האזור הנייטרלי בין עיראק וערב הסעודית

האזור הנייטרלי בין עיראק וערב הסעודית הוא שטח אדמה בגבול שבין ערב הסעודית ועיראק, שהוגדר ב-1922 במסגרת אמנת עוקייר לאחר משא ומתן בין סולטנות נג'ד לשלטונות המנדט הבריטי על מסופוטמיה, שקדם לעיראק המודרנית. הגבול בין שתי המדינות באזור הנייטרלי לא הוגדר באופן רשמי. הסכם נסיוני על חלוקת האזור הושג בשנת 1981, והחלוקה התבצעה בפועל בשנת 1983.

אזור נייטרלי דומה היה גם בין ערב הסעודית וכווית. הסיבה לאזורים הנייטרליים נעוצה באופי שוכני האזור בתחילת המאה ה-20. באותו זמן נדדו באזור שבטים בדואים נודדים שונים, ועל כן לא הייתה חשיבות רבה לנושא הגבולות. אולם, עם כניסת האימפריה הבריטית לאזור, לחצו הבריטים על המדינות למתוח באופן מדויק את הגבולות, כדי למנוע סכסוכים בעתיד ולשמור על השלום. בשטח שבין ערב הסעודית ועיראק שכן שבט הזפיר הבעייתי, ועל כן, בפרוטוקול עוקיר הוחלט שאף מדינה מהשתיים לא תבנה ביצורים ולא תציב חיילים בשטח, או לאורך הגבול בכלל.

המחלוקת נמשכה במשך שנים רבות. באזור הנייטרלי בין ערב הסעודית וכווית נתגלה נפט, ולכן החליטו שתי המדינות לחלק את השטח ביניהן. בשנת 1981, עקב פרוץ מלחמת איראן–עיראק, החליטו עיראק וערב הסעודית לחלק אחת ולתמיד את האזור הנייטרלי שביניהן, כדי לייצב את גבולן. ב-26 בדצמבר 1981 נחתם ההסכם בין המדינות, אולם מסיבה לא ברורה הוא לא הגיע לאו"ם או לכל מדינה אחרת, כך שמבחינת מדינות רבות האזור הנייטרלי עדיין קיים.