לדלג לתוכן

דנב אל-אוקב אוסטרליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דנב אל-אוקב אוסטרליס
מיקומו של דנב אל-אוקב אוסטרליס בקבוצת הכוכבים נשר
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים נשר
שמות נוספים ζ בנשר, HD 177724
סוג כוכב הסדרה הראשית לבן
בהירות נראית 2.99[1]
סיווג ספקטרלי A0 V-IVn[1]
עלייה ישרה 19ʰ 05ᵐ 24.61ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה ‏48.52″ ‏51′ ‏13°‏+ מילי-שניות קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.96
מרחק 83 שנות אור
25.45 פארסק[1]
רדיוס 2.27[2] רדיוסי שמש
מסה 2.37[3] מסות שמש
עוצמת הארה פי 35 מהשמש
טמפרטורה 9,620[2] K
מהירות סיבוב 317[3] ק"מ/שנייה
גיל 100[2] מיליון שנים
מהירות רדיאלית −25±4 קילומטר לשנייה
היסט 42.5103±0.6549 אלפיות של שניות קשת
מערכת
כוכבים נלווים דנב אל-אוקב אוסטרליס F / E / D / C / B

דֶנֶבּ אַל-אוֹקָבּ אוֹסְטְרָלִיס או ζ בנשר הוא הכוכב השלישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים נשר עם בהירות נראית מדרגה 2.99. מקור שמו הוא שילוב של ערבית ולטינית: ذنب العقاب - "ד'נב אל-עִקאבּ", שפירושו זנב העיט ו-Australis - "אוסטרליס" שפרושו דרומי. ζ בנשר והכוכב הסמוך, ε בנשר, מייצגים את זנב הנשר וקיבלו ביחד את השם הערבי "דנב אל אוקב". על מנת להבדיל ביניהם הם קיבלו את התוספות "אוסטרליס" (דרומי) ו"בוראליס" (צפוני) בהתאמה.

דנב אל-אוקב אוסטרליס הוא כוכב הסדרה הראשית לבן מסוג ספקטרלי A0 Vn (לפעמים מסווג גם כתת-ענק לבן מסוג ספקטרלי A0 IVn) שנמצא במרחק של כ-83 שנות אור ממערכת השמש. מסתו כ-2.4 מסות שמש, רדיוסו כ-2.3 רדיוסי שמש, טמפרטורת פניו היא כ-9,600 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 35 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה ובערך פי 40 ממנה בצירוף הקרינה בתחום העל-סגול.[2] לכוכב מהירות סיבוב עצמי גבוהה של למעלה מ-300 קילומטר בשנייה. כתוצאה מהמהירות הגבוהה נוצרת הרחבת דופלר של פסי הבליעה שבספקטרום הכוכב ולכן התוספת n לסיווג הספקטרלי שלו. גילו של הכוכב מוערך בכ-100 מיליון שנים בלבד, אבל נראה שהוא כבר נמצא לקראת סיום שלב היתוך המימן שבליבתו להליום והוא צפוי להתחיל בתהליך של התנפחות והתקררות בדרך להפוך לענק אדום.

כוכבים נלווים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסמוך לדנב אל-אוקב אוסטרליס ניתן להבחין במספר כוכבים עמומים בהרבה. הקרוב מביניהם עם בהירות מדרגה 12, נמצא במרחק זוויתי של כ-7 שניות קשת. ככל הנראה מדובר בננס אדום עם מסה של כחצי מסת שמש שמקיף את דנב אל-אוקב אוסטרליס במרחק של כ-185 יחידות אסטרונומיות ובזמן הקפה של סביב 1,000 שנים.[4] במרחק זוויתי סביב 3 דקות קשת מדנב אל-אוקב אוסטרליס, נמצאים שני כוכבים נוספים עם דרגות בהירות 12.2 ו-10.6, ואחד נוסף עם בהירות מדרגה 16 נמצא במרחק של כ-17 דקות קשת.[5] לא ידוע אם אחד או יותר מהכוכבים האלה קשורים כבידתית אל דנב אל-אוקב אוסטרליס, אך אם כן, מדובר כנראה גם כן בננסים אדומים, שהקרובים מביניהם נמצאים במרחק של 5,000-4,000 יחידות אסטרונומיות ממנו, והרחוק יותר נמצא במרחק של לפחות 26,000 יחידות אסטרונומיות ממנו. במרחק זוויתי של כמעט חצי מעלה נמצא כוכב נוסף שנראה שהוא נע באותו הכיוון כמו דנב אל-אוקב אוסטרליס. אם הם קשורים זה לזה אז המרחק ביניהם הוא לפחות 38,000 יחידות אסטרונומיות (0.6 שנת אור).[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 SIMBAD: ζ Aquilae
  2. ^ 1 2 3 4 P. Plavchan, M. W. Werner, C. H. Chen, K. R. Stapelfeldt, K. Y. L. Su, J. R. Stauffer & I. Song: New Debris Disks Around Young, Low-Mass Stars Discovered with the Spitzer Space Telescope, The Astrophysical Journal, Vol. 698, Iss. 2, p. 1074, 1079 (2009)
  3. ^ 1 2 O. Absil, E. Di Folco, A. Merand, J.-C. Augereau, V. Coude du Foresto, D. Defrere, P. Kervella, J. P. Aufdenberg, M. Desort, D. Ehrenreich, A.-M. Lagrange, G. Montagnier, J. Olofsson, T. A. ten Brummelaar, H. A. McAlister, J. Sturmann, L. Sturmann & N. H. Turner: A near-infrared interferometric survey of debris disc stars. II. CHARA/FLUOR observations of six early-type dwarfs, Astronomy & Astrophysics, Vol. 487, Iss. 3, p. 1043 (2008)
  4. ^ 1 2 R. J. De Rosa, J. Patience, P. A. Wilson, A. Schneider, S. J. Wiktorowicz, A. Vigan, C. Marois, I. Song, B. Macintosh, J. R. Graham, R. Doyon, M. S. Bessell, S. Thomas & O. Lai: The VAST Survey - III. The multiplicity of A-type stars within 75 pc, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 437, Iss. 2, p. 10, 11 (as HIP 93747) (2014)
  5. ^ B. D. Mason, G. L. Wycoff, W. I. Hartkopf, G. G. Douglass & C. E. Worley: The Washington Visual Double Star Catalog, The Astronomical Journal, Vol. 122, Iss. 6, p. 3466 (2001)