הבחירות הפרלמנטריות בקנדה 1917
| |||||||||||
| הבחירות הפרלמנטריות בקנדה 1917 | |||||||||||
| 17 בדצמבר 1917 | |||||||||||
|
_cropped.jpg)
| ||||||||||
| מועמד | רוברט בורדן | וילפריד לורייה | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | המפלגה היוניוניסטית (הממשלה) |
המפלגה הליברלית (האופוזיציה) | |||||||||
| מדינת מוצא |  נובה סקוטיה
|
 קוויבק
| |||||||||
| מספר הקולות | 1,070,694 | 729,756 | |||||||||
| מספר המושבים | 153 | 82 | |||||||||
| שינוי במושבים |  21
|
 3
| |||||||||
| אחוזים | 56.93% | 38.80% | |||||||||
 בכחול: הממשלה באדום: האופוזיציה | |||||||||||
| יושב הראש הממונה: רוברט בורדן | |||||||||||
הבחירות הפרלמנטריות ה-13 במספרן בקנדה מאז הקמתה באיחוד קנדה התקיימו ב-17 בדצמבר 1917 והיו בחירות לבית הנבחרים הקנדי, הבית התחתון בתוך הפרלמנט של קנדה. היו אלו מבין הבחירות החשובות ביותר בהיסטוריה הקנדית והם התקיימו במהלכה של מלחמת העולם הראשונה ו-11 ימים בלבד מאז פיצוץ הליפקס. היו אלו הבחירות הראשונות בהיסטוריה הקנדית שבהן ניתנה זכות הצבעה לנשים. קודם לבחירות הנהיגה את קנדה ממשלה שמרנית בראשותו של ראש הממשלה רוברט בורדן. האופוזיציה הונהגה בידי וילפריד לורייה, מנהיג המפלגה הליברלית. במסגרת מעורבותה של קנדה במלחמת העולם הראשונה נדרש מצידה של הממשלה להעביר חוק גיוס חובה לחיל המשלוח הקנדי, זאת לאחר שהממשלה לא יכלה למלא את הבטחתה לגיוס מתנדבים בלבד.
עקב מהלך המלחמה נדחו הבחירות בשנה מ-1916 ל-1917, החלטה שאושררה בידי הממשלה הבריטית בראשות דייוויד לויד ג'ורג'. לקראת הבחירות הביא בורדן למהפך במפה הפוליטית, כאשר בתמיכת חבר המפלגה השמרנית, ארתור מיין, פירק את המפלגה השמרנית והקים במקומה את "המפלגה היוניוניסטית" (Unionist Party) שנועדה להניע מצביעים ליברליים תומכי הגיוס לתמיכת הממשלה. לקראת הבחירות אפשרה הממשלה זכות הצבעה לנשותיהם של חיילים שהיו באותה העת בשדה הקרב במלחמה. בבחינת ההצבעה חולקו המפלגה הליברלית של לורייה והמפלגה היוניוניסטית של בורדן פשוט בתור האופוזיציה והממשלה עבור המצביעים. הבחירות חילקו בעיקרן את האוכלוסייה האנגלית פרוטסטנטית כתומכת המפלגה היוניוניסטית ואת האוכלוסייה הצרפתית קתולית כתומכת המפלגה הליברלית. בסופן של הבחירות השתנתה המערכת הפוליטית בקוויבק, אשר בתוכה נעלם הפלג הפוליטי השמרני למשך יובל.
במהלך הבחירות היו מספר מועמדים עצמאיים ומפלגות קטנות. הממשלה היוניוניסטית קיבלה בסופן של הבחירות 1,070,694 קולות שהיוו 56.93% מכלל הקולות לעומת האופוזיציה הליברלית שקיבלה 729,756 קולות שהיוו 38.80% מכלל הקולות. היו אלו הבחירות האחרונות שבהן התחרה לורייה לראשות הממשלה שכן הוחלף בהנהגת הליברלים בידי ויליאם ליון מקנזי קינג. בבחינת מושבי בית הנבחרים השיגו היוניוניסטים 153 מושבים לעומת 82 לליברלים. הממשלה היוניוניסטית עם זאת, סבלה ממשברים פנימיים עקב חלוקת חבריה בין הפלג הליברלי והפלג השמרני. על כל מקרה, הממשלה החדשה העבירה חקיקה שאכפה את חוק גיוס החובה.
תוצאות לפי מפלגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מפלגה | מנהיג מפלגה | מספר קולות | מספר מושבים |
|---|---|---|---|
| המפלגה היוניוניסטית
(הממשלה) |
רוברט בורדן | 1,070,694
(56.93%) |
153 |
| המפלגה הליברלית
(האופוזיציה) |
וילפריד לורייה | 729,756
(38.80%) |
82 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בחירות וראשי ממשלה, האנציקלופדיה הקנדית
- תוצאות בחירות בקנדה, 1867 - הווה
 מערכות בחירות בקנדה
| |
|---|---|
|