דרקולה (קומיקס)
 | |
| דרקולה, כפי שהופיע על עטיפת החוברת X-Men Vol.3 #1 מספטמבר 2010. אמנות מאת מרקו ג'ורג'ביק. | |
| סוג | נבל-על |
|---|---|
| הוצאה לאור | מארוול קומיקס |
| הופעה ראשונה |
Tomb of Dracula #1 (אפריל 1972) |
| יוצרים |
ג'רי קונוויי וג'ין קולן מבוסס על דמותו של דרקולה מאת ברם סטוקר |
| גילום הדמות | דומיניק פרסל ("בלייד: טריניטי") |
| מידע | |
| שם אמיתי | ולאד דרקולה |
| כינויים | הרוזן דרקולה, השטן, דוקטור ולאד, ג'סטין דרייק, האב מוות, הנסיך המשפד, נסיך האופל, ולאד המשפד, ולדימיר צפש, לורד הארורים, לורד האל-מתים, לורד הערפדים |
| סטטוס | פעיל |
| תאריך לידה |
1430  |
| מקום לידה |
סיגישוארה |
| גזע | ערפד |
| מין | זכר |
| מקצוע | מלך הערפדים |
| כוחות | כוח, סיבולת, רפלקסים, עמידות, מהירות וזמישות על-אנושיים, ריפוי עצמי, שליטה במזג האוויר, שינוי צורה, היפנוזה, שליטה מוחית, טלפתיה, תעופה, חיי נצח, שליטה בגרביטציה, אינטלקט ברמה גאונית, סייף ולוחם קרב פנים אל פנים מיומן |
| חבר לשעבר בקבוצה | אומת הערפדים, לגיון האל-מתים, כנסיית השטן. מעסיק השייכות, כלותיו של דרקולה, ילדיו של יהודה, ילדי הלילה, הלגיון האבוד, לגיון האבדון, מסדר הדרקון, כת הדארקהולדס |
| אזרחות |
נסיכות טרנסילבניה (1570–1711), ולאכיה |
| דמויות קשורות | |
| משפחה |
באסאראב (אב קדמון, מת) ולאד צפש (אב, מת) מירצ'ה וראדו (אחים, מתים) סטיבן באטורי (בן דוד) זופיה, מריה ודומיני (נשים, מתות) לילית דרייק (בת) ולאד טפולוס וקסארוס (בנים, מתים) יאנוס (בן) בלודסטורם-1 (שיבוט) פרנק דרייק (צאצא) שיקלאה (אשה) |
| אויבים |
בלייד, Topaz, אפוקליפס |
  | |
דרקולה (באנגלית: Dracula) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיע בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Tomb of Dracula #1 מאפריל 1972 בכתיבתו של ג'רי קונוויי ובאיורו של ג'ין קולן. הדמות מבוססת על דמותו של דרקולה מספרו של ברם סטוקר.
גרסה זו מבוססת על דמות הערפד דרקולה, וחולקת עמו את היסטוריית הדמות בנוסף לאירועים אחרים שהתווספו בידי כותבי הקומיקס. דרקולה זכה לפופולריות בתחילת שנות ה-70, וגם לאחריהן הופיע בפרסומי מארוול. מבין אויביו נמנים ציידי-הערפדים בלייד, חניבעל קינג ופרנק דרייק, אך גם דוקטור סטריינג', אפוקליפס, קבוצת האקס-מן וסוכנות MI-13.
את דמותו בסרט הלייב אקשן "בלייד: טריניטי" גילם השחקן דומיניק פרסל. דרקולה הופיע בכמה וכמה סדרות אנימציה, ובכל הסדרות ביקום האנימציה החדש של מארוול - "אולטימייט ספיידרמן", "האוונג'רס התאספו!" ו"האלק וצוות הריסוק".
