לדלג לתוכן

האקדמיה המלכותית למוזיקה

האקדמיה המלכותית למוזיקה
Royal Academy of Music
בניין האקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון
בניין האקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון
קונסרבטוריון
השתייכות ABRSM
קינגס קולג' לונדון
תקופת הפעילות 1822–הווה (כ־202 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים John Fane, 11th Earl of Westmorland עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלי תפקידים
נשיא בירגיטה, דוכסית גלוסטר
מנכ"ל ג'ונתן פרימן-אטווד
סגל 577 (נכון ל־2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידים
כלל הסטודנטים 860 (2019–2020)
סטודנטים לתואר ראשון 420 (2019–2020)
סטודנטים לתארים מתקדמים 435 (2019–2020)
מיקום
מיקום הסיטי של וסטמינסטר
לונדון
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
קואורדינטות 51°31′25″N 0°09′07″W / 51.523611111111°N 0.15194444444444°W / 51.523611111111; -0.15194444444444
ram.ac.uk
(למפת לונדון רגילה)
 
האקדמיה המלכותית למוזיקה
האקדמיה המלכותית למוזיקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האקדמיה המלכותית למוזיקהאנגלית: The Royal Academy of Music, בראשי תיבות: RAM) היא קולג' של אוניברסיטת לונדון ואחד המוסדות הראשונים במעלה בעולם להוראת מוזיקה. את האקדמיה ייסד בשנת 1822 לורד בורגהרש, בעזרתו ועל פי רעיונותיו של הנבלן והמלחין הצרפתי האקסצנטרי ניקולא שרל בוקסה. בשנת 1830 העניק לה המלך ג'ורג' הרביעי[1] צ'רטר מלכותי "לקדם ולטפח את מדע המוזיקה ולהשתמש במתקני המקום להשגת שלימות באמצעות סיוע בהדרכה כללית לכל השואף לרכוש ידע במוסד האמור".

האקדמיה חברה במועצת המנהלים של בתי הספר המלכותיים למוזיקה (ABRSM). המנהל הנוכחי הוא האנגלי ג'ונתן פרימן-אטווד.

האקדמיה שוכנת בדרך מרילבון במרכז לונדון[2] ליד ריג'נטס פארק. מתקני המוסד, הכוללים את אולם הדוכס בן 450 המושבים, תיאטרון ג'ק ליונס שנבנה בתרומת הפילנתרופ סר ג'ק ליונס ושני אולמות קונצרטים קטנים יותר, הורחבו ב-2001 עם פתיחת אולם הרסיטלים בן 150 המושבים על שם דייוויד יוספוביץ ו"אוספי יורק גייט", מוזיאון ציבורי של כלי נגינה וחפצי אמנות מאוספי האקדמיה. האקדמיה הצעירה, לתלמידים מתחת לגיל 18, מתקיימת מדי שבת.

ספריית האקדמיה מכילה מעל 160,000 פריטים, ביניהם אוספים חשובים של כתבים מודפסים וכתבי יד ואביזרי שמע. עוד יש בה ארכיבים המוקדשים למלחין סר ארתור סאליבן ולמנצח סר הנרי ווד. בין הנכסים יקרי הערך של הספרייה כתב היד של "מלכת הפיות" מאת פרסל, "המיקדו" של סאליבן, "פנטזיה על נושא של תומאס טאליס ו"סרנדה למוזיקה" מאת ווהן ויליאמס והממצא שהתגלה זה לא כבר, "גלוריה" של הנדל. מענק מקרן הזיכרון למורשת הלאומית סייע ברכישת אוסף רוברט ספנסר - קובץ של שירים אנגליים עתיקים ומוזיקה ללאוטה, יחד עם אוסף מובחר של לאוטות וגיטרות. "אוספי יורק גייט" מציגים עכשיו רבים מפריטים אלה. בספרייה התזמורתית יש כ-4,500 קבצים של תפקידי תזמורתיים. אוספים אחרים כוללים את הספריות של סר הנרי ווד ואוטו קלמפרר.

באקדמיה לומדים סטודנטים מיותר מ-50 ארצות במגוון תוכניות לימודים, הכוללות ביצוע אינסטרומנטלי, ניצוח, הלחנה, ג'אז, תיאטרון מוזיקלי ואופרה. האקדמיה נהנית מקשר ותיק ומבוסס עם "קינג'ס קולג'" בלונדון, בעיקר עם מחלקת המוזיקה, שתלמידיה מקבלים הדרכה אינסטרומנטלית באקדמיה. בתמורה, סטודנטים רבים של האקדמיה עושים שימוש במבחר הקורסים במדעי הרוח של קינג'ס קולג' ומתוכנית הלימודים האקדמית המורחבת שלו במוזיקולוגיה.

האקדמיה מארחת בחודש יולי מדי שנה "בית ספר קיץ למוזיקה אסייתית, של "חוג המוזיקה האסייתית". במסגרת זו לומד הציבור מוזיקה הודית, סינית ויפנית אצל נגנים או זמרים מהודו, סין, יפן והממלכה המאוחדת. האקדמיה מקיימת קונצרטים וסמינרים בעלי נגיעה לנושא כדי לתמוך בתוכנית בית ספר הקיץ.

