingham, Excavations at Dibon in Moab, 1952-53, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1954, עמ' 6–26 doi: 10.2307/3218751

• ישראל אפעל (עורך ראשי), ההיסטוריה של ארץ-ישראל: ישראל ויהודה בתקופת המקרא (המאה השתים עשרה - 332 לפני הספירה), כרך שני, עמ' 121, יד יצחק בן-צבי (1984).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דיבון בוויקישיתוף

• אזכור העיר באתר עציון במאמר על מצבת מישע
• דיבון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

קודמת: עיי העברים

נדודי בני ישראל במדבר

הבאה: עלמן דבלתימה