דלידה

דלידה
**Dalida**
לידה	17 בינואר 1933; שוברה, ממלכת מצרים
התאבדה	3 במאי 1987 (בגיל 54); הרובע השמונה-עשר של פריז, צרפת
שם לידה	יולנדה כריסטינה ג'יליוטי
שם במה	Dalida
מקום קבורה	בית הקברות של מונמארטר
מוקד פעילות	צרפת
תקופת הפעילות	1954–1987 (כ־33 שנים)
סוגה	שאנסון, דיסקו, שיר עממי, מוזיקת פופ, מוזיקה ערבית
סוג קול	קונטרה אלט
שפה מועדפת	צרפתית, ספרדית, ערבית מצרית, אנגלית, איטלקית
חברת תקליטים	ברקלי רקורדס, אורלנדו
בן או בת זוג	Lucien Morisse (8 באפריל 1961–העשור של 1960) ; Christian de la Mazière (1963–1966); Richard Chanfray (1972–1981); לואיג'י טנקו (1966–1967); אלן דלון (1962–1962)
פרסים והוקרה	מפקד מסדר האמנויות והספרות
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

דַּלִידָה (נולדה בשם יולנדה כריסטינה ג'יליוטי, באיטלקית: Iolanda Cristina Gigliotti;‏ 17 בינואר 1933 – 3 במאי 1987) הייתה זמרת שאנסון איטלקייה-צרפתייה.

ביוגרפיה

יולנדה כריסטינה ג'יליוטי נולדה בקהיר, מצרים, להורים ממוצא איטלקי. אביה היה כנר ואמה הייתה זמרת באופרה של קהיר, ומגיל צעיר הם לימדו אותה לשיר. בשנת 1954 זכתה בתחרות מלכת היופי של מצרים ומיד לאחר מכן עזבה לפריז על מנת לקדם קריירת משחק, ואימצה את שם הבמה שלה: דלידה.

סרטה הראשון, "ג'וזפה ואחיו", עם עומר שריף, לא זכה להצלחה. לצד המשחק החלה לשיר בקברטים באיטלקית, בצרפתית, בערבית ובשפות נוספות. באוגוסט 1956, יצא שירה הראשון "מדונה" וזכה להצלחה. בדצמבר אותה שנה, יצא השיר "במבינו", שתורגם לשפות רבות, והפך ללהיט הראשון בסדרה של מאות להיטים בקריירה בת שלושה עשורים. ב-27 בפברואר 1957, התקיים המופע הראשון שלה באולם "אולימפיה" בפריז.

חייה האישיים של דלידה היו סוערים ומלאי דרמות. שניים ממאהביה והגרוש שלה התאבדו. ב-1961 התחתנה עם היועץ האישי שלה, לוסיאן מוריס והפכה לאזרחית צרפת עקב נישואיה. לאחר מספר חודשים, היא סיימה את נשואיה לטובת הזמר האיטלקי לואיג'י טנקו. בסוף 1965 הופיעה בהיכל התרבות בתל אביב ושרה בעברית את השיר "הבה נגילה". בשנת 1966, היא יצאה לסיבוב הופעות בקנדה, אמריקה הלטינית, מדינות ערביות וברחבי אירופה.

בינואר 1967 היא וטנקו התארסו, ובאותו חודש השתתפו בפסטיבל השירים האיטלקי (פסטיבל סן רמו) עם השיר "להתראות אהבה, להתראות" (Ciao Amore, Ciao) שאותו כתב טנקו והלחין לדלידה. ב-27 בינואר 1967 מצאה דלידה את גופתו של טנקו בחדרם במלון בסן רמו. טנקו התאבד בירייה ברקתו בהיותו בן 28 בלבד, לאחר שנודע לו כי לא עלה לגמר הפסטיבל. הוא הותיר לצידו פתק המודיע שהתאבדותו נעשתה כנגד חבר השופטים ובחירת הקהל. התאבדותו הייתה קשה עד מאוד לדלידה, והיא ניסתה להתאבד חודש אחריו באותו חדר. היא הודיעה לצוות המלון שלא יפריעו לה, ובלעה כמות גדולה של גלולות. חדרנית שחשדה שהיא פוגעת בעצמה הזעיקה צוות עזרה ראשונה והצליחו להציל את חייה. היא הייתה בקומה במשך חמישה ימים ולאחר מכן שהתה בבית החולים במשך מספר חודשים. בדצמבר אותה שנה, נכנסה להיריון מסטודנט איטלקי בשם לוסיו. היא ביצעה הפלה מלאכותית שהותירה אותה עקרה.

היא ניהלה רומן קצר עם נשיא צרפת פרנסואה מיטראן ועם השחקן אלן דלון, איתו שרה את השיר "פארולה פארולה", שזכה להצלחה בצרפת, ביפן, בקנדה ועוד.

בקיץ 1982, במהלך גביע העולם בכדורגל, היא הוציאה שיר עידוד לנבחרת צרפת. ב-1985, ביצעה שני ניתוחי עיניים ולקחה הפסקה מקריירת השירה. בשנת 1986, היא כיכבה בסרט "היום השישי", שזכה לביקורות מהללות במצרים ובצרפת. בתחילת 1987 חוותה דלידה מספר דיכאונות. היא נסעה לבקר במצרים, ארץ הולדתה, וזכתה לקבלת פנים מרשימה. בסוף אפריל, התקיימה ההופעה האחרונה שלה באנטליה, טורקיה, ולאחר מכן היא חזרה לפריז.

בלילה שבין ה-2–3 במאי דלידה התאבדה בבליעת כדורים והשאירה מכתב פרידה, בו כתבה: "החיים הפכו לבלתי נסבלים... סלחו לי". היא נקברה בבית הקברות של מונמארטר. על קברה יש פסל שלה בגודל טבעי.

במהלך הקריירה שלה הקליטה דלידה מעל 500 שירים, 200 מהם תורגמו לצרפתית ולאנגלית. היא מכרה למעלה מ-100 מיליון תקליטים, וזכתה פעמיים באוסקר העולמי למוזיקה.