ביוגרפיה בדיונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]קברו של דרקולה, פלישה לבריטניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הפיכתו לערפד במאה ה-15 ואירועי הספר, דרקולה הוקם לתחייה במאה ה-20 והתעמת עם צייד-הערפדים פרנק דרייק.[1] הוא נתקל בצאצאיתו של אברהם ואן הלסינג, רייצ'ל,[2] ובבנו של ג'ונתן הארקר קווינסי.[3] הוא נאבק בבלייד[4] ובאיש הזאב, [5] פגש את בתו לילית[6] ונלחם בשדי הנ'גראי.[7]
דרקולה נלחם ביריבים רבים במאה ה-20, ביניהם ספיידרמן, חניבעל קינג, דוקטור סטריינג', דוקטור שמש, מפיסטו והאקס-מן.[8] התגלה כי לפני מלחמת העולם הראשונה דרקולה הפך את ג'ון פלאשוורת' לערפד,[9] ובעידן המודרני נחשב למת לאחר קרב נגד האקס-מן.[10] הוא הופיע שוב ונלחם בדוקטור סטריינג', שהשתמש בכישוף מתוך ספר ה"דארקהולד" על מנת להשמיד את דרקולה ושאר הערפדים.[11]
הוא חזר במאה ה-21, והקים בסיס על הירח על מנת לכבוש את בריטניה יחד עם לילית, קפטן פיית וברון בלוד. לאחר שחתם על הסכם אי-תקיפה עם הקאבאל של נורמן אוסבורן באמצעות דוקטור דום, הוא החל במתקפה על גיבורי-העל שבסוכנות MI-13. הוא נראה בעל בוז כלפי מוסלמים, ותכנן להשמידם כשיסיים את כיבוש בריטניה. הוא תקף את ביתה של סוכנת MI-13 פאיזה חוסיין, וחטף את הוריה בנוסף לסוכן נוסף שנשלח להגן עליהם. הוא שיעבד את הגיבורה הבריטית-ערפדית ספיטפייר, אך נמנע מלהיכנס לבריטניה. לבסוף כוח התקיפה הגדול שלו הובס בידי ה-MI-13, והוא נהרג לכאורה בידי פאיזה חוסיין עם חרב האקסקליבר.[12]
קללת המוטאנטים, הפחד עצמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך כנס פלגי הערפדים בכדור הארץ, מנהיגי פלגי המתבודדים וערפדי אטלנטיס הביעו את חששם מהתרחבות המין האנושי והשתלטותם על טריטוריית הערפדים. מנהיג פלג ערפדי אטלנטיס האשים את מנהיגותו של דרקולה, ובנו הבוגדני קסארוס תמך בדיון. דרקולה אמר כי עולמם של בני-האדם צריך להישאר כמו שהוא, אך קסארוס דחה את דבריו ותקף אותו. הוא הדף את בנו אך הובס בידי כמה וכמה פלגים, ולבסוף נהרג בעריפת ראש בידי קסארוס. קסארוס ציווה להפריד את שרידיו של אביו והשתלט על כל הערפדים, ופקד להביא את בנו הנוסף של דרקולה - יאנוס - על מנת שיוכל להורגו ולהפוך ללורד הערפדים באופן רשמי. יאנוס ניצל בידי אויביו של קסארוס, וקיבל תליון מיוחד המאפשר לו להלך באור השמש לפני שנמלט.[13]
קסארוס החל במתקפה נגד האנושות,[14] ודרקולה הוקם לתחייה בידי האקס-מן על מנת שיעזור להם. הוא סירב, ועזב.[15] דרקולה חשף את עצמו בפני אוכלוסיית הערפדים, הציע חנינה לתומכיו של קסארוס, וכאשר קסארוס תקף אותו ערף את ראשו והרג אותו. כאשר שקל לתקוף את האקס-מן, הוא אוים בידי סייקלופס. דרקולה החמיא לסייקלופס, החזיר לאקס-מן את ג'ובילי הערפדית ועזב את המקום.[16]
במהלך אירועי "הפחד עצמו", הענק הירוק שהפך לנול שובר העולמות בידי אחד מפטישי "הראויים" של "הנחש" הועף בידי תור למקום אחר.[17] דרקולה קיבל הודעה משליח כי נול התרסק ברומניה, והחל להילחם בכמה ערפדים. הוא גילה בדבר קבוצת "הנסלחים" שנכלאה בצינוקו, ושלח אותם נגד נול על מנת להכין את צבאותיו. לפני שיצאו למתקפה גדולה נגדו, נול שמט את פטישו וחזר להיות ברוס באנר/הענק הירוק.[18]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דף הדמות באתר הרשמי של מארוול קומיקס
- דף הדמות בפרויקט פאנדום של מארוול קומיקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Tomb of Dracula #1
- ^ Tomb of Dracula #3
- ^ Tomb of Dracula #7
- ^ Tomb of Dracula #10
- ^ Tomb of Dracula #18 and Werewolf by Night #15
- ^ Giant-Size Chillers #1
- ^ Giant-Size Dracula #2
- ^ Tomb of Dracula #19-30
- ^ Invaders #7
- ^ Uncanny X-Men Annual #6
- ^ Doctor Strange Vol.2 #62
- ^ Captain Britain and MI-13 #9-15
- ^ Death of Dracula #1
- ^ X-Men Vol.3 #1
- ^ X-Men Vol.3 #3
- ^ X-Men Vol.3 #5-6
- ^ Fear Itself #5
- ^ Fear Itself: Hulk Vs. Dracula #1-3
