דני מס
 | |
| לידה |
19 באוקטובר 1923 ברלין, גרמניה |
|---|---|
| נהרג |
16 בינואר 1948 (בגיל 24) פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית הקברות הצבאי בהר הרצל  |
| תאריך עלייה | 1933 |
| השתייכות |
 פלמ"ח |
| תקופת הפעילות | 1941–1948 (כ־7 שנים) |
| דרגה |
 רב-סרן |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות | |
  | |
דניאל (דני) מס (19 באוקטובר 1923, ט' בחשוון תרפ"ד – 16 בינואר 1948) היה מפקד גוש עציון, סגן מפקד גדוד בפלמ"ח ומפקד מחלקת הל"ה. נהרג יחד עם כל מחלקת הל"ה בדרכם לתגבור גוש עציון הנצור טרם הקמת המדינה.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מס נולד בברלין בירת גרמניה לחנה ולמוציא לאור ראובן מס, גדל בבית ציוני ועלה עם משפחתו לארץ ישראל כשהיה בן 10, בשנת 1933. למד בגימנסיה העברית רחביה בירושלים.
הוא הצטרף בתחילה לאצ"ל וב-1941 עבר לפלמ"ח והשתתף בפעולות במקומות שונים בארץ. השתתף בהתקפה על שרונה במסגרת ליל המשטרות ובליל הגשרים. הוא התאמן במסגרת פלוגה ה' בגוש עציון והיה אחד הסיירים במחלקה של חיים זינגר (רון). בעקבות לחצי המתיישבים סולקו משם כל סיירי הפלמ"ח. לגוש לא היה מפקד אלא מא"זים. לאחר ההתקפה של הערבים על המרכז המסחרי בירושלים ב-2 בדצמבר, החליט יהושע גלוברמן לשנות את הגישה הביטחונית, וב-6 בדצמבר נשלח דני מס לפקד על גוש עציון.
במסגרת זו ביצר את עמדות הגוש והכפיף את ארבעת היישובים שבו תחת פיקוד צבאי אחיד ומגובש. ב-11 בדצמבר 1947 יצא מס בשיירת העשרה לכיוון גוש עציון. הוא נסע ביחד עם סגנו יצחק יעקב ועם אנשי פלמ"ח נוספים בטנדר שנסע כמאסף השיירה. משנפתחה אש על השיירה נסע הרכב שלהם לאחור למשטרת בית לחם והשאיר את נוטרי השיירה לבד כמעט ללא פיקוד.[1] מס המשיך לפקד על גוש עציון עד 12 בינואר 1948. ב-12 בינואר 1948 הגיע עוזי נרקיס להחליף את מס ומס חזר לירושלים והתמנה לסגן מפקד הגדוד השישי של הפלמ"ח.
לפי אורי מילשטיין, מס נאלץ לעזוב את גוש עציון מפני שנטש את אנשיו בעת קרב שיירת העשרה.[2]
מחלקת הל"ה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מחלקת הל"ה
ב-14 בינואר 1948 הדפו מגיני גוש עציון התקפה גדולה על הגוש. למרות ההצלחה נותרו המגינים במצוקה גדולה, עם מעט תחמושת וציוד רפואי. הפיקוד החליט על שליחת מחלקת לוחמים לתגבור הגוש, והפיקוד על מחלקה זו ניתן לדני מס. במחלקה היו 40 לוחמי פלמ"ח וחי"ש, והם יצאו לדרכם מהרטוב בלילה שבין 15 ל-16 בינואר 1948. שניים מהלוחמים לא יצאו כי לא נמצאו להם כלי נשק אישיים, ולוחם נוסף נקע את רגלו וחזר להרטוב, יחד עם שני לוחמים נוספים שחזרו עמו. שאר 35 (ל"ה) הלוחמים יצאו מהרטוב עמוסי נשק, תחמושת וציוד. לפנות בוקר יום ששי, 16 בינואר, התגלתה המחלקה על ידי ערבים סמוך לכפר צוריף, כ-5 קילומטרים ממשואות יצחק.[3] עד השעה 11:00 בבוקר הדפו הלוחמים התקפה של לוחמים ערביים, ואז הצליחו לנתק מגע ולהסתתר בנחל עציונה. לאחר הפוגה של כמה שעות ניסו אנשי המחלקה לעלות לגבעה סמוכה. הכוחות הערביים נהנו מעדיפות טופוגרפית ומספרם היה גדול מאוד. בקרב שהתפתח נהרגו כל הלוחמים.
במוצאי שבת, 17 בינואר, הביאו הבריטים את גופות הל"ה, ובהם גופתו של דני מס, לכפר עציון, שם נקברו בקברים ארעיים. ב-17 בנובמבר 1949 הועברו עצמותיו, יחד עם שאר נופלי גוש עציון, לבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. לאחר מותו הוענק לו המספר האישי הצה"לי 170001, ובכך היה לחייל הראשון שחוייל לאחר מותו (הספרות 17 בתחילת המספר האישי מעידות על חיול לאחר המוות[דרוש מקור]).
מבצע דני, המבצע לכיבוש לוד ורמלה ולהרחבת הפרוזדור לירושלים נקרא על שמו. המשורר חיים גורי שהכיר את מס, הקדיש את שירו "הנה מוטלות גופותינו" "לדני וחבריו". אביו ייסד לזכרו את סדרת הספרים "ספריית דני למדע פופולרי", בה יצאו 84 ספרים בענפי מדע שונים.
לימים סיפרה חברתו, אתי לכוביצקי-גריף, כי דני מס הציע לה נישואים שעות ספורות לפני יציאתו לדרכו האחרונה עם מחלקת הל"ה.[4]
אחיו, יונתן מס, היה מדען וחתן פרס ביטחון ישראל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קורות החיים של דני מס, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- דני מס, באתר הפלמ"ח
- אתר ההיסטוריה וההנצחה של גוש עציון - מחלקת הל"ה
דניאל מס (1923-1948), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורי מילשטיין, תולדות מלחמת העצמאות, כרך ב, הוצאת זמורה-ביתן, 1989, עמ' 89.
- ^ רשת א', אקדמיה באלף, מלחמת העצמאות, שיחה מספר 19 של איתן אלמוג עם אורי מילשטיין. שודר ב-6.7.2009.
- ^ נדב שרגאי, חנות קטנה ומטריפה, באתר ישראל היום, 29 בספטמבר 2019
- ^ אפרת פורשר, החברה חשפה אחרי 70 שנה: הסוד של מפקד הל"ה, באתר nrg, 13 באוקטובר 2017
| בקרת זהויות |
|
|---|