הופעות סטודנטים ופסטיבלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידי האקדמיה מופיעים בקביעות באולמות הקונצרטים של האקדמיה ואף ברחבי אנגליה ומחוצה לה, תחת שרביטי מנצחים כמו סר קולין דייוויס, יאן פסקל טורטליה, כריסטוף פון דוהנאני, סר צ'ארלס מקקראס, ג'יימס מקמילן וטרוור פינוק. בספטמבר 2005 ניצח סר קולין דייוויס על תזמורת, שכללה סטודנטים מן האקדמיה ומבית הספר ג'וליארד מניו יורק בקונצרטי הפרום של תזמורת רשות השידור הבריטית.

האקדמיה משתפת פעולה עם קונסרבטוריונים אחרים ברחבי העולם ושותפה לתוכנית סוקרטס לחילופי סטודנטים וצוותי הוראה. בשנת 1991 הוסיפה האקדמיה תואר אקדמי מוכר במלואו בלימודי ביצוע ובספטמבר 1999 סופחה כמכללה לכל דבר לאוניברסיטת לונדון. בשני המקרים מדובר בתקדים בין הקונסרבטוריונים בממלכה המאוחדת.

האקדמיה מעלה על נס באופן קבוע את יצירתו של מלחין חי בפסטיבל בנוכחות המלחין. פסטיבלי מלחינים קודמים באקדמיה הוקדשו ליצירתם של ויטולד לוטוסלבסקי, מייקל טיפט, קשישטוף פנדרצקי, אוליבייה מסייאן, הנס ורנר הנצה, לוצ'אנו בריו. בין המלחינים האמריקאים אליוט קרטר, בוגרי האקדמיה אלפרד שניטקה, גיורגי ליגטי, מלחיני סרטים בריטים ואמריקאים, פרנקו דונאטוני, מלחינים רוסים, ביניהם גלינה אוסטוולסקאיה, ארוו פרט, גרגי קורטאג ומאוריציו קאגל.

בפברואר-מרץ 2006 נערך באקדמיה פסטיבל לכבוד הכנר הווירטואוז ניקולו פגניני, שביקר לראשונה בלונדון 175 שנים קודם לכן, ב-1831. הפסטיבל כלל רסיטל של מקסים ונגרוב, פרופסור באקדמיה, שניגן ב"גוארנרי איל קאנונה", שהיה הכינור החביב על פגניני.

האקדמיה מציעה תוכניות הכשרה והשתלמות מרמת קדם-קולג' (האקדמיה הצעירה) עד דוקטורט.

בוגרים מוכרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה חברי צוות מוכרים בעבר ובהווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספי יורק גייט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורק גייט תוכנן בשנת 1822 כחלק מן הכניסה הראשית לריג'נטס פארק והיה פרט חשוב בעיצובי האדריכלות של ג'ון נאש ללונדון של תקופת העוצרות. פנים יורק גייט נהרס בהפצצה בשנות ה-40, אבל לצד החיצוני ניתן מעמד של בניין רשום מדרגה 1. האקדמיה הלאומית למוזיקה עברה לדרך מרילבון בשנת 1911 והחזיקה בחוזה חכירה על חלק מיורק גייט בשנות ה-20 וה-30. מענק מקרן המורשת של מפעל ההגרלות הממשלתי אפשרה לאקדמיה לרכוש ולשפץ את הבניין ולאכסן בו אולפנים, חדרי אימונים ומוזיאון, "אוספי יורק גייט".

ברשות האקדמיה אוסף של למעלה מ-200 כלי מיתר ממשפחת הכינורות. הכלים נרכשו לתועלת התלמידים ובוגרים מן התקופה האחרונה ועל אחזקתם ממונה המומחה לכלי מיתר של האקדמיה. אחדים מכלים אלה הם מעשה ידי סטרדיוואריוס, אמאטי וגוארנרי. בגלריות מוצגים פריטים מאוספי האקדמיה ובהם כלי נגינה, ארכיבים, כתבי יד ותמונות. גלריות יורק גייט נחשבות גם ל"מוזיאון חי" ומשמשות כחלון ראווה לפועלם של מבצעים, מלחינים, בוני כלים וחוקרים מקשת רחבה של תחומים, הן במוזיקה והן אחרים, בעלי נגיעה למוזיקה.

עוד במוזיאון: ארכיב פויל מנוחין, אוסף ג'ני לינד (1829-1887), אוסף דייוויד מונרו (1942–1976), אוסף פאריו רייניר (1903–1986) ואוסף מק'קאם.

באוגוסט 2006 נפתחה במקום חנות מוזיקה, המוכרת תווים ואביזרי מוזיקה שונים ביורק גייט. החנות משרתת תלמידים ומבקרים ופתוחה בשעות העבודה בימי שני-שבת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Bernarr Rainbow & Anthony Kemp, 'London (i), §VIII, 3(i): Educational institutions: Royal Academy of Music (RAM)', Grove Music Online (Accessed 19 February 2007), <http://www.grovemusic.com/shared/views/article.html?section=music.16904.8.3.1>
  2. ^ 'Royal Academy of Music', Oxford Concise Dictionary of Music, ed., Michael Kennedy, (Oxford, 2004) ISBN 978-0-19-860884-4