דניאל (פריץ) פייזר
 | |
| לידה |
1892 ויצהאנאוזן, גרמניה |
|---|---|
| פטירה | 3 ביולי 1966 (בגיל 74 בערך) |
| תאריך עלייה | 1932 |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי חוף הכרמל  |
| לימודי רפואה | בית ספר לרפואה במינכן |
| התמחות | כירורגיה |
| תואר | דוקטור |
| תפקידים | מנהל בית החולים "הדסה" בחיפה |
| הנצחה | רחוב על שמו בחיפה |
  | |
דניאל (פריץ) פייזר (1892 – 3 ביולי 1966[1]) היה כירורג, מנהל בית החולים "הדסה" בחיפה (כיום המרכז הרפואי בני ציון),[2] מנהל המחלקה הכירורגית בהדסה חיפה, המחלקה הכירורגית היחידה באזור חיפה, מעמודי התווך של הרפואה בחיפה בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20.[3]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פייזר נולד בויצהאנאוזן, גרמניה, אביו היה משפטן, ופריץ היה הבן השני מתוך שלושה בנים ובת. המשפחה עברה לאושווגה, פריץ למד בבית ספר יהודי ובתיכון גרמני. פייזר התקבל לבית ספר לרפואה במינכן, המשיך בברלין המשיך בברסלאו, ומשם עבר לגטינגן.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, בהיותו סטודנט לרפואה בשלב מתקדם התנדב לצבא, שירת בקליניקה הכירורגית של גטינגן ומשם הועבר לחזית הבלגית. חזר לברלין וסיים את לימודי הרפואה. בגטינגן התמחה בכירורגיה.
בשנת 1917 התחתן עם אליסה לבית נוטמן מקטוביץ. בנו, עלי, נולד בשנת 1919,בנו גדעון בשנת 1921 ובתו, עלמה מרים, בשנת 1927.
בשנים 1923–1924 התמחה בגיניקולוגיה, בנוסף למומחיות בכירורגיה. בשנת 1925 הקים וניהל מחלקה גינקולוגית בת 15 מיטות בבית חולים פרטי באושווגה.[4]
בסוף שנות העשרים של המאה ה-20 רכש פייזר פרדס בפרדס חנה. ד"ר הלל יפה יעץ לפייזר לנסוע לארץ-ישראל. באוגוסט 1932 עלה לארץ-ישראל עם רעייתו אליסה, בניו עלי וגדעון וביתו עלמה מרים. פייזר התיישב בחיפה, והתמנה בשנת 1932 למנהל המחלקה הכירורגית,[5] ולמנהל בית החולים "הדסה". פייזר היה הראשון בארץ שהכניס את שיטת ה"מסמור" לקבוע ברך. נקט שיטות ייחודיות לטיפול בשחפת.
פייזר טיפל בפצועים ללא משוא פנים.[6] במלחמת העצמאות טיפל במאות פצועים. פייזר ארגן דיוניים קליניים, הרצאות, הדרכות של רופאים צעירים ליד "מיטת החולה", ובמשותף עם פרופ' מכס מרכוס מבית החולים הדסה (תל אביב), פרופ' פאול נתן מבית חולים בילינסון, ופרופ' אדוארד גורדון יוסף (ג'וזף) מבית חולים הדסה בירושלים יזם את המפגשים המשותפים של בכירי הכירורגים מכל הארץ.
פייזר הקים את הסניף הישראלי של "ארגון הכירורגים הבינלאומי" ושימש נשיאו.
על שמו רחוב בחיפה.[7] מתלמידיו : הפתולוג, פרופ' ברוך (בלה) גלי.[8]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחיו אריך עלה לארץ-ישראל בשנת 1928 והתיישב בחדרה.
בנו, הפרופ' עלי פייזר, מרופאי הרובע היהודי במלחמת העצמאות, מייסד ומנהל המחלקה לנוירוכירורגיה בבית החולים רמב"ם.
גיסו, בעלה של אחותו לואיזה, שהייתה המזכירה של ההתאחדות הציונית בפרנקפורט הפרופ' ואלטר פלק.[9] היה מנהל מחלקת הילדים של בית החולים הממשלתי בחיפה.
אחיינו הפרופ' ראובן פייזר ניהל שנים רבות את מחלקת נשים בבית חולים הקריה בתל אביב.
רעייתו אליסה נפטרה בשנת 1942.[10] השאירה 3 ילדים: עלי, גדעון ועלמה מרים.[3]
פייזר נשא לאישה את דורותי (דולי) לבית גרודזינסקי, ב־1943 נולדה רחל, וב־1944 נולד יואל.
פייזר נפטר ב-1966 ונקבר בבית הקברות חוף הכרמל.[1]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך : פייזר, דניאל (פריץ), עמודים 331–332
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 דניאל פייזר באתר GRAVEZ
- ^ בית החולים "הדסה" בחיפה, נוסד בשנת 1922 על ידי ההסתדרות הציונית הדסה והיה קרוי "בית חולים הדסה חיפה". ב-1942 הוסב שמו ל"בית החולים רוטשילד" ומשנת 1988 מרכז רפואי בני ציון.
- ^ 1 2 נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך : פייזר דניאל (פריץ) עמודים 331-332
- ^ בית החולים של עדת ישראל (1941-1904) - הקהילה היהודית
- ^ אל פרלסון, מתי ייבנה בית החולים בחיפה, דבר, 11 בפברואר 1934
- ^ סיפורי ארץ-ישראל מצבות מדברות 1850-1950
- ^ אמציה פלד, רחוב פייזר, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
- ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך : גלי ברוך (בלה) פרופ', עמודים 155-156
- ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך : פלק, ואלטר פרופ', עמודים 339-340
- ^ בבית המשפט המחוזי של חיפה -תיק קיום צוואה מס׳ 35/42 בעניין המנוחה עליס פייזר לבית גוטמן