האי הגעשי צ'ג'ו וצינורות הלבה
 | |||
| פסגת האלאסאן | |||
 אתר מורשת עולמית | |||
|---|---|---|---|
| |||
| נתונים גאוגרפיים | |||
| קואורדינטות | 33°21′41″N 126°31′57″E / 33.36138889°N 126.5325°E | ||
| שטח | 9,521.8 הקטאר, 9,324.2 הקטאר | ||
| נתונים מדיניים | |||
| מדינה |
 קוריאה הדרומית | ||
 1. הפארק הלאומי האלאסאן; 2. שדה הלבה של ג'ומונורום; 3. חרוט הטוף סונגסאן אילצ'ובונג | |||
  | |||
האי הגעשי צ'ג'ו וצינורות הלבה (קוריאנית 제주 화산섬과 용암 동굴) הוא אתר מורשת עולמית באי הדרום קוריאני צ'ג'ו, אשר הוכרז בשנת 2007. האתר כולל את מערכת צינורות הלבה הצבעוניים של ג'ומונורום, הנחשבת למרשימה בעולם, את חרוט הטוף הגעשי סונגסאן אילצ'ובונג שעל קו החוף, ואת האלאסאן ("הר האלא"), הר געש וההר הגבוה בקוריאה הדרומית, שבו אגמים בלועות הגעשיים, מפלי מים ותצורות סלע מגוונות.
היסטוריה ורקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ'ג'ו הוא אי געשי אליפטי השוכן על גבול מצר צושימה (מצר קוריאה) וים סין המזרחי, כ-130 ק"מ מדרום לקוריאה הדרומית. שטחו של האי הוא 1,846 קמ"ר וגילו כ-1.2 מיליון שנים. האי עשוי מרצף של שכבות לבה עבות שכיסו אותו שוב ושוב, ויצרו מסיב או רמה געשית מכוסה בכיפת טרכיט (Trachyte). תחילתו של האי בהתפרצות תת-ימית במדף היבשתי. הוא כוסה בשכבות הלבה שפרצה מכ-360 חרוטים געשיים - בעיקר חרוטי סקוריה, אך גם חרוטי טוף. זרמי הלבה פרצו מצינורות, שהפכו, עם התקררותה, למערות לבה, וכ-120 תצורות כאלה מוכרות כיום ברחבי צ'ג'ו. תופעות אלה ממחישות את מקורה ואת אופן היווצרותה של רמה געשית ממקור בזלתי אחיד, בנקודה חמה בקו סגירת אוקיינוס - יבשה.
אתר המורשת העולמית מורכב משלושה אזורים נפרדים בשטח כולל של 94,752 דונם (188,460 דונם כולל שטח החיץ - כעשירית משטח האי), כדלקמן:
- הפארק הלאומי האלאסאן (한라산국립공원)- 90,930 דונם 33°21′42″N 126°31′45″E / 33.36167°N 126.52917°E.
- שדה צינורות הלבה של ג'ומונורום (거문오름 용암동굴계)- 3303 דונם 33°32′17″N 126°46′02″E / 33.53806°N 126.76722°E.
- חרוט הטוף סונגסאן אילצ'ובונג (성산일출봉) אילצ'ובונג - 518 דונם 33°27′28″N 126°56′32″E / 33.45778°N 126.94222°E.
הפארק הלאומי האלאסאן
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפארק הלאומי האלאסאן מקיף בצורת אליפסה רחבה את פסגת האלאסאן שבמרכזו. ההר הוא הר געש רדום שהתפרץ לאחרונה בשנת 1007, ופסגתו המתנשאת לגובה של 1,950 מטרים והשוכנת במרכז האי, היא הנקודה הגבוהה ביותר בצ'ג'ו ובמדינה כולה. הפסגה עשויה טרכיט והיא תוצר של מחדר פלוטוני שאירע לפני 25,000 עד 30,000 שנים. שטחו של הפארק הוא 153,380 דונם והוא הוכרז בשנת 1970. מאז שנת 2002 מוגדר מרכז האי צ'ג'ו גם כשמורה ביוספרית בשטח של 830,094 דונם. הנוף המגוון כולל את אגם הלוע הגעשי, המשתרע על-פני שטח של 16 דונם ואשר עומקו מגיע ל-108 מטרים, אגם נוסף שהתהווה בכיפת הטרכיט, מישורי לבה וסדרה של עמודי בזלת מחוברים זה לזה היוצרים צוקים נישאים. האלאסאן נחשב לסמלו של צ'ג'ו והוא נראה מכל רחבי האי. אל פסגת ההר מובילים חמישה שבילי הליכה, הנפגשים בשביל המקיף את הלוע העליון של האלאסאן שקוטרו כ-400 מטרים. למרגלות ההר שוכן אחד המקדשים הבודהיסטים העתיקים בקוריאה.
שדה צינורות הלבה של ג'ומונורום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בג'ומונורום השוכן בצפון-מזרח האי, נמצאים צינורות לבה מוארכים, שמקורם בהתפרצויות חרוט הסקוריה ג'ומונורום לפני 300,000 עד 100,000 שנים. הלבה זרמה מהחרוט, שגובהו 456.6 מטרים, לכיוון צפון-צפון-מזרח, לאורך 13.4 ק"מ עד קו החוף. הצינורות התהוו לאורך נתיב הלבה בשל קצבים שונים של התקררות החומר, והם שונים זה מזה בממדיהם ובהרכבם. חמישה מהצינורות כלולים בהכרזה, ואלה הם:
- מנג'אנג (7,416 מטרים) - מערה בת שתי קומות השוכנת במעבר מפותל. גובהה מגיע עד 30 מטרים ורוחבה עד 23 מטרים. המערה היא הארוכה באי ותצורות הנוף שבה השתמרו במצב טוב. במערה תצורות לבה דוגמת נטיפים וזקיפים, ועמוד לבה בגובה של 7.6 מטרים הנחשב לגדול בעולם. עוד שוכנת במערה מושבת העטלפים הגדולה במדינה. למערה שלושה פתחים שאחד מהם פתוח לקהל, ונתיב מואר באורך של קילומטר הוכשר לביקור.
- בנגדווי (4,481 מטרים) - מבוך מורכב המשתרע על-פני מספר מפלסים ובו מיקרו-טופוגרפיה עשירה עשויה לבה. המערה משמשת בית גידול לשני מינים אנדמיים לצ'ג'ו - האחד עכביש והשני רב-רגליים.
- יונגצ'ון (2,470 מטרים) - מעבר בודד בגובה של 1.5 עד 20 מטרים, וברוחב של 7 עד 15 מטרים, המתאפיין בתקרה קשתית ובקירות אנכיים. במערה תצורות לבה שונות, ותצורות קרסטיות תת-קרקעיות דוגמת נטיפים וזקיפים.
- גימניונג (705 מטרים) - מעבר בצורת האות S, עשיר בתצורת לבה, שהיה מחובר בעבר למערת מנגצ'אנג והופרד ממנה בזרימות לבה מאוחרות. פתחה העליון של המערה נסתם בלבה לאחר היווצרותה, ויער גדל מעליו. בפתחה התחתון של המערה הושקעו משקעים גאולוגיים שהובאו למקום עם זרמי הים, ומאוחר יותר כוסה הפתח בחוליות. חול חדר גם אל פנים המערה, ועל-כן מגוון החיים בה מוגבל.
- דנגצ'ומול (110 מטרים) - מעבר בודד בגובה של 30 ס"מ עד 2.7 מטרים, וברוחב של 5.5 עד 18.4 מטרים. המערה עשירה בתצורות לבה ובתצורות קרסטיות תת-קרקעיות.
חרוט הטוף סונגסאן אילצ'ובונג
[עריכת קוד מקור | עריכה]סונגסאן ("הר המצודה") אילצ'ובונג (הנגול 성산 일출봉; הנג'ה 城山 日出峰 מכונה גם "פסגת הזריחה") הוא חרוט טוף געשי השוכן על חצי אי קטן בקצה המזרחי של צ'ג'ו. בצידו הצפון-מערבי מחובר חצי האי אל צ'ג'ו במצר יבשה שעליו שוכן הכפר סונגסאן-רי. החרוט נוצר שנוצר בהתפרצות פריאטית דומה לזו שיצרה את האי האיסלנדי סירטסיי בשנות ה-60 של המאה ה-20, ואשר ארעה לפני כ-5,000 שנים. שטחו של החרוט 377,872 מטרים רבועים, גובהו של החרוט 182 מטרים וגובה הלוע שבפסגתו הקעורה הוא 90 מטרים.[1] קוטר הפסגה הוא כ-570 מטרים ושטחה 26 דונם. פעולת הבליה של הגלים בשלושת צדדי החרוט הפונים אל הים, חשפה את תשע השכבות הבונות אותו ואת מבנהו הפנימי. פעולת הגלים הייתה חזקה במיוחד בצידו הצפון-מזרחי של סונגסאן, ובצד זה התבלתה הסוללה ההיקפית של החרוט כמעט עד לגובה הלוע שבמרכז הפסגה. לעומת זאת, בצידו הצפון-מערבי הפונה אל היבשה, השתמרה הסוללה והיא משמשת עדות לצורתו המקורית של ההר.
למרות שטחו הקטן של החרוט, גדלים במקום 222 מיני צמחים כולל שישה מינים נדירים: שרך (Crypsinus hastatus), סחלב (Neofinetia falcata), שני צמחים טפילים (Aeginetia indica ו-Orobanche coerulescens) ושני צמחים עשבוניים (Arisaema heterophyllum ו-Glehnia littoralis). מביניהם נחשב Aeginetia indica כצמח חשוב במיוחד משום שבקוריאה מצוי צמח זה רק בלוע של סונגסאן אילצ'ובונג. בנוסף יש במקום כ-300 מיני אצות